סחרחורת ואוסטאופתיה – חלק א’

רבים סובלים ממנה במהלך חייהם וחלקם אף מתקשה לתאר אותה מפאת מורכבותה. לחלקם הגדול תלונות נלוות כמו יציבות רעועה, בלבול, תחושת ערפול ואפילו אבוד תחושה בגפיים. מה היא סחרחורת? מה הסיבות להופעתה ואיך האוסטאופתיה יכולה לשים

אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO


כמו שהבנו מן הפתיח, למונח סחרחורת תיאורים רבים ותופעות נלוות לא מעטות, דבר המחזק עוד יותר את הצורך בתשאול והבנה של תיאור הסובלים לפשר מצבם.

במטרה להבין מה חשים אלו הסובלים מסחרחורת החלטתי לערוך תשאול למספר פציינטים שחוו ועודם חווים סחרחורות על בסיס קבוע והנה התיאורים:

“סוג של התעלפות רגעית וחוסר נוחות פנימית”

“זה קורה לי בתוך חלל הומה אדם, אני מקבלת מעין קלסטרופוביה והכל זז לי לכל הכיוונים, למעלה, למטה ומצד לצד”

“הכל מסתובב לי. זה נמשך משהו כמו חצי דקה. אני מרגיש שאני מאבד את יציבותי, הדופק משתגע ואפילו קרה שאבדתי את התחושה בפנים למספר שניות, שלא לדבר על העייפות שנמשכה כל היום, רציתי רק לישון”


 

עדויות נוספות שנמצאו ברחבי הרשת מציגות תחושות נלוות נוספות כמו נימולים, בחילות והקאות, ירידה בשמיעה או צפצופים, הפרעות בראייה וקוצר נשימה.

תופעת הסחרחורת יכולה להיות חד פעמית, אך גם עלולה להופיע באופן כרוני וקבוע. היא יכולה להופיע לפתע בישיבה וגם בעת תנועה. יש המקשרים אותה למצבי מתח וחרדה, בעיות ראייה, פחד מקהל או ממקומות צפופים, סגורים  וכמו שראינו, מקומות הומי אדם. הסיבות לסחרחורת הן רבות ולכן יש לפנות לרופא המשפחה ואם יוחלט אז לנוירולוג שיאבחן אם מקורה במערכת העצבים המרכזית או הפריפרית. על הרופא לשלול מצבים אקוטיים הנקשרים לכלי דם ועצבים ולכן יאתר בראש ובראשונה את הסיבות להופעתה וינהג בהתאם.

אז מה הסיבות לסחרחורת?

על פי הרפואה הסינית, טוען דרור פירר ,מומחה לרפואה סינית ונטורופתיה, מלבד הקשר האדוק להאטה בתפקוד הטחול, הכבד והכליות, סחרחורת היא סוג של רוח פנימית שיכולה להופיע כתוצאה מסטגנציה, סטאזיס המסמל תקיעות ארוכת זמן של אנרגיה ודם, תקיעות הכוללת גם טראומות מקומיות. זה יכול להיות גם כתוצאה מחסרים עמוקים (כמו חסר בדם). האבחנה נעשית על ידי סיפור מקרה ותיאור הסחרחורת שאחריהם בוחרים את סוג הטיפול: צמחים או דיקור (או שניהם).

הרפואה המערבית מצד שני קושרת סחרחורות עם מצבים גופניים רבים. נמנה חלק נרחב מהם:

  • אנמיה, חוסר בויטמין B12 ובברזל
  • הפרעות בקצב הלב או חסימה של כלי דם (עורקי ה – Carotid, העורקים העובדים בתוך החוליות הצוואריות ועוד).
  • דלקות אוזניים
  •  Otitis media  דלקת באוזן התיכונה המופיעה באזור עור התוף (Tympanic membrane). הדלקת מופיעה בעיקר בקרב ילדים ועלולה להופיע עם כל תסמינה: חום, עייפות, כאבים, התנזלות קשה ועוד, כאשר הסימנים המוכרים בקרב ילדים קטנים עוד יותר (שפחות יודעים לבטא את הכאב המציק) מלבד בכי, הם משיכה באוזניים וחוסר שקט. הסיבות לדלקת זו יכולות להיות וירוסים ובקטריות, חיטה, עשן סיגריות זיהום, אבק, אלרגנים הנעים באוויר ועוד.
  • מחלת Ménièr  מחלה הנגרמת מסיבה לא ברורה ופוגעת בתעלת השמיעה הקשורה למערכת היציבתית. היא מופיעה באפיזודות המוכרות כבעלות תחושת מלאות באוזן אחת, טינטון, אבדן שמיעה חלקי (לא הכרחי) ואף הופעת ורטיגו בשלבים מתקדמים יותר. לרוב השמיעה משתפרת לאחר אותה אפיזודה, אך נפגעת לאורך הזמן.
  • נוירומה באוזן – גידול שפיר שמקורו בעצב השמיעה
  • Labyrinthitis – תעלה שעלולה להידלק ולגרום לסמפטומים של ורטיגו וניסטגמוס (ריצוד עיניים)
  • גידול ממאיר או לא ממאיר בראש
  • רמות סוכר נמוכות או גבוהות, סכרת
  • פאניקה, סטרס, דיכאון, עייפות, שפעת
  • וירוס או זיהום
  • מיגרנה או כאבי ראש פרונטליים (קדמת הראש)
  • MS, פרקינסון, אפילפסיה
  • ירידה בריכוז מלחי הגוף
  • סמים ואלכוהל
  • טראומה, תאונות דרכים
  • שטף דם, תסחיף, CVA
  • סינוסיטיס
  • ישיבה ממושכת מול מסך המחשב או הסלולאר
  • שימוש בעדשות מגע
  • התאוששות מניתוחים
  • שאיפת עשן או חיים באזורי זיהום אוויר

כאשר מופיעה סחרחורת, לכל סוגיה, מדובר במעין פגיעה בתחושת היציבה הכללית שלנו. יציבתנו הכללית נועדה להיות מבוססת, כלומר עלינו להיות מודעים באופן מלא למיקום שלנו במרחב או במילים אחרות, לקבל אינפורמציה תקינה ושלמה מהעיניים, מהמערכת הווסטיבולרית, מהצוואר ומהגפיים, אינפורמציה שתתפרש במוח ותקבע את יציבתנו.

מה הם החלקים במוח המשפיעים על היציבה שלנו?

  • המערכת הווסטיבולרית – נמצאת בחלקה הפנימי של האוזן (באזור ה Petrous – שעל עצם ה Temporal). מערכת זו מכילה חיישני שמיעה ותעלות סיבוביות בהן גם חיישני יציבה רבים. בתוך תעלות אלו קיים נוזל שאינו זורם יחד עם תנועת הדם ונוזלי הגוף ולכן הוא מעניק לנו אינפורמציה גם במצב של תנועה וגם מצב סטאטי.
  • האונה הקדמית (Frontal Lobe) – אחראית על החלק המוטורי על תכנון התנועות והוצאתן לפועל.
  • הגרעינים הבזליים (Basal Ganglia) – שולטים על התנועה וזרימתה.
  • המוח הקטן – חלק פרימיטיבי הלוקח חלק בתכנון, ויסות ולמידה של תנועות מוטוריות.

לסיכום

העולם מסתובב סביב, רצון עז להקיא, קלסטרופוביה, אלה רק חלק מתסמיני הסחרחורת והסיבות לה רבות. חלקים רבים במוחנו ובגופינו יכולים לתרום להופעת סחרחורות והטיפול לעתים מחייב אבחון מדויק מחד אך גם שינוי הרגלים מאידך. אחרי שהכרנו את הסחרחורת ובתקווה שלא על גופינו, נכיר את הטיפול האוסטאופתי ואיך הוא יכול לעזור. על כך בפרק הבא.