אם נושיב הורים טריים יחד לשיחה לא יעבור זמן רב עד שהם יתחילו לשוחח בנושא שינה או יותר נכון, היעדר שינה. ” נסו לישון מתי שהילד ישן”. מכירים את העצה? היא טובה וחכמה אבל אם הילד רוצה “לחגוג” כל הלילה, כל לילה? ובכן לא ירחק היום שנהפוך לאנשים תשושים, חסרי סבלנות וחמומי מזג ויש לכך סיבה.
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
תינוקות בני יומם עלולים להיחשף לכח עצום המופעל עליהם בעת הלידה. גופם ובעיקר ראשם נמעך ומתפתל בתהליך יציאתם לאוויר העולם. כתוצאה מהלידה נוצר לחץ על עצמות הגולגולת ולא מעטות הבעיות העלולות לנבוע מלחץ זה: ריפלוקס, עוויתות בטניות, דלקות אוזניים, כאבי שיניים ובעיות יניקה עליהן נפרט.
שלבי היניקה
פעולת היניקה מצריכה סט מורכב של תנועות. נתאר אותה ב 3 שלבים:
השלב האוראלי – בשלב זה היניקה והבליעה מצריכים מנגנון איטום וסגירה של הפה על פטמת השד או הבקבוק. לפעולה זו יש צורך ב 2 קבוצות שריר:
- סוגרי הלסת (Masseter, Temporalis, Medial Pterygoid) הנשלטים על ידי עצב מספר 5 (Trigeminal nerve).
- שרירים האוטמים וחותמים את השפתיים (Buccinator, Orbicularis Oris). אלה נשלטים מוטורית על ידי עצב מס 7 (Facial).לאחר שהאיטום הושלם, החלב נסחט מהפטמה ועובר לחלל הפה וללוע האוראלי (Oropharynx). חשוב לציין כי קיימת תבנית תנועתית מעט שונה ביניקה משד ומבקבוק. בעת יניקה משד האם תכולת הפטמה באה במגע עם החך הקשה המצוי ממש מאחורי השיניים החותכות ובחלקו הקדמי של גג הפה (Hard Palate). מרכז הלשון וחלקה האחורי נעים מטה עד החך הרך (חלקו האחורי של גג הפה) הרחק מהחך הקשה ויוצרים לחץ שלילי היוצר את פעולת היניקה. כאשר החלב יוצא מתחילה פעולה אוטומטית של הלשון ויציאת החלב הופכת לקבועה ופשוטה יותר. כשמדובר בהאכלה דרך בקבוק, חלקה הקדמי של הלשון יוצר מגע עם הפטמה, פעולה זו, יתכן שלא תלחץ על הפטמה ואין לה השפעה משמעותית על סחיטת החלב. ביניקה מבקבוק תינוקות משתמשים בלחץ מהפטמה כנגד החך עם הלשון וכאן אין צורך בלחץ שלילי על מנת שיצא חלב.
שלב הלוע – בליעת החלב נעשית באזור שבין הוושט ללשון והחך הקשה. תהליך הבליעה נעשה במספר שלבים:
- הרמה ותזוזה אחורנית של החך הרך (גג הפה האחורי) וסגירת הלוע האפי (Nasopharynx)
- פתיחת השסתום העליון של הוושט
- סגירת חלל הגרון ובית הקול (Larynx)
- טעינת הלשון ודחיפתה
- ניקוי הלוע ופינוי המזון
- שלב הפה והלוע בתהליך המציצה והבליעה תלויים בתפקודם התקין של שרירי הלשון הפנימים (שאחראים בין השאר על תחושותיה) ושל שרירי היציבה החיצוניים המייצבים את הלסת התחתונה ואת עצם ה – Hyoid. אם לא יתאפשר בסיס יציב ותפקוד תקין של שרירי לשון פנימיים תחול פגיעה בתאום ובקורדינציה הדרושה ופעולת הבליעה לא תתקיים באופן תקין.
שלב הוושט – בשלב זה מזון נע מהלוע האוראלי (Oropharynx) דרך הוושט לכוון הקיבה בעזרת התנועה הטבעית של מערכת העיכול – הפריסטלטיקה. קיימים הבדלים מבניים ופיזיולוגיים בין תינוקות שונים, הבדלים המשפיעים על ההזנה הפטמתית.
בליעה ונשימה על פי הראייה האוסטיאופתית
המתח הנוצר בלידה עלול לפגוע ביכולת התינוק לינוק היטב. מתח בצוואר, למשל, עלול להקשות על מנח היניקה. מתח באזור הלסת, הגרון ושורש הלשון יקשה על הנעילה והסגירה על פטמת האם, דבר הכרחי ביותר המסייע לקיום סביבה אטומה ויצירת וואקום.
כאשר אלו לא מתקיימים התינוק ינק חלב וישאף אוויר בו זמנית. במטרה לפתח את מכניזם היניקה והבליעה, תינוקות ופגים צרכים לפתח קואורדינציה של 2 הפעולות יחד עם נשימה. כאשר עולל או תינוק שזה עתה נולד מתפתח, מכניזם היניקה והבליעה וגם תבנית הנשימה הופכים למאורגנים וקצביים יותר. בליעה יכולה להתבצע בכל שלב של תהליך הנשימה: במהלך השאיפה, במהלך הנשיפה, בסופם ואף במהלך של דום נשימה (אפניאה). עם זאת, למען ביצוע נשימה בטוחה ביותר עדיף כי הבליעה לא תתבצע בזמן מעבר האוויר בלוע או בעת דום נשימה. תאורטית, הזמן הטוב ביותר לבליעה הוא בסוף הנשיפה או בנשיפה עצמה ופחות בעת השאיפה.
במחקר קטן שהריץ Fraval בו בחן את האפקט הטיפולי של האוסטיאופתיה על 6 תינוקות שסבלו מהפרעות יניקה, נמצא כי בסיוע אותו טיפול נתאפשר שיפור ביניקה ובבליעה, אך חשובות לא פחות המסקנות אליהן הגיע:
- טיפול באוסטיאופתיה קרניאלית שיפר את יכולת הנשימה ואת סנכרונה יחד עם פעולת האכילה
- קיים קשר בין שרירי היניקה המייצבים לבין מצב הצוואר, השכמה וקיר החזה העליון
- טכניקה חשובה מאוד בטיפול הקרניאלי היא cv4. בטכניקה זו אוחז המטפל בעזרת 2 ידיו את עצם בסיס הגולגולת (Occiput). בטכניקה זו נדחסים ומתקרבים קירותיו ותקרתו של החדר הרביעי במוח בו זורם נוזל השדרה אשר נסחט ומפוזר לעבר שאר שטח המוח וחוט השדרה. לטכניקה זו אפקט מרגיע המפחית את המתח של המערכת הסימפתטית (האחראית לתגובות גופנו בעת סטרס) ומשפר את זרימתם הכללית של נוזלי הגוף.
לסיכום
תהליך הבליעה מורכב ביותר ומשלב בתוכו מספר שרירים ועצמות הנעים באינטגרציה מושלמת שלא פעם מופרעת כבר בבטן האם ובמעמד הלידה. גם פה ראינו כי טיפול אוסטאופתי עוזר ולא רק לבליעה כי אם גם לנשימה. בכתבה הבאה נכיר את עצם ה – Hyoid והשפעתה. כמו כן נבין יותר את השפעתם של נזקי הלידה על הבליעה.
