עד לפני מספר חודשים לא חשבת בכלל שהחלב ייזל ממך בשפע מתוך מאגרים מצטברים ובלתי נדלים. את רחש המציצה והיניקה כמו גם את תנועותיה האטיות והעוצמתיות השארת רק לדמיונך. עכשיו שאת שם, אוחזת את התינוק את מבינה את הפלא. אימהות רבות עם זאת לא זוכות להניק אם מבחירה או מקושי שכן, מדובר בפעולה כבירה ומרוממת מחד אך גם דורשת ומתישה מאידך. בואו נכיר קצת את פעולת ההנקה שמטרתה כה הישרדותית ושחלילה חלילה לא יחסר לו מאום.
מאת אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
היתרונות בהנקה רבים הם ועם זאת נראה שלא כולן ששות להתחיל עמה. נשים רבות משלימות (או לא) עם תרומתן להתפתחותו הראשונית של תינוקן. הן מניקות בחודשים הראשונים ומחליטות להפסיק מסיבות שונות. נשים אחרות עם זאת, מתכננות להניק ולא זוכות בחוויה, חלקן כתוצאה מהתמודדות עם כאבי תפרים או פטמות סדוקות וחלקן גם מתקשות לנוכח הלחץ להצליח והדאגה מכישלון.
הסיפור סביב פעולת ההנקה מתחיל כבר לפני הלידה לאור השינויים ההורמונאליים המשפיעים על ממדי השדיים והפטמות כמו גם על צבעם ומרקמם. הורמונים מוכרים שכאלה הם האוקסיטוצין, הפרולקטין והגונדוטרופין כוריוני אנושי (hcg) האחראי לייצור פרוגסטרון ואסטרוגן.
במציאות פעולת ההנקה לא תמיד עוברת חלק. על כך מעידות יועצות ומדריכות הנקה רבות.
מעיין אלמגור מדריכת הנקה מספרת כי אחד הקשיים המרכזיים בהנקה נובעים כתוצאה מחיבור לקוי של התינוק לשד. תינוקות רבים לא נצמדים באופן תקין לשד ומרבים לינוק מהפטמה עצמה ובכך לא מפעילים כהלכה את שרירי הלסת ואף מביאים לפציעת הפטמה הנסחטת בוואקום בין הלשון לחך הקשיח (הקדמי) במקום לחך האחורי הרך. על הפטמה לצאת שלמה כפי שנכנסה וכאשר יוצאת מעוכה יעיד הדבר על בעיה.
יניקה תקינה שונה מזו המוכרת במציצת פיית בקבוק שתייה (שם לרוב הנוזל נשפך לפה). על התינוק לפתוח פה גדול כדי לאסוף כמה שיותר רקמת שד, פעולה שתאפשר סחיטה מרבית של חלב וכאשר זו לא מתבצעת נכונה כמות החלב הפחותה עלולה שלא להשביע את התינוק (שפע חלב יכול לפצות על הטכניקה הלקויה).
עוד מוסיפה – “אני מלמדת את האם לשחרר וואקום בין שפתיי התינוק לפטמה, אני מסבירה לה איך נכון לאחוז את השד ואת התינוק כדי לייצר מרחב הנקה בטוח ונוח, זה יעזור לתינוק להירגע ולהתחיל את פעולת היניקה שהיא מרגיעה בפני עצמה”.
ההנקה ויתרונותיה לתינוק
התקרבות פיו של התינוק לפטמת האם נעשית באופן טבעי כבר בשעה הראשונה לחייו. זמן היניקה שלו תלויה בפרמטרים שונים כמו תפוקת החלב של האם, זרימת החלב דרך הצינוריות וביכולת התינוק לשאוב. אין זמן מוגדר. לעתים 5 דקות יניקה אצל אם אחת אפקטיבית יותר מ – 30 דקות אצל אחרת.
מלבד פעולת היניקה המשרה שלווה ובטחון, חלב האם, בשונה מתחליפי חלב, מספק את כל צרכיו התזונתיים של התינוק. תחילה הוא מרוכז ובהמשך, ריכוזו הנמוך הופך קל יותר להנקה. בשלב הראשוני מעבירה האם לתינוק חלב המכיל יותר קולסטרום החשוב מאוד למערכת החיסונית של התינוק ולציפוי חלקו הפנימי של צינור העיכול. בנוסף, חומר זה מעודד ריבוי יציאות ובכך מסייע מאוד למניעת צהבת. יתרונותיו של חלב האם נחקרים שנים וזה כבר ידוע כי הוא מסייע לתפקוד המוח, לשמירה על משקלו התקין של התינוק ולצמצום הסיכויים לחלות בסוכרת.
האם הנקה טובה לאם?
נתחיל דווקא מהיתרון השולי. מאחר והאם אינה צריכה לרכוש פורמולות, מחטאים, בקבוקים ועוד אבזור הנקה היא חוסכת כסף רב וזמן הכנה יקר אותו יכולה להעביר ולנצל לטובת חיזוק הקשר עם התינוק או לטובת מנוחה. וכעת לעניין הבריאותי. ההנקה שורפת קלוריות. זו כבר סיבה טובה להניק לא? היא עוזרת לאם לחזור למשקלה המקורי (כמובן שמומלצת גם פעילות גופנית ושמירה על תפריט מאוזן כחלק משגרת החיים החדשה). בנוסף, פעולת ההנקה מעודדת את הפרשתו של הורמון האוקסיטוצין שמלבד היותו מחזק הקשר העיקרי בין האם לתינוק ומפחית סיכויים לדיכאון אחרי לידה, הוא גם מסייע לרחם לחזור לממדיו הטרום הריוניים ועוזר להפחתת הדימום ממנו. יתרון נוסף לפעולת הנקת השד הוא הפחתת הסיכוי לחלות בסרטן השד והשחלות ולא די בזאת גם את הסיכוי לחלות באוסטאופורוזיס.
אז מדוע יש נשים שאינן מעוניינות להניק ומעדיפות בקבוק
- לא כולן מעוניינות להניק בפומבי
- המחויבות להיות זמינה להנקה כל מספר שעות לא מתאימה לכל אחת
- לחלקן חשוב לדעת כי תינוקן יאכל בכל מצב (כולל מבקבוק) ולא יהיה תלוי רק בהן
- חלק מהנשים מסתבר, מעדיפות גם בקבוק מכיוון שהנקה זו נוטה להתארך יחסית להנקת השד ומתבצעת לעתים רחוקות יותר, ככל הנראה בשל אטיות העיכול של הפורמולות השונות שבתחליף החלב.
- ישנן נשים החוששות לפגוע במראה השד מהטענה כי למשקלם הרב השפעה על הרקמות התומכות בהם. השערה הנמצאת כשגויה. בקרב מנתחים רבים הטוענים כי לגיל, לגנטיקה ולהרגלים כמו עישון, חוסר פעילות גופנית ושימוש לא נכון (יציבתית) בגוף, השפעה גדולה בהרבה.
האם יש דרך הנקה מסוימת?
לפני שנכיר את 3 פוזיציות ההנקה המקובלות חשוב להבין כי תנוחה טובה היא כזו המאפשרת לאם ולתינוק להתמקם בנוחות ולאורך זמן ממושך. אם התינוק מחובר לאם כהלכה והאם נינוחה תרד הסבירות לבעיות הנקה כמו סדקים בפטמה וכאבי מפרקים מה גם שכמות החלב תהיה מספקת בכל הנקה.
כמה כללים גורפים לכלל תנוחות ההנקה
- יש להקפיד על כך שסנטר התינוק יהיה צמוד לחזה, פיו פתוח לרווחה ושפתו העליונה מופשלת מעט כלפי חוץ
- אין בעיה שאף התינוק ייגע בחזה. עם זאת על האם לוודא שנתיב האוויר לא יחסם
- עטרת הפטמה העליונה חשופה (מעל שפתו העליונה של התינוק) יותר מזו התחתונה
- תתכן תחושת מתיחה ושאיבה, אך כאב אינו מצביע על פעולת הנקה תקינה
תנוחת ה – “פוטבול“
תנוחה זו מתאימה ליולדות טריות המעוניינות לבצע חיבור נכון לתינוק ובפרט כאשר אין ברשותן כרית הנקה המקלה משמעותית על הזרוע והכתף התומכות. בנוסף התנוחה מתאימה ליולדות בעלות חזה גדול ובעיקר לאלו אשר עברו ניתוח קיסרי ומעוניינות למנוע מגע ולחץ על הבטן שלהן. עם זאת, בהחלט ניתן לראות נשים כאלה המוצאות את תנוחה זו כלא מתאימה.
התינוק במנח זה יונח על גבו לאורך האמה כשראשו וצווארו נתמכים על ידי כף היד.
תנוחת ה – “ערסל“
ראש התינוק מונח על חלקו הפנימי של המרפק כאשר התינוק על הצד ולרוחבה של בטן האם. בטן התינוק אל מול גוף האם כך שירגיש בטוח ויציב. היד השנייה יכולה לתמוך בראש, בצוואר, בחוליות הגב המרכזי והעליון או בחוליות הגב התחתון דרך המרווח בין הרגליים.
תנוחת הצד
תנוחה זו מצוינת להאכלת הלילה במיטה. היא נוחה במיוחד לנשים המתאוששות מהליך חיתוך החיץ או הפרינאום (Episiotomy) שנועד להרחבת הפתח הווגינלי בזמן הלידה. התנוחה עוזרת גם במקרים של דלקות כתף וצוואר ומאפשרת להם לנוח. רצוי לתמוך את הצוואר עם כרית ולהניח אחת בין הרגליים. התינוק שוכב קרוב לאם על צידו או על גבו בעוד ידה החופשית מכוונת את השד והפטמה לפי התינוק ולאחר מכן תומכת בראשו וצווארו ומונעת נפילה לאחור במידה ויש צורך.
כללים שיש להקפיד עליהם
- על האם ועל התינוק להתמקם בתנוחה נטולת מאמץ. עליהם לחוש בטחון ושלווה.
- אם האם מניקה בישיבה – עליה להרפות מעט את הכתפיים, להתיישב עד סוף המושב ולהניח את התינוק על כרית.
- עיסוי שד לפני ההנקה – אין שום צורך לבצע עיסוי שכזה אלא במקרים כמו סתימה, גודש או דלקת – מקרים המשבשים את תהליך ההנקה הטבעי.
- הטיית ראש התינוק לאחור – פעולה זו אמורה להתבצע עצמאית ולרוב אין צורך להתערב בה. הטיה אחורית תקל על מעבר החלב בוושט.
- כרית תמיכה – מטרתה לשחרר את הידיים. מצוינת לצורך הקלה ובעיקר בהופעת כאבים.
- תמיכת שד באמצעות אצבעות – ניתן לעזור לתינוק להתחבר ולדאוג שרקמת השד תכנס לפיו.
- רצוי שלא לכסות את העטרה על ידי האצבעות.
- גירוי שפתו העליונה והאף של התינוק ע”י הפטמה – רצוי ומומלץ. מגע באזור שבין האף לפה מעורר רפלקס הגורם לתינוק לפתוח פה גדול ובמקביל גם מעודד הזרמת חלב מבלוטות הייצור לפה התינוק דרך צינורות העברה (ducts). אין צורך לדחוף את הפטמה בכח לפיו, הדבר עלול להביא לא רק לגירוי עצבי המעורר את רפלקס ההקאה אלא גם לסדוק ולפצוע את הפטמה.
לסיכום
אם זכית להניק את תינוקך זכית, ולא רק את, גם תינוקך. להנקה הטבעית יתרונות רבים הן ברמה התזונתית, ברמה החיסונית ואיך לא? ברמה הרגשית המחזקת את הקשר התלותי בין האם לתינוקה. בדומה לפעולות רבות העטורות ביתרונות גם כאן ישנם כללים שיש להקפיד עליהם על מנת לאפשר את הפעולה המקודשת הזו שעתידה להתקיים חודשים רבים ללא הפסקה. בפרק הבא נגבר על כמות החלב המומלצת, על השימוש במוצץ, על החזרה לעבודה, אביזרי עזר ועוד.
