נגינה על כלי עבור חלקכם הנה תחביב מלווה חיים ובקרב חלקכם מדובר במקור פרנסה. לצד סגולותיה יתרונותיה הרבים, יכולה העשייה המוזיקאלית להביא לפציעות וכאבים לא רצויים. אם אתם מנגנים וחוויתם כאב בכף היד או האצבעות, אפילו הקטן שבהם, בואו והכירו את 7 פציעות כף היד הנפוצות ביותר. אולי אם תכיר תוכל להתמודד במידה וגם תפגוש.
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO, מאמן ומלווה אמנים
מוזיקאים רבים עדיין לא מודעים לעצמת החשיפה לפציעות כף יד. לפני שנמנה את אותן פציעות שכיחות אולי נזכיר 2 סיבות עיקריות להופעתן:
- תנועות חוזרות ונשנות (Over use movement). פציעות על רקע שימוש יתר נובעות מעומס רב ומתמשך על השרירים, הגידים, הרצועות וכלל המפרקים.
- נגינה מצריכה נשיאת משקל. בין אם מדובר בכלי קל או כבד, עדיין מדובר בנשיאתו או מיצובו הממושכים.
את המושג פציעות ספורט כולנו מכירים, אבל מה לגבי “פציעות מוסיקה“?
1. דלקת בגידים – Tendonitis
מצב זה אופייני למוזיקאים רבים והוא מתאר תהליך דלקתי המלווה ברגישות יתר של גידי האצבעות וכפות הידיים הפועלות באופן חזרני וממושך. בנוסף עלולות להופיע נפיחויות, אופייניים גם כאבים, אדמומיות, מגבלות תנועה וחוסר נוחות כללית המתפשטת מעלה לכוון המרפק.
הריפוי מדלקות גידים עלול להתמשך יתר על המידה, אך הרפואה המודרנית והכלים המשלימים יכולים לרפא את הדלקת במהירות ושמור על כושר נגינה רצוף הצלחות. משך הזמן עד להחלמה מלאה נע סביב 3 חודשים והוא כולל מנוחה (ככל שניתן ומתאפשר), עיסויים, טיפולים משלימים, תרופות אנטי דלקתיות (במקרה הצורך) ועוד. מנגד, חוסר טיפול והעדר מנוחה כמו גם מאמץ יתר מתמשך עלולים לעכב את הריפוי ולהפוך את הפציעה לכרונית.
2. אצבע הדק – Trigger Finger
ממש כמו התיאור המילולי, זהו מצב במתאפיין בנעילת אחת האצבעות המצויה במצב כפיפה כאשר יישורה מלווה, לעתים קרובות, בקליק העלול גם להביא לרגישות וכאבים. אחת הסיבות הנפוצות היא תנועתיות ממושכת ורצופת שנים הגורמת לתהליכים דלקתיים סביב הגיד או הגידים במוקד הבעיה. מוקד הדלקת מתעבה, הופך לנוקשה ומוגבל תנועתית. מוזיקאים רבים סובלים מהתופעה בשל אחיזתם את כלי הנגינה לאורך שעות במשך שנים. רבים מהם אינם מרבים לקיים פעולות תומכות כמו חימום, טיפוליי מגע ותרגולי תנועה.
סימפטומים וסימנים:
- נעילת אצבע במנח מסוים
- קושי ואף חוסר יכולת לישר את האצבע
- רגישות בכף היד עצמה ואף במפרק שורש כף היד עצמו
- גבששת בבסיס האצבע המדוברת
- נוקשות של האצבע המדוברת
- הפקת קנאק בשחרור מהתקיעות
- קליקים קטנים גם בתנועת אצבע משוחררת
ישנם מספר תרגילי תנועה ומתיחות להפחתת הופעת הסימפטומים (במידה ונשללה אפשרות ניתוחית). כמו כן, ניתן להשתמש בקיבוע ואף ליטול כדורים לבליעה שיפחיתו את הכאבים (במידה וקיימים). בין אם נבחרה אופציה שמרנית או ניתוחית (בה השיקום עלול להמשך כחודש לערך) רצוי להיוועץ ברופא ובאיש מקצוע מתחום הרפואה המשקמת (פיזיותרפיה) או המשלימה (אוסטאופתיה, דיקור ועוד).
3. תסמונת התעלה הקרפאלית – Carpal Tunnel Syndrome
מדובר בלחץ עצבי על העצב המדיאני העובר תחת מעטפת בצורת תעלה. תעלה צרה זו מוגדרת על ידי מספר עצמות ורצועה חזקה המשלימה את צורת התעלה. יחד עם העצב המדיאני עוברים עוד 9 גידים האחראים לכיפוף שורש כף היד והאצבעות. המבנה הצפוף שנוצר באזור מאפשר יציבות והגנה מחד, אך עם זאת כאשר נדלק המקום, עלול יתרון זה להשתנות ולא לטובה.
הסימנים המופיעים בתסמונת זו ברורים. מאחר ומדובר בלחץ עצבי עלולה להופיע תחושת שריפה, נימול, עקצוץ ואף ירידה תחושתית (בעיקר בכף היד בצד האגודל 
ובאצבעות הסמוכות לו). בנוסף, תיתכן הקרנה של כאב לאורך האמה, המרפק והכתף.
אורח החיים המודרני מתאפיין כבעל תרבות רבת ישיבה הכוללת שימוש תדיר במחשב (מקלדת ועכבר) ובטלפון סלולרי. עובדה זו אינה מטיבה עם עם מערכת השלד שלנו כאשר שורש כף היד הוא אחד מהמוקדים הרגישים והחשופים ביותר למפגעים.
עוד חשופים לבעיה הם רצפים, מתקיני פרקטים, ספרים קוסמטיקאיות, אלו המבצעים פעילות ספורט המייצרת לחץ מכאני של דחיסה או מתיחה ממושכים (כגון מתעמלי קרקע, מכשירים, רוכבי אופניים ועוד) ומוזיקאים (פסנתרנים, מתופפי דרבוקה, גיטריסטים ועוד).
האבחון האורתופדי כולל בדיקת רגישות ומספר מבחנים (טסטים): Tinel’s Sign (בו מייצרים גירוי יזום של העצב על ידי ניקוש אשר יגרה את המקום ויביא לתחושה המזוהה עם המצב). יחד עם מבחן זה יעשו Phalen Test ו – Prayer (ליצירת מתח או לחץ עצבי יזום). לצורך אבחון מעמיק יותר ניתן לבצע בדיקת הולכה עצבית (EMG) לאיתור כשל ההולכה העצבית באופן מדויק יותר.
הטיפול בתסמונת זו חייב לאפשר למקום לנוח תחילה כדי להביא לרווח ומעבר עצבי תקין וחלק. לאחר שזה הושג יש לתת תרגילים לשיפור טווחי התנועה המפרקיים של שורש כף היד, האצבעות והצוואר דרך המרפק, חגורת הכתפיים ובית החזה (כולל שכמות).
במקביל, אם יש צורך, ניתן ליטול משככים או כדורים אנטי דלקתיים מסוג NSAID (כיוון שאי אפשר לתת למקום זה מנוחה מוחלטת יתכן כי קצב ההחלמה יואט). אחד המאפיינים בטיפול של תסמונת זו הוא דווקא מתן דגש על שיפור התנועתיות העצבית עם דגש למתיחות עדינות של העצב המדיאני לכל מסלולו.
למוזיקאים רבים הפסקת נגינה טוטאלית אינה באה בחשבון, אך ישנן פעולות נוספות שרצוי להפחית או לשנות, לפחות לתקופה, כמו צחצוח שיניים, שימוש בעכבר ועוד.
ניתן לטפל בתסמונת זו בהצלחה רבה ורצוי לנסות להימנע מניתוח. לטיפולי אוסטאופתיה, פיזיותרפיה, דיקור ועיסוי הצלחות רבות וכמובן שיש ללוות תהליך זה עם תרגול מחזק ומתיחתי.
לקט תרגילים לטיפול ב – CPS. יש לעשות תחת השגחת איש מקצוע
(אחריות הביצוע איננה מוטלת על כותב הכתבה).
4. תסמונת דה קרווין – De Quervain’s Tenosynovitis
סובלים מכאבים בבסיס האגודל? המקום מעט נפוח וכואב בעיקר באחיזת חפצים, תנועה ואף מגע? יתכן מאוד כי אתם סובלים מתסמונת דה קרווין.
דלקת זו מופיעה במעטפת הסינוביאלית (נוזל הממלא את חלל המפרק) אשר סביב לה מצויים גידים המשמשים אחז לשרירים המניעים את האגודל ולהם מעין שרוול המאגד אותם יחד (הדלקת מתפזרת לרוב גם לשרוול זה). זו אולי הדלקת השכיחה ביותר בצד זה של שורש כף היד והיא נפוצה בעיקר אצל ספורטאים העוסקים בענפי מחבט ומוזיקאים רבים המעמיסים על השרירים המניעים את האגודל.
הסימנים הקליניים במקרה זה הם הופעת כאב ונפיחות מקומית שעשויים להתפשט מעלה לאורך הגידים באמה.
האבחון הראשוני שנעשה על ידי איש המקצוע כולל את מבחן פינקלשטיין. עם זאת, מבחן זה אינו נותן תוצאה מדויקת ואם תוצאתו חיובית הדבר אינו מעיד בהכרח שהמטופל סובל מהתסמונת.
אז מי נוטה לסבול מהבעיה?
עומס חזרני הוא מקור להרבה בעיות בגוף. עם זאת, במקרה זה פעולות חוזרות של שורש כף היד כמו גם מתיחות חדות או ממושכות המערבות את האגודל הן הבעיה. מחקרים מראים כי לנשים סיכוי רב יותר לסבול מ – “דה קרוויין” ולא רק הן, גם אלו העוסקים בנגינה ממושכת, בענפי ספורט עם מחבט, אנשי מחשבים ואף אלו הסובלים מטווחי תנועה ירודים על רקע פציעה, דלקת פרקים, מתח שרירי ועוד.
הטיפול יכלול תרופות לא סטרואידליות (NSAID), מתיחות לגידים ולעצבים (עם דגש לעצב הרדיאלי), תרגילי חיזוק וסבולת לגידים, חבישה ואם יש צורך, סד מנוחה.
5. דלקת פרקים שחיקתית – OA
פתולוגיה זו נקשרת לשחיקה ובלאי של הסחוס המפריד בין 2 עצמות סמוכות. דלקת זו יכולה להופיע בכל מין וגיל ובפרט כאשר מדובר במפרקים הפועלים תחת עומס רב ולאורך שנים. כמו כן, מפרקים אשר עברו פרוצדורה ניתוחית חשופים גם הם לדלקת זו. אז בדומה לדלקות רבות גם במקרה זה הסימנים כוללים נפיחות של המפרק, נוקשות, אודם, רגישות ופגיעה בטווחי התנועה.
מטרת השיקום במקרים אלו איננה לשחזר את הסחוס שנפגע אלא למנוע את החרפת המצב. פעולת המניעה כוללת שחרור והפחתת עומס מפרקי ולאחר שהכאב וסימני הדלקת (במידה וקיימים) התפוגגו יחל תהליך בנייתה של המסה השרירית שתייצב את הברך ותתקן את המנח הלקוי במידה וקיים. במקרים רבים השיקום יהיה שמרני ויוכל לחסוך את הניתוח, אך ישנם מקרים המחייבים ניתוח שלאחריו שיקום וליווי עד לפעילות פונקציונאלית תקינה. במידה והוחלט על הליך כירורגי חשוב להכין את השטח לניתוח, דבר שיקל רבות על ההתאוששות.
השיקום בדלקת זו ממושך ודורש ראייה ופיקוח מקצועי, בפרט במקרים הכוללים ניתוח.
6. גנגליון – Ganglion Cyst
גנגליון זו ציסטה סינוביאלית (סינוביה היא הנוזל התוך פרקי המזין את המפרק). לרוב הגנגליון נוצר כתוצאה מלחץ קבוע וחזרני על גיד או על אזור במפרק (מרימי משקולות, מעסים, הייטקיסטים ועוד). במקרה של שורש כף היד סביר שכפיפה תבליט את התופעה. ניתן בהחלט לטפל בזה על ידי שאיבת הנוזל אך במקרים רבים ממליצים הרופאים להמתין עד שהתופעה תחלוף. בכל אופן יש ללכת לרופא המתמחה בתופעות אלו.
אם כך, גנגליון יופיע לרוב בסמוך לשורש כף היד. הוא יופיע כמעין גבששת (Bump) העלולה אף לכאוב במגע או תנועה, אך לא מן ההכרח שכך יהיה. אם אכן מופיע כאב וטרם נבדקה התופעה רפואית, יהיה נכון לפגוש רופא כדי ללוות את תהליך הריפוי (שבמקרים לא מעטים מגיע ספונטנית כפי שהופיע). מקרים רבים מטופלים כירורגית ממנו מתאוששים לאחר שבועיים עד חודשיים.
7. נזק לרצועות שורש כף היד
פציעה שכיחה מאוד המופיעה בקרב מוזיקאים המאמצים את כף ידם ומציבים אותה במנחים אסימטריים לאורך זמן. קרעים רצועתיים מתחילים בצורה מזערית, מיקרוסקופית ליתר דיוק. קרעים אלו עלולים להתרחב ולגדול עד לכדי קרע חלקי או מלא של הרצועה. יש לזכור כי שורש כף היד מורכב ממספר רב של עצמות וכך גם מספר הרצועות המחברות ביניהן.
התלונות המחשידות בקרעים כוללות כאב, נפיחות, אדמומיות, קליקים בתנועה. צילום הרנטגן או ה – MRI אמורים לזהות את הבעיה ויתכן כי יומלץ על התערבות כירורגית.
זמן השיקום בפציעה כזו משתנה בהתאם לגודל הקרעים או מידת המתח של הרצועות ובנוסף ברמת התחזוקה הכללית של המפרק ושל הגוף. חיזוק השרירים ושיפור תנועתי – יציבתי מפחיתים את הופעת הכאב ושאר הסימפטומים במקרים לא מעטים. קרע מתקדם עד מלא עלול להביא לידי צורך בניתוח כאשר ההתאוששות ממנו עלולה להימשך בין 3 – 6 חודשים.
אז מה עושים? איך מונעים ומטפלים?
חלום הבלהות של כל מוזיקאי הוא הצורך בקטיעת העשייה המוזיקאלית. הפסקה מנגינה הן ברמת התרגול והן ברמת ההופעות. הגישה המניעתית והתחזוקתית היא הדבר הנכון ביותר לקיום ואימוץ. אם ניתן להימנע בחלק מהפציעות המאיימות על כפות הידיים שלנו או למנוע, מכאלו הקיימות כבר, להחמיר, מוטב כי נתמיד לתמוך בהן בכל הפרמטרים.
פעולות בסיסיות שיעזרו לנו למנוע פציעות כף יד
- ביצוע חימום לקראת נגינה ושחרור בסופה
- הפוגות במהלך פעילות להפחתת עומס על מפרקי שורש כף היד והאצבעות כמו גם על הצוואר, הכתפיים והגב. הפסיקו לנגן באופן יזום או בעת תחושת כאב וכבדות.
- נגינה במקום חמים – נכון שקרח הוא פתרון לתהליכי דלק וכאב אבל לאורך זמן הוא פועל בדיוק להיפך ועלול להזיק לרקמות הדואבות. נגינה באזור חמים ונעים תמנע מראש כאבים ותשפר את התנועתיות הכללית.
- צמצום פעולות חזרניות נוספות – משחקי וידאו, עכבר ומקלדת, שימוש תדיר בסלולאר ועוד.
- התאמת כלי הנגינה ושמירה על יציבה נכונה – כלי נגינה יכולים להיות כבדים, גדולים ומסורבלים ורצוי אם תצרו כל דרך להפחתת העומסים הנוצרים כתוצאה מהנגינה: כיסא מותאם ונוח, רצועת נשיאה ועוד. נסו לנגן מול מראה כדי לקבל הערכה ויזואלית.
- קבלת חוות דעת רפואית וטיפולים משלימים.
לסיכום
הנגינה היא פעולה מענגת אוזניים, אך המחיר הפיזי יכול להיות כבד ונגנים רבים חשופים למגבלות שונות שאת חלקן הכרנו בכתבה זו. חלק מהבעיות אותן תארנו קלות לטיפול וחלקן מצריכות שיקום מוקפד וממושך. במידה וחוויתם כאבים או מגבלות תנועה בכף היד, פנו לרופא לצורך אבחון וטיפול ושקלו עזרה מאיש מקצוע המתמחה בבעיות כף יד ואצבעות.
לקט תרגילים שעזרו לי עם כאבים. אולי יעזרו גם לכם.
ביצוע התרגילים הנו באחריות הגולש המבצע בלבד ולא על מחבר הכתבה.
