אמנם מדובר בפעולה טבעית הנרכשת זמן קצר לאחר הלידה אבל מסתבר שלא תמיד היא עוברת חלק ונשים רבות זקוקות לעזרה והכוונה כזו או אחרת. פעולת ההנקה לא אמורה לכאוב ובפרט כאשר התינוק למד את המלאכה, אך לעתים עלולים להופיע כאבים ורגישויות. על הבעיות השכיחות בהנקה, על הסימנים והסימפטומים ועל דרכי הטיפול בהן בכתבה הבאה.
הכותב – אלעד גורפינקל
סיימת את הלידה. את אחרי. לגבי הנקה, ברור שאת רוצה (או שלא). נשים רבות מעוניינות להניק ולצערן הרב נתקלות בקשיים רבים. החלום להניק עלול להיות מתסכל, קשה ולפעמים גם כואב. מה עושים? ראשית, נרגעים כי למרבית הבעיות יש פתרון.
חלק נרחב מהנשים היולדות מחליטות שהן מעוניינות להניק, לפחות להתחיל ולראות אם זה מתאפשר. האם כל אחת יכולה לעמוד בהחלטתה? האם תמיד מדובר בכזו פעולה טבעית ופשוטה? מסתבר שלא, ורשימת המכשולים רבה היא.
אז אם מדובר בנושא תנוחות הנקה, שעות ושלבים בתהליך ניתן לקבל עצות מחברים, משפחה וכמובן מרשת האינטרנט השוצפת מיידע. עם זאת, כאשר מדובר בבעיות ומצבים מורכבים יותר כמו כאבים, בכי חריג, חוסר שינה ואי שקט יתכן ויידרש אבחון רופא או טיפול דולה, יועצת ומדריכת הנקה, פזיותרפיסט, אוסטאופת, מדקר סיני ועוד.
התסכול אותו חשות נשים שתכננו להניק ולא צולחות לעשות זאת הוא רב והעייפות המצטברת לא בדיוק עוזרת. התינוק לא מפסיק לבכות, הפטמות נראות כלא מתאימות לפעולה ולא מאפשרות לתינוק להתחבר נכון, בקיצור, לא כיף.
לוותר ולהחליט לעבור לתחליף חלב זו האלטרנטיבה כעת, אך נשים יקרות, רוב הסיכויים שאם תבדקו היטב את הסיבה לחוסר ההצלחה, לכאב או לתופעה אחרת שהופיעה תבינו שקיים סיכוי רב כי חלומכן יתגשם.
רשימת הבעיות השכיחות הקשורות להנקה
- אחיזת שד לקויה – כאשר התינוק לא נצמד נכונה לשד ולא מבצע את פעולת היניקה באופן תקין הוא עלול לפצועו וכמובן גם לפספס את כמות החלב המיועדת לו, כמות ההולכת ומצטמצמת ככל שהניסיונות כושלים. יש לוודא כי התינוק תופס את השד באופן תקין. פעולת ההנקה לפרטיה עלולה להיות מורכבת וכבר בבית החולים היולדת עתידה לקבל תדרוך מהאחות או מיועצת ההנקה ששם. במידה והאם ממשיכה להיתקל בקשיים, רצוי כי היא תפנה ליועצת הנקה מחוץ למסגרת בית החולים לטיפול יותר פרטני ומעמיק. דבר נוסף הקשור לסוף ההנקה – ניתוק התינוק מהפטמה, גם לו חשיבות רבה. יש להימנע מניתוק הפה בכח. זהו מקור לפציעות, בעיקר כאשר התינוק לא מרפה בקלות. יש להכניס את הזרת לזווית הפה וללחוץ מעט למטה עד לשחרור הוואקום. לא מומלץ לנתק תינוק באמצע ההנקה אלא להמתין לסיומה הטבעי
- מחסור בחלב – מעט מאוד נשים סובלות ממחסור בחלב שכן מדובר בייצור טבעי של האם כחלק מהכנתה ללידה. עובדה זו מסבירה כי מרבית המקרים המציגים מחסור בחלב מקורם בהתנהלות הכללית של האם. הביקוש ישנו, עכשיו צריך להציע נכונה. אחת הדרכים המקובלות להגברת הייצור, ובפרט כאשר טכניקת ההנקה לקויה, היא לשאוב את החלב. נכון שפעולה זו חלשה ופחות אפקטיבית ביחס ליניקה הטבעית של התינוק אבל גם זה משהו. אם החלטת לשאוב חלב בצעי זאת בעיקר בשעות הבוקר, עת הפרשתו המרבית של הורמון הפרולקטין האמון על ייצור החלב. במידה ואת כבר מניקה, אך לא בכמות המספקת (ביחס לדרישת התינוק) המשיכי לשאוב בין ההנקות כדי לעודד את הייצור.
- רגישות התינוק לחלב – בדרך כלל רגישות התינוק לחלב מתרחשת בעקבות תפריט התזונה של האם. האם אמורה ליצור חלב כדי להזין את תינוקה ולמצות כל מזון שצורכת על מנת שיקבל את שגופו דורש, אך עם זאת, פעולת ההנקה מרוקנת את גוף האם ומחלישה אותו, מה שמחייב אותה לאכול ולשתות יותר ורצוי שתקפיד על תפריט מאוזן ובריא. על מנת לצרוך את המזונות המתאימים יהיה זה נכון לפנות לדיאטן, נטורופת או רופא סיני (העוסק בתחום)שם תקבלי את הנחיותיהם והמלצותיהם. חלקם יוסיפו לתזונתך פורמולות, תוספים וצמחי מרפא לשיפור ייצור החלב. חשוב גם לציין כי גוף רעב או כזה שלא מוזן נכונה הוא גוף עייף ולכן הכי קריטי זה לאכול מאוזן ולישון כמה שניתן כדי לשפר את מצבו הפיזי והנפשי של הגוף. בנוסף, אם תרצי שגופך יעמוד בדרישותיו עליך לשתות מספיק ולאכול מאכלים המסייעים לייצור חלב כמו דגנים מלאים, כוסמת, חיטה מלאה ועוד. המלצה מוכרת היא צריכת ברזל, עלי סרפד (בעיקר במצבי חוסר בברזל), אספסת לאיזון הורמונאלי נשי ועוד. כדי לזהות איזה מזון גורם לבעיה יש להסיר מהתפריט פריטים ולראות אם חל שינוי. מזונות מוכרים הידועים כגורמי אלרגיה לתינוקות הם תפוחי אדמה וחצילים, מוצרי חלב, עגבניות, פלפלים, מזונות המכילים קפאין, סויה, חומרים משמרים ועוד.
- סדקים בפטמות – כאשר התינוק מוצץ את הפטמה באופן לקוי הוא עלול לפצוע אותה ורצוי לזהות את הרגישות כמה שיותר מהר כדי למנוע דלקת ואף זיהום. קימות היום משחות יעילות כאשר המומלצות ביותר הן אלה המכילות לנולין טהור. על מנת להשתמש בתכשירים נוספים המכילים צמחי מרפא וחומרים נוספים יש להיוועץ ברופא או במטפל המוסמך מאחר ואולי תתלווה השפעה נוספת על האם והתינוק. לפעולת היניקה כמה וכמה כללים.
- פטרייה – אם פתחי החלב שלך החלו לגרד או לכאוב, אם שמת לב שהתנהגותו של תינוקך לא כתמול שלשום או שאולי את מזהה כתמים לבנים בפיו, יתכן ונדבקתם בפטרייה. השד שלאחר הלידה והשד שלפניה שונים הן בממדים והן בתחלופת הנוזלים שעל פניהם. החמימות והלחות במצב החדש רבים והם מאפשרים תנאים נוחים להיווצרות פטרייה. במידה וזו הופיעה ועל מנת שלא תעבור ממך לתינוק ובחזרה יש לטפל בה מוקדם ככל שניתן. ישנן תרופות טבעיות כמו חומץ תפוחים ועוד תרופות במרשם רופא כמו דקטרין.
- גודש – ידוע כי מרבית החלב מתחיל ביום השלישי ללידה (בעוד שהיומיים הראשונים מתאפיינים בריכוז גבוה של נוזל צמיגי מרוכז בוויטמינים ונוגדנים ושמו – קולסטרום). כמות חלב רבה שלא נצרכת במלואה עלולה להביא לגודש בשד. כאשר פערי ההנקה גדולים והגודש מצטבר יכאב הדבר לאם ולא די בזאת הוא גם יקשה על היניקה והחיבור לשד. האם לכך ציפית? האם חווית ההנקה צריכה להיות כזו? ממש לא. זה הזמן לפעול כדי לרוקן את המצבורים ולמנוע דלקות מיותרות. מעיין אלמגור – מדריכת הנקה ממליצה על שאיבה קלה וחלקית להקלה, מקלחות חמות ועיסויי שדיים להרחבת צינוריות החלב ושחרורו מהפטמה. בנוסף ממליצה מעיין על הנחת קרח או אובייקט קר ועטוף בבד על המוקד הגדוש. אחד העקרונות החשובים במקרים של גודש הוא להניק ולשחרר לחץ מ – 2 השדיים ובכמות מאוזנת ככל שניתן. אם את סובלת מכאב וגודש השתדלי להניק תחילה מהשד שכואב פחות מכיוון שעוצמת היניקה ההתחלתית היא גבוהה ונחלשת במשך הזמן (עד היניקה הבאה). אם הפעולה הזו נעשית בקביעות עלול השד הפגוע לייצר פחות חלב ולכן רצוי לסחוט או לשאוב חלב מצד זה (הפגוע) במשך מספר דקות לאחר ההנקה כדי לאזן את קצב הייצור.
- לשון קשורה – כאשר יש בעיות הנקה ומזמינים יועצת הנקה מקצועית, אחד הדברים הראשונים שהיא בודקת זה שאין לשון קשורה כי זוהי אחת הסיבות הנפוצות לבעיות הנקה. תופעה מוכרת זו נפוצה בקרב 3 אחוזים לערך מכלל היילודים. התופעה מתארת לשון המחוברת לרצפת הפה ומוגבלת בתנועותיה, דבר שעתיד להפריע לפעולת היניקה ובהמשך תתכן גם הפרעה קלה ללעיסה ולדיבור. נשים רבות מעידות כי פעולת היניקה כואבת ואף פוצעת אותן מה גם שניכר כי היניקה עצמה פחות אפקטיבית. יש מספר דרגות של לשון קשורה אשר משפיעות על איכות ההנקה. התינוק בעצם לא מפיק מספיק ואקום יניקתי וכתוצאה מכך הוא מתקשה לינוק מה שגורם לו לעבוד יותר קשה ויותר זמן כדי להגיע לכמות המזון שגופו צריך. בנוסף, התינוק עלול לבלוע אויר רב בזמן היניקה וכתוצאה מכך לסבול גם מגזים. הכאבים הנוצרים בגין לשון קשורה נובעים מחוסר היכולת של התינוק לתפוס את כל העטרה (הרקמה שסביב הפטמה) ולכן הוא משתמש יותר בחניכיים מה שמסב כאב לאם ומשם הדרך להנקה לא יעילה, קצרה היא. הגישה הרפואית דוגלת בפעולה כירורגית המתירה את הלשון בהצלחה ובמהירות. עם זאת קיימים טיפולים אוסטאופתיים מוצלחים המשיגים את המטרה באופן טבעי וידני ורצוי לנסותם לפני.
- דלקת או זיהום – כאשר הטיפול בסדקים ופצעים כמו גם בגודש אינם מספקים תתכן היווצרות דלקת ברקמת השד – מסטיטיס. אין זה אומר כי יש לחדול מלהניק, אך בהחלט רצוי לפנות לרופא ולטפל. במרבית המקרים כאשר גירוי או פצע אינו מטופל נכונה תופיע דלקת ויתכן גם זיהום של המקום. כאשר חיידק או פטרייה חודרים לשד (ככל הנראה דרך סדק בפטמה) הסיפור יכול להשתנות במהרה ולכן כבר ברגע שמתחיל גירוי יש להניח מקור חום לח למשך רבע שעה כ – 3, 4 פעמים ביום. אם מתווספות הקאות ובחילות, חום או חולשה, יש להיוועץ עם רופא במיידי. יתכן ויידרש טיפול אנטיביוטי לחיסול הפולש. במקרים קשים יותר ישקל טיפול בסטרואידים.
פעולות למניעת החמרה של דלקות
אם זיהית פצע פתוח שטפי את הפטמה לאחר כל הנקה או שאיבה. ניתן לשטוף עם מי ברז או מי מלח (1/2 כפית לכוס מים). פשוט הניחי את הפד הלח על הפטמה למשך מספר דקות. גם שימוש בחלב שלך יכול להיות רעיון מצוין להתמודדות עם מזהמים מכיוון שהוא מכיל נוגדנים רבים. עם זאת, השיטה אינה מתאימה לאלו שפטמתן נכנסת פנימה לאחר ההנקה מאחר וזה עלול להביא להופעת פטרייה כתוצאה מהצטברות שאריות נוזל. יש להימנע מאוורורן של הפטמות. שמירה על סביבה טבעית מעודדת החלמה מהר יותר מסביבה יבשה.
הנה כמה דרכים לשמור על סביבה לחה:
- משחת לנולין – משחה אנטי דלקתית עם מרקם שומני וצבע צהוב. משחה זו שמקורה בצמר כבשים מיוצרת מהפרשות נוגדות מים, דבר המונע מרוק התינוק
לחדור לתוך הסדק, מה שעלול ליבש את האזור ולעכב את ההחלמה. נסי להימנע ממריחה על כל הפטמה מכיוון שהחומר שומני ביותר ועלול להפריע לתינוק להיצמד לפטמה.
לחדור לתוך הסדק, מה שעלול ליבש את האזור ולעכב את ההחלמה. נסי להימנע ממריחה על כל הפטמה מכיוון שהחומר שומני ביותר ועלול להפריע לתינוק להיצמד לפטמה.- שמן קוקוס – שמן זה נחשב לאנטי דלקתי, אנטי פטרייתי ובעל יכולת משככת כאב. אימהות רבות משתמשות בו לשמירה על לחות הפטמה וריפויה. אחד היתרונות שלו הוא שאין צורך לשטוף לקראת ההנקה הבאה.
- רפידת נרסיקר – רפידה דקה, נושמת וסופגת מים (ולא שמן). היא נוחה ומאפשרת ריפוי מהיר (מכילה סורפקטנט המחטא את המשטח). הרפידה סופגת את טיפות החלב ומותירה את הפטמה יבשה, אך עם זאת מעט לחה (ככל הנראה לאור העובדה שיכולת ספיגת השומנים שלה נמוכה מה גם שהיא מכילה גליצרין). יש להחליף רפידה לאחר כל הנקה כדי למנוע היווצרות פטרייה.
הפסקת הנקה טבעית לצורך ריפוי
במידה וניסית לטפל בפטמה שלך למשך תקופה והכאב לא פוחת אולי כדאי שתשקלי לצמצם את מספר ההנקות. אם החלטת בצעד זה אז ראשית רוקני את השד הפגוע בתדירות הדומה ליניקת התינוק. עשי זאת באמצעות שאיבה או סחיטה ידנית. פעולה זו נועדה כדי למנוע גודש ובהמשך הפחתה משמעותית בכמות החלב המיוצר.
אם את חוששת שיתחיל להעדיף את הבקבוק שקלי על אלטרנטיבות האכלה חלופיות כמו כוסית או צינורית. חשוב לציין כי כל תחליף הנקה (בקבוק, צינור, כוסית, פטמת סיליקון ועוד) עלול להחליף את הדרך הטבעית ולהרגיל את התינוק למצב החדש עד לכדי העדפתו.
לסיכום
הנקה הנה פעולה טבעית ובריאה לאם ולתינוק אך לא תמיד היא עוברת חלק והסיבות לכך רבות ומגוונות. אם את מתכננת להניק עשי עם עצמך תאום צפיות והכירי את התהליך ואת גופך. במידה ואת נתקלת בשאלות פני ליועצת הנקה כבר בעת ההיריון והימנעי מהפתעות עתידיות. בנוסף, אם במהלך ההנקה את מבחינה כי התינוק לא מעלה במשקל או שמופיעים על שדייך ופטמותיך סימני כאב, אודם, נפיחות, נוקשות ואף סדקים ופצעים אל תחכי להחמרה והופעת סימנים מערכתיים כמו עייפות, בחילות וחום, פני מיד לרופא וטפלי בבעיה.
