מי מכם לא מכיר את תופעת הגזים והעצירות אצל תינוק שרק נולד? את הכאב, התסכול ואת חוסר האונים הנלווים להם?
הכותב: אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
הורים רבים מוצאים עצמם עייפים ומודאגים מהתופעה ומבקשים מזור לכאב של העולל הקטן. עצירויות וגזים הם כמעט בלתי נמנעים בגופם של תינוקות שרק נולדו. ישנם שסובלים יותר וישנם שסובלים פחות, אך העובדה היא שמערכת העיכול, בזמן העוברות, לא עבדה בשלמותה, שכן התינוק הוזן דרך חבל הטבור ודרך הדם וברגע שיצא לאוויר העולם, מערכת העיכול החלה להבשיל ולתפקד.
האוסטיאופתיה רואה את נושא העצירויות והגזים כהבשלה של מערכת העיכול.
כאשר תינוק מתחיל לאכול זוהי פעולה מורכבת.
עבורנו המבוגרים, עיכול המזון הוא מובן מאליו אבל בשביל תינוק כ”כ קטן מערכת העיכול עדיין לא בשלה מספיק ולכן פירוק המזון גורם לכאבים והצטברות מזון בגוף במקרים רבים, דבר המלווה כמעט תמיד בגזים בבטן.
זה כמובן עניין של זמן, ועד גיל 3 חודשים בעיות אלו עתידות להיעלם (לפחות חלקית), אך 3 חודשים זו תקופה ארוכה מאוד, תקופה היכולה להיות מלווה בכאבים חזקים וסבל. סבל אמתי, חוסר אונים ותסכול לא רק לקטנטנים, גם לנו ההורים (אבל ביננו, מה זה משנה?).
הטיפול האוסטיאופתי מטפל בגולגולת ובעצבים כאשר העיקרי שבעצבים הוא עצב הוואגוס האחראי על פעולת המעיים.
האוסטיאופת ישחרר ויגרום לעצבוב טוב סביב המעיים. הוא יגרום לפריסטלטיקה (תנועת צינור העיכול) של המעיים לעבוד כמו שצריך וישחרר את כל הגוף ממתחים וטונוס שרירי גבוה.
מטרתו העיקרית של האוסטיאופת, מלבד שחרור מערכת העצבים, היא להביא לזרימת דם טובה יותר דבר אשר השגתו תגרום למערכת העיכול לעבוד כמו שצריך וכך לתינוק יהיה קל יותר להסתגל לתקופת ההבשלה של מערכת העיכול המלווה בגזים וכאבי בטן. הוא בעצם יוכל להתמודד עם הגזים ולשחרר אותם בקלות וללא כאב.
הטיפול האוסטיאופתי מתמקד גם בשסתומי מערכת העיכול (ספינקטרים) וברגע שהשסתומים פועלים כמו שצריך יש פחות עצירות ומסת המזון הנצברת בגוף קטנה. אם יש לתינוק גם עצירות וגם גזים אז ברגע שנשחרר את השסתומים תשתחררנה היציאות, העצירות תפוג ולגזים יהיה קל יותר להיפלט.
הטיפול האוסטאופתי יתחלק לרוב ל – 3:
- סטרוקטורלי – שחרור שרירי והנעתן של עצמות הגוף לרבות השכמות, החוליות, עצמות האגן, הצלעות ועוד. ההנחה עליה נשען האוסטאופת סוברת כי תנועה אופטימלית של מפרקי הגוף לעזור לזרימה ולתנועה הכללית של הגוף, תנועות שתשפענה ישירות על מערכת העיכול המורכבת כל כך.
- ויסראלי – טיפול זה נועד לשחרר ולהניע את האיברים הפנימיים שלנו ובמקרה המדובר עיקר הדגש יופנה למעי הגס ולחלקו התחתון (Sigmoid). למערכת העיכול קשר ישיר עם איברים נוספים כמו הכבד, הכליות, שלפוחית השתן ועוד. האוסטאופת מאמין כי ההשפעה של איברים אלו על העיכול (ולהיפך) מחייבת התייחסות. בקיצור, טיפול זה יכול בהחלט לעזור ולשפר את תפקודה הכללי של מערכת העיכול ובכך למנוע עצירות וגזים.
- האוסטאופתיה הקרניאלית – מהווה כלי טיפולי יעיל ביותר המוכר בעדינותו. מדובר במגע של גרמים בודדים על עור הפנים, הקרקפת ולאורך עמוד הדרה ועצם הזנב (אוסטאופתים רבים מפעילים את יכולותיהם על אזורים שונים בגוף). למרות עוצמתה המצומצמת של הלחיצה יכול האוסטאופת לחוש (כמעט בדמיונו) ברקמות שמעבר לעור, למפרק ולעצם; רקמות כמו שרירים, רצועות, פאשייה, נוזלים (CSF), איברים פנימיים ועוד. על פי הראייה האוסטאופתית כבר בעת תהליך הלידה עצמו בו הוטל לחץ עז על עצמות הגולגולת, לחץ אשר שינה את מנח העצמות ולא במילימטרים בודדים (ופחות). ראש העולל לא תמיד מתאושש מהעיוות שנוצר (בלידות וואקום, מלקחיים וכל לידה איטית בעיקר). העניין הוא שאותו לחץ מעוות משפיע במרבית המקרים גם על אותם עצבים הממוקמים בתוך הגולגולת ( Cranial Nerves – שתפקידם נקשר לטעמים וריחות, לתנועת שרירי המימיקה והלשון, לשמיעה, יניקה, שיעול, ראייה, שיווי משקל ועוד) וגם על מערכת העצבים המרכזית הנקשרת בין השאר לתנועה שלנו ולעיבוד המידע לקראת פעולה.
זה המקום לציין את פועלו של האוסטאופת הנודע John E Upledger שהיה מוכר ביכולותיו הטיפוליות ובעיקר בכישרון שלו ללמד מטפלים שאינם אוסטאופתים לבצע טכניקות אוסטאופתיות אשר יחד היוו פתח לפיתוח שיטה בשם קרניו סקראל (CranioSacral Therapy). השיטה נחשבת ליעילה ביותר לא רק לתינוקות, אלא גם לילדים ובוגרים.
לסיכום
לכולנו מוכר המחזה של תינוק עם לחייו שהאדימו בשעת הטלת הצואה. כולנו תקווה שאכן אותה צואה תראה אור יום (או לילה) ותצא החוצה, אחרת עלול המצב להתדרדר לכדי עצירות וגזים קשים. זה לא נדיר כי תינוק בן יומו יסבול ממצבים אלו, עם זאת, היה והתינוק לא הטיל צואתו ב – 24 השעות להגחתו לאוויר העולם, רצוי כי יילקח לבדיקה רפואית. תינוקות רבים נוטים למרר בבכי כאשר מערכת העיכול שלהם עובדת ומוטב כי יראו אוסטאופת אשר יפעל בין השאר לשחרור והרגעה של אזור האגן והמעי. אגב, במקרים מסוימים הילד סובל מרגישות למזון. ידועים מקרים רבים של אי סבילות ללקטוז או גלוטן העלולים להביא לעצירות או לתנועות לא רגילות של המעי. במקרים אלו רצוי להתייעץ עם תזונאי או נטורופת.
