אולי זה הכאב המציק באגודל בכל פעם שאת מתחילה לנגן על הפסנתר ובטח עכשיו בחזרות הרבות לקראת ההופעה. אולי גם זו התחושה המציקה ביד שלך שמציקה לך עם הגיטרה. היא מתחילה במרפק ויורדת בצורת נימולים לכיוון הזרת והקמיצה. ומה איתך כנר יקר? זה התחיל בכתף ימין והמשיך עם הצוואר והלסת. להיות מוזיקאי זה לא פיקניק. אבל הי, אסור לי להפסיק לנגן. זה כל חיי. נשמע מוכר?
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
נגנים רבים נמצאים בסיכון לפציעות על רקע תנועות חוזרות ונשנות (Over use) הנקשרות לכלי הנגינה עליו הם מנגנים ובפרט אם הם מרבים להשתמש בעבר ומקלדת, טלפון נייד, הגה ועוד. מוזיקאים רבים סובלים מפציעות האופיניות למרבים לשבת ולהשתמש במחשב.
פציעות אופייניות:
- Carpal Tunnel Syndrome (שורש כף היד)
- Cubital Tunnel Syndrome (קדמת המרפק)
- Tendinitis & Tendinosis
- Myofascial pain
- Bursitis
- DeQuervain’s
- Thoracic Outlet Syndrome
- Trigger finger
- TMJ Pain (מפרק הלסת)
- פגיעה בשמיעה
הסיבות המרכזיות להופעת כאבים כוללות יציבה לקויה, טכניקת נגינה לא תקינה, העדר מענה ארגונומי מספק, שימוש בכח מוגבר לאורך זמן, סטרס, אי הקפדה על חימום, על מתיחות ועל מנוחה.
אז מה עושים כדי להימנע מפציעות?
- שיפור טכניקה – מוזיקאים רבים נותים להשתמש בכח רב ובעצמה רבה מבלי לדעת להרפות ולשחרר. הדבר נכון גם לזמרים וגם לנגנים. ההשפעות על המפרקים רבות מכיוון שהם חסרים בניצול מלא של טווחי תנועה וכאשר זו מבוצעת באופן חלקי ובעצמה גבוהה יבוא הדבר לידי ביטוי בהגבלה תנועתית ובהמשך לפיצויים בלתי רצויים שישפיעו גם הרחק מהמפרק המדובר.
- חימום – תמיד יש להקפיד על חימום. אל תפספסו אותו. ממש כמו צחצוח שיניים. מוזיקאים מפעילים את גופם ממש כמו ספורטאים. הם עומדים, רוקדים, זזים ומתפעלים כלי נגינה, לפעמים למשך שעות רבות ביום. וויתור על חימום מעלה את הסיכון לפציעות רבות.
- הפסקת התרעננות – בדומה לחימום, גם הפסקות יזומות חיוניות לגוף. הנעת מפרקים ומתיחות מדי חצי שעה הן דבר הכרחי ביותר.. הפעילות המוזיקלית רצופה תנוחות הדורשות מתח שרירי קבוע. הפעילות המוזיקלית גם עשירה בשינויי מנחים רבים וקבועים הדורשים התרעננות והנעה של מערכות הגוף השונות, כלי הדם, העצבים ועוד. הצטברות מתחים בגוף שקולה לפצצה. גוף במתח תמידי – מן ההכרח שיסבול בשלב כזה או אחר של החיים. זכרו תמיד את חוק העורק עליו נשענת האוסטאופתיה הגורס כי הגוף הוא יחידה מעגלית של צינורות (כלי דם, עיכול, עצבים, לימפה, קנה נשימה ועוד) שצריכה לעבוד נון סטופ כדי לאפשר לנו להתקיים. אי תנועה או תנועת יתר הן דרכים לערעור החוק (מלבד עישון, תזונה לקויה, מחסור בשעות שינה, סטרס נפשי ועוד). תרגול רב לו נדרשים אמנים מקצועיים מצריך מהם להשתמש בכוחות שעל פי רוב אזלו מה שעלול לפגוע בביצוע עצמו, לא משהו רצוי לאף אמן.
- הכנה הדרגתית והכרת הגבולות והיכולות – מוזיקאים רבים מכירים היטב את תקופות ההכנה לקונצרט חדש, השתתפות במחנות מוזיקה ואומנות, מעורבות רבה בהרכב או להקה ועוד. עתות אלו ידועות ככאלו המביאות את המוזיקאי לקצה, גם את הצעירים והנמרצים שבהם. חשוב מאוד לדעת מתי לסרב ולהגיד לא עכשיו.
- לא עוד No Pain No Gain – מוזיקאים פעילים לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק לנגן. כשהגוף מגיע לקצה הוא בולם את האדם בשלב מסוים ללא התייחסות למין, לכלי הנגינה או למבנה הגוף. אלה פרמטרים שיקבעו מתי הקצה כבר פה. מוזיקאים רבים לא מקשיבים לאותות גופם המסמן כבר חודשים. נגינה ושירה תחת כאב גב, צוואר, מיגרנה, זרמים ליד ועוד המון סימפטומים, עלולה להפוך את הסימן לזעקה ולכן לא מומלץ להתעלם מרחשי הגוף. פציעות רבות עלולות להשתרש בגוף ולהפוך לכרוניות והכוונה לכאבים תמידיים ומגבלות תנועה המשפיעות עד מאוד על העשייה. בקרו איש מקצוע שילווה את תהליך הריפוי שלכם ותרגלו באופן יומיומי כל תנועה והרגל בונה חדש.
- הערכת פעולות משפיעות נוספות והקפידה על ביצוען התקין – שימוש בטלפון נייד, בעכבר ובמקלדת, נשיאת ילדים ומשאות שונים, פעילות ספורטיבית ותחביבים הם רק חלק מהפעולות הנוספות אותם אנו מרבים לבצע מידי יום. פעולות אלו משפיעות על היכולות והמאמצים הנדרשים מהאמן.
- התאמת כלי הנגינה וסביבתו – נגינה על כלי מגושם או לא מותאם גודל עלול להפעיל את שרירי הגוף בצורה מוגברת מדי ולמצבו בתנוחות לא רצויות. שימוש ברצועת נשיאה, עמוד תווים, כרית לסנטר, עגלת נשיאה הם דוגמא לאביזרי עזר שיעזרו לכם.
- תנועה וחיזוק – פעילות גופנית לבניית מסת השריר היא דבר חיוני ביותר לתחזוקתו השוטפת של הגוף. היא עתידה למנוע בעיות וכאבים רבים ורצוי כי תעשה באופן מודרך, לפחות בהתחלה. אלו שכבר סובלים מפציעה או מגבלה – כדאי מאוד כי לפנות לאיש מקצוע פרטי ולשקמו את הגוף בהתאם לבעיה. פעילות גופנית אינה מותאמת הנעשית בעת פציעה או כאב עלולה להחמיר את המצב.
לסיכום
לימוד נגינה ושירה אינם מלווים בהבנת הגוף ברמתו האנטומית. ההתייחסות לפציעות גוף ודרכים למניעתן (מתיחות, חימום, חיזוק ועוד) אינם מקבלים ביטוי במוסדות הלימוד.
אם אתם מוזיקאים והתחלתם לאחרונה לחוש בעקצוצים באצבעות היד שהתגברו לכדי הרדמויות או אולי כאבים בכתף שמגבילים את כל אחיזת כלי הנגינה שלכם ומעיקה גם על הגב, אל תתביישו לשתף ולהודות כי אתם תחת עומס ושעליכם לנוח ולטפל בעצמכם. האם עדיף לחיות על משככי כאבים או להמשיך ולסבול תוך כדי שתיקה? לא כל בדיקה, משמעותה סטרואידים וניתוחים. ניתן לטפל ולשקם את מרבית הפציעות והמגבלות ומוטב כמה שיותר מוקדם.
בניגוד לאתלטים, מוזיקאים רבים יודעים לנגן בעומס שרירי די מתון, חלקם מבצעים זאת באופן השואף לשלמות, כזה שבו לא ניתן להבחין במעמסה המוטלת על הגוף. כל פציעה ומגבלה תשתמע כחולשה שעלולה להשפיע גם על המעמד וההערכה. הדבר נכון גם לגבי ספורטאים, אך אלו האחרונים אינם מהססים לשתף על מגבלותיהם ופציעותיהם.











