כאשר התינוק יוצא מרחם אמו זוהי יריית הפתיחה עבורו. מרגע זה, אם ירצה או לא, יידרש ללמוד ולסגל לעצמו כישורים רבים כמו נשימה סרעפתית, עיכול, יכולת להתאפק וכפי שנכיר בהמשך, כישורי יניקה ובליעה. מה קורה כאשר פעולות חיוניות והישרדותיות לא נלמדות בקלות ומדוע אלו המאמינים באוסטאופתיה הקרניאלית מוכנים להישבע בכוחות השיטה לשכך כאבי בטן של תינוקות, לסייע להם בפעולת היניקה והבליעה ובכלל, להפחית מתח לאחר לידה טראומטית. מה היא האוסטיאופתיה הקרניאלית ומה תרומתה עבור תינוקות המתקשים לינוק?
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
נפלאות הבריאה וסיכוניה
תינוק שזה עתה נולד צריך לעבור סדרת בדיקות על ידי רופא מומחה במטרה לאשר כי מערכותיו תקינות וכי תגובותיו לסביבה החיצונית הן בגדר הנורמה.
תינוקות רבים שרק הגיחו לאוויר העולם יופיעו עם סימנים של רגזנות ובכי מוגזם. במקרים מעין אלו על מערכת הרפואה להחליט האם זהו מצב טבעי או שמא יש לו אטיולוגיות (סיבות) ברורות כמו הפרעות עיכול וכאבי בטן עוויתיים, בעיות בסינוסים, צורת גולגולת אסימטרית (כתוצאה ממנח הרחם, לידת עכוז, מלקחיים, ואקום ועוד), כאביי פרקים ושרירים, כאבי ראש, עודף ליחה ועוד.
בניגוד לאדם בוגר המסוגל להביע עצמו בעת הפרעה גופנית זו או אחרת, לתינוק דרכים מעטות מאוד להראות כי משהו לא תקין וזה כמעט תמיד יבוא לידי ביטוי בבכי מוגזם וחוסר שקט, הפרעות אכילה, קושי להירדם או אף בחוסר נוחות לשכב על הגב .
אז כמו שהבנו ועוד נבין, התקופה הסאב לידתית אינה דבר פשוט לרך הנולד והדיספונקציות (הפרעות) הן רבות, אך לפני שנדון בנושא המרכזי – הפרעות יניקה, נכיר מעט את אחד הטיפולים המועדפים ביותר שתופסים עוד ועוד תאוצה בשנים האחרונות והוא הטיפול האוסטיאופתי – קרניאלי (CranioSacral) המשמש כפילוסופיה בפני עצמו.
זה לא סוד כי ראש הילוד נמעך ומתפתל בתהליך יציאתו לאוויר העולם. כתוצאה מהלידה נוצר לחץ על עצמות הגולגולת ולא מעטות הבעיות העלולות לנבוע מלחץ זה: ריפלוקס, עוויתות בטניות, דלקות אוזניים, כאבי שיניים ובעיות יניקה עליהן נפרט.
שלבי היניקה
פעולת היניקה מצריכה סט מורכב של תנועות. נתאר אותה ב 3 שלבים:
- השלב האוראלי – בשלב זה היניקה והבליעה מצריכים מנגנון איטום וסגירה של הפה על פטמת השד או הבקבוק. לפעולה זו יש צורך ב 2 קבוצות שריר:
- סוגרי הלסת (Masseter, Temporalis, Medial pterygoid) הנשלטים על ידי עצב מספר 5 (Trigeminal nerve).
- שרירים האוטמים וחותמים את השפתיים (Buccinator, Orbicularis oris). אלה נשלטים מוטורית על ידי עצב מס 7 (Facial).לאחר שהאיטום הושלם, החלב נסחט מהפטמה לחלל הפה וללוע האוראלי (Oropharynx). חשוב לציין כי קיימת תבנית תנועתית מעט שונה ביניקה משד ומבקבוק. בעת יניקה משד, תחולת הפטמה באה במגע עם החך הקשה המצוי ממש מאחורי השיניים החותכות ובחלקו הקדמי של גג הפה (Hard palate). הלשון האמצעית והאחורית נעים מעלה לחך הרך (חלקו האחורי של גג הפה) הרחק מהחך הקשה ויוצרים לחץ שלילי היוצר את פעולת היניקה. כאשר החלב יוצא מתחילה פעולה אוטומטית של הלשון ויציאת החלב הופכת לקבועה ופשוטה יותר. כשמדובר בהאכלה דרך בקבוק, חלקה הקדמי של הלשון יוצר מגע עם הפטמה, פעולה זו, יתכן שלא תלחץ על הפטמה ואין לה השפעה משמעותית על סחיטת החלב. ביניקה מבקבוק תינוקות משתמשים בלחץ מהפטמה כנגד החך עם הלשון וכאן אין צורך בלחץ שלילי על מנת שיצא חלב.
2. שלב הלוע – בליעת החלב נעשית באזור שבין הוושט ללשון והחך הקשה. תהליך הבליעה נעשה במספר שלבים:
- הרמה ותזוזה אחורנית של החך הרך (גג הפה האחורי) וסגירת הלוע האפי (Nasopharynx)
- פתיחת השסתום העליון של הוושט
- סגירת חלל הגרון ובית הקול (Larynx)
- טעינת הלשון ודחיפתה
- ניקוי הלוע ופינוי המזון
שני שלבים אלו (שלב הפה והלוע) תלויים בתפקודם התקין של שרירי הלשון הפנימים (שאחראים בין השאר על תחושותיה) ושל שרירי היציבה החיצוניים המייצבים את הלסת התחתונה ואת עצם ה – Hyoid. אם לא יתאפשר בסיס יציב ותפקוד תקין של שרירי לשון פנימיים תחול פגיעה בתאום ובקורדינציה הדרושה ופעולת הבליעה לא תתקיים באופן תקין.
3. שלב הוושט – בשלב זה מזון נע מהלוע האוראלי (Oropharynx) דרך הוושט לכוון הקיבה בעזרת התנועה הטבעית של מערכת העיכול – הפריסטלטיקה. קיימים הבדלים מבניים ופיזיולוגיים בין תינוקות שונים, הבדלים המשפיעים על ההזנה הפטמתית.
בליעה ונשימה בראייה האוסטיאופתית
המתח הנוצר בלידה עלול לפגוע ביכולת התינוק לינוק היטב. למשל, מתח בצוואר עלול להקשות על מנח היניקה. מתח באזור הלסת, הגרון ושורש הלשון יקשה על הנעילה והסגירה על פטמת האם, דבר הכרחי ביותר המסייע לקיום סביבה אטומה ויצירת וואקום. כאשר זה לא מתקיים התינוק ינק חלב וישאף אוויר בו זמנית. במטרה לפתח את מכניזם היניקה והבליעה, תינוקות ופגים צרכים לפתח קואורדינציה של 2 הפעולות יחד עם נשימה. כאשר עולל או תינוק שזה עתה נולד מתפתח, מכניזם היניקה והבליעה וגם תבנית הנשימה הופכים למאורגנים וקצביים יותר. בליעה יכולה להתבצע בכל שלב של תהליך הנשימה: במהלך השאיפה, במהלך הנשיפה, בסופם ואף במהלך של דום נשימה (אפניאה). עם זאת, למען ביצוע נשימה בטוחה ביותר עדיף כי הבליעה לא תתבצע בזמן מעבר האוויר בלוע או בעת דום נשימה. תאורטית הזמן הטוב ביותר לבליעה הוא בסוף הנשיפה או בנשיפה עצמה ופחות בעת השאיפה.
במחקר קטן שהריץ Fraval בו בחן את האפקט הטיפולי של האוסטיאופתיה על 6 תינוקות שסבלו מהפרעות יניקה, נמצא כי בסיוע אותו טיפול נתאפשר שיפור ביניקה ובבליעה, אך חשובות לא פחות המסקנות אליהן הגיע:
- טיפול באוסטאופתיה קרניאלית שיפר את יכולת הנשימה ואת סנכרונה יחד עם פעולת האכילה
- קיים קשר בין שרירי היניקה המייצבים לבין מצב הצוואר, השכמה וקיר החזה העליון
- טכניקה חשובה מאוד בטיפול הקרניאלי היא cv4. בטכניקה זו אוחז המטפל בעזרת 2 ידיו, את עצם בסיס הגולגולת (Occiput). בטכניקה זו נדחסים ומתקרבים קירותיו ותקרתו של החדר הרביעי במוח בו זורם נוזל השדרה אשר נסחט ומפוזר לעבר שאר שטח המוח וחוט השדרה. לטכניקה זו אפקט מרגיע המפחית את המתח של המערכת הסימפתטית (האחראית לתגובות גופנו בעת סטרס) ומשפר את זרימתם הכללית של נוזלי הגוף.
חשיבותה של עצם ה – Hyoid על פי הראייה האוסטיאופתית
כאשר עצם ה – Hyoid אינה מיוצבת נכונה, לא תתאפשר פעולתה התקינה של הלשון. הפרעות גופניות של שרירים מייצבים עלולות להזיז את עצם Hayoid הצידה או למטה. תזוזה זו תשפיע על יכולת שרירי הלשון הפנימיים למקם באופן סימטרי את הפטמה כנגד החך הרך וליצור לחץ אוראלי שלילי שיביא ליניקה יעילה. האפליקציה האפקטיבית של הטיפול האוסטאופתי לכאלו דיספונקציות יכולה לשפר את ההזנה הפטמתית.
פרט חשוב נוסף הנקשר לעצם זו (Hyoid) הוא בלוטת התריס. בלוטה זו שייכת למערכת האנדוקרינית והיא ממוקמת בסמוך לעצם ה – Hayoid שעלולה להיות מושפעת ממנה. דיספונקציה בבלוטה זו תשפיע לא רק על הורמון קלציטונין האחראי על איזון רמות הסידן שלנו אלא גם על כל המטבוליזם בגוף (חילוף החומרים).
נזקי לידה העלולים להשפיע על תהליך הבליעה על פי הראיה האוסטיאופתית
בעת הלידה הראש מוצג, במרבית ההריונות והלידות, עם חלקו האחורי (חלק אוקסיפיטלי) הפונה לצד שמאל של אגן האם כאשר בהמשך,
כוחות סיבוביים מחייבים חלק ממנו לנוע לפני השני במעין טוויסט והתוצאה, בחלק לא מבוטל מהתהליכים, טראומטית לתפקוד העצמות והרקמות הרכות, למערכת הדם, הלמפה ונוזל השדרה (CSF). הקרומים המפרידים את חלקי המוח השונים ובראשם ה- Tentorium Terebellum וה – Falx Cerebri עלולים להיוותר במתח משמעותי ובסופו של דבר אף להתעוות. כאשר דבר זה קורה לא מן הנמנע שמבנים שונים ותעלות רבות ישנו את מנחם וכתוצאה מכך, כפי שהזכרנו, תפגע הזרימה הדמית בגוף, ההולכה העצבית ועוד.
עוותים שכיחים המתרחשים כתוצאה מתהליך הלידה עלולים להביא להפרעות הבאות:
- הצרות התעלה הג’וגולרית (Jugular foramen) בה עוברים, הוריד הג’וגולרי (Jugular vein) והעצבים הקרניאליים 9, 10 ו11 להם חשיבות עצומה בפינוי הדמי מהגולגולת, בתפקוד הלשון ותחושותיה, תפקוד מספר שרירים צוואריים, בהפעלת מערכת העיכול, לחץ הדם, נפח הריאות, דרכי הנשימה ועוד. נפרט:
– לחץ או מתיחה של עצב 9 (Glossopharyngeal) עלול לגרום לדיספונקציה בבליעה, בתחושת הלשון (טעם מגע, טמפרטורה וכאב) וביצור רוק כתוצאה מפגיעה בתפקוד בלוטת רוק מרכזית ( Parotid gland).
– לחץ או מתיחה של עצב 10 (Vagus) עלול לפגוע ברפלקס ההקאה והשיעול במקרה שגוף זר נכנס פנימה. כמו כן, פגיעה בעצב זה תשפיע על תפקוד מרבית איברי מערכת העיכול והשסתומים שלה, על הכבד, הלב, הריאות ואף הטחול.
– לחץ או מתיחה של עצב 11 (Eccessory) המעצבב מוטורית שני שרירים גדולים (SCM & Trapezius) עלול להשפיע על תינוקות ולגרום להם לטונוס מוגבר (ספאזם) ולתקיעות של עצם Occipput (בסיס הגולגולת). במקרה זה יתכן לחץ על תעלה בשם Hypoglossal Canal (הממוקמת ממש בסמוך לתעלה הגדולה בה עובר חוט השדרה – Foramen Magnum). בתעלת – Hypoglossal עובר עצב הנושא את אותו השם, עצב האחראי על שרירי הלשון כלומר, על תנועתה. לחץ באזור זה יכול לגרום ללשון קשורה אצל הילוד ולהפרעות ביניקה.
– כאשר מוטל עומס יתר על התעלה הג’וגולארית (Jugular foramen) עלול להתרחש עיכוב במחזוריות הדמית כתוצאה מלחץ על סינוסים (חללים) כמו ה – Cavernus, Petrosal & Sigmoid sinus ואיך לא? Jugular vein האחראים לניקוז מרבית הדם מהמוח אל עבר הלב.
– לחץ ומתח המשפיעים על מנח עצמות הגולגולת ובפרט על עצם ה – Occpiut ,Temporal וה – Parietal ישפיעו ככל הנראה על ה – Internal Carotid ועוד עורקים המספקים דם לגולגולת.
לסיכום
כפי שנוכחנו להבין האוסטאופתיה הקרניאלית היא פילוסופיה טיפולית המשלבת טכניקות ידניות רבות שנועדו לעזור לנו לאזן את הגוף ולהקשיב לו תוך כדי הבנה כי מדובר במכלול, במשהו שלם. האוסטאופתיה בכלל והקרניאלית בפרט נשענות על מספר עקרונות ברזל הקובעות כי פרט לעובדה שכלל יחידות הגוף מתנהגות כיחידה אחת שלמה ושלגוף יכולות הסתגלות ותיקון מרהיבות.
גופנו משתפר ללא הרף בהתאם למבנהו ותפקודו והכל בזכות חוק ברזל עליון המאפשר אוטוסטרדת נוזלים כמו דם, מים ולמפה. חוק זה המכונה חוק העורק מאפשרת את שטיפת האיברים והזנתם, פינוי וניקוי הפסולת מהם והפעלה שוטפת של מערכת ההגנה המתוחכמת של הגוף. הטיפול הקלאסי בתינוקות בא לתקן את השפעתה המכאנית של הלידה שלצערנו עלולה להסב סבל רב לעולל כאשר הנושא עליו הרחבנו היה בעיות יניקה ובליעה. הטיפול באוסטיאופתיה קרניאלית – ככל שיינתן מוקדם יותר כך ייטב. תיקון בעיות בשנות החיים הראשונות יכול להשפיע על המשך החיים.
ביביליוגרפיה
Lau C, Sheena HR. Oral feeding in low birth weight infants. 1997;130(4):561-56
Geddes DT, Kent JC. Tongue movement and intra-oral vacuum in breastfeeding infants. 2008;84(7):471-477
Smith EO, Schanler RJ. Coordination of suck-swallow and swallow respiration in preterm infants. 2003;92(6):721-72
Sheppard JJ. Evidence-based interventionsfor breast and bottle feeding in the neonatal intensive care 2007;28(3):204 – 21
.Guiney PA, Chou R. Effects of osteopathic manipulative treatment on pediatric patients.2005;105(1):7-12.e
Fraval M. A pilot study: osteopathic treatment of infants with a sucking dysfunction. Am Acad Osteopath J. 1998;8(2):25-33.
