השם פיברומיאלגיה הוא חיבור של 3 מילים: Fibra (לטינית) המתארת רקמה סיבית, Myos (יוונית) המתארת שריר ו – Algos (יוונית) המתארת כאב. מחלת פיברומיאלגיה, נחשבת לתסמונת כאב דיספונקציונאלית שכיחה מאוד (למעלה מ – 5% מכלל האוכלוסייה העולמית). היא מופיעה בעיקר בקרב נשים (על פי הספרות פי 6 – 9) ועל פי המדדים העכשוויים והקריטריונים המחודשים, יותר ויותר גברים סובלים ממנה.
עבור חולה פיברומיאלגיה, שלא בדומה לאדם שאינו חולה, מגע קל יכול להתפרש כאויב אכזר. אדם העובר טראומה שלא מטופלת באופן נכון ואינפורמציית הכאב שלו ממושכת, עלול לגלות כי היקף הנזק לרקמותיו רציני יותר. בגופו משתחררים ציטוקינים (חלבונים המהווים את הבסיס לתקשורת בין רקמות הגוף לתאי מערכת החיסון) באופן בלתי מרוסן. התוצאה במקרה זה עלולה להיות שלילית, כלומר התערערות יכולת הגוף להבחין בין חוש מגע לכאב. במקרים שאינם מזוהים עם המחלה נטילת משככי כאב יפתרו את הבעיה והמטופל ישוב לתפקודו הרגיל לאחר מספר ימים או שבועות. אצל חולי פיברומיאלגיה המצב לא ממש חוזר לקדמותו ואף מחריף עד לכדי הופעת מצבים כמו: כאבי שלד ושריר, קשיון בוקר, כאבי ראש, בטן רגיזה (IBS), כאבי מחזור, תחושות מוגזמות לא ברורות (הרדמויות ונימולים של הידיים והרגליים), עייפות ובעיות שינה, חוסר ריכוז וזיכרון, הפרעות קוגניטיביות ועוד.