היא תוקפת לא מעט בעלי מקצוע המשתמשים באופן חזרתי עם כפות הידיים והאצבעות שלהם. הסובלים המוכרים הם אלו המרבים לכתוב, מנתחים ורופאי שיניים, אך יותר מכל מזוהה המחלה עם קהילת המוזיקאים כאשר לכל כלי שונות קלה של המחלה. דיסטוניה של מוזיקאים (Musician’s dystonia) היא סוג ייחודי של מחלת ה – Focal dystonia והיא תוצאה של תרגול ונגינה רבת שנים. על המחלה, הסיבות לה ועל דרכי הטיפול, בכתבה הבאה.
אלעד גורפינקל – אוסטאופתיה, עיסוי ספורט ושיקום בתנועה
חלום הבלהות של כל מוזיקאי הוא לחדול מנגינה או שירה מסיבה רפואית. לצערם של הלוקים במחלת ה – Focal Dystonia, אין האילוץ הזה נדיר. כאשר מוזיקאי מאבד את הקואורדינציה שלו, את מהירות הנגינה ואת היכולת לנגן הרבה זמן הוא נאלץ אט אט לחדול מלנגן. מדובר בהחלטת הרת אסון בקרב רבים מהמוזיקאים החובבנים ובפרט המקצועיים המתפרנסים מעשייתם.
מדובר אם כך בפתולוגיה מייאשת ביותר. אמנם מדובר במצב יחסית נדיר, אך הוא זכה לתשומת לב רבה מאחר ומספר אמנים בעלי שם סבלו ממנו ובאופן חריג וניכר לעין (ג’ואנה פולק – חלילנית, גרי גרפמן – פסנתרן, פיטר אונג’יאן – כנר, לאון פליישר – פסנתרן, מיכאל יוסטון – פסנתרן ועוד רבים). אותם אמנים קיצצו משמעותית את שעות הנגינה ואף חדלו מלנגן ולהופיע.
זוהי פתולוגיה נוירולוגית בה המוח, מסיבה לא ברורה, שולח פקודות שגויות דרך מערכת העצבים. הדבר ניכר בחוסר קואורדינציה וקושי בשליטה השרירית. מדובר בעצם בכיווץ שרירי בלתי רצוני, לרוב בגפיים העליונות (הידיים) ובאצבעות. המוקדים השימושיים ביותר בגוף (הפעילים ביותר) – הם לרוב אלו הסובלים מן ההפרעה. פסנתרנים סובלים לרוב ביד ימין, כנרים (ונגני כלי קשת) ביד שמאל, נשפנים בפה ובשפתיים, גיטריסטים – בכל יד. מתופפים לרוב חווים זאת בשורש כף היד ובאמות ופחות באצבעות.
הסיבות להופעת ההפרעה אינן חד משמעיות. אמנם שימוש יתר מהווה סיבה שכיחה לבעיה, אך גם היסטורית פציעות, נגינה מאומצת, שינוי טכניקת נגינה, סטרס נפשי, לחץ עצבי (מכאני) ואפילו קשר גנטי (10 אחוזים מכלל החולים).
דיסטוניה בקרב מוזיקאים
מסתבר כי דיסטוניה אופיינית בעיקר לנגנים מקצועיים ובדגש לגברים סביב גיל 35. תחילה תורגש הדיסטוניה ככיווציי שרירים עדינים ונטולי כאב שיפריעו קלות לנגינה על הכלי ובעיקר בקטעים הדורשים מאמץ טכני. בשלב זה נגנים יוכלו להתמודד ולשמור על איכות ביצועית טובה עד מצוינת. ההרעה במצב מגיעה לאחר מספר חודשים לא רב. הכיווצים מתחילים להתגבר הדרגתית וההשפעה על הנגינה הופכת ניכרת (בעיקר קושי ליישר אצבעות המעדיפות להתכופף). שעות רבות של אימון וחזרות לא תמיד עוזרות למצב.
אם נתייחס מעט לכלי הנגינה המושפעים מהמחלה נראה שונות ניכרת. פסנתרנים נוטים להיפגע ביד ימין. כבר בתחילת הנגינה יורגשו כיווצים בתחתים האצבעות שידרשו בכפיפתן ויבטלו את הרכות והרגישות הנדרשת בנגינה.
גיטריסטים ושאר נגני כלי המיתר יושפעו בשתי ידיהם ובעיקר בזו המנגנת וחולשת על כל המיתרים, הלא היא יד שמאל (לרוב).
מי שנמצא בסיכון רב הם נגני החליל, הקלרינט, הסקסופון ושאר נגני כלי הנשיפה המאמצים רבות לא רק את אצבעותיהם אלא גם את שריריי הפה והלסת. מה שמתחיל כדליפת אוויר הופך מהר מאוד לרעד וכיווצים בלתי רצוניים של שריריי השפתיים, שריריי הפנים והלסת.
מאפיין מעניין הוא הופעת הכיווצים בעת הנגינה בלבד ולא בפעולות נוספות כמו כתיבה, אחיזת מחבט טניס, הגה ועוד. נשפנים הסובלים מדיסטוניה של הפה והלסת בנגינה יכולים לרוב ליהנות מלעיסה ובליעת מזון נוחות.
הטיפול בדיסטוניה אינו מושג תמיד בעזרת שינוי והתאמת הכלי באופן ארגונומי, עיסוי, מתיחות ושחרור, זאת עקב היות המחלה נוירולוגית. הביקור אצל נוירולוג הוא הכרחי ושם יוחלט, בין השאר, על אופן הטיפול שיכלול מלבד אימון, שחרור ומתיחות גם הזרקת חומרים כמו בוטוקס (Botox), Artane ועוד.
טיפול שמרני מומלץ:
על פי מסקנותיו של הפסנתרן הנודע Michael Houstoun אשר סבל מן המחלה יש ראשית לטפל בכל מגבלה מכאנית פנימית שיכולה לתרום לבעיה וליצור קשרים נוירולוגיים חדשים שיסייעו בנגינה. הוא עבר טיפולים רבים ובינייהם עיסוי רקמות עמוק, טריגר פויינטס – Trigger points therapy, פאשייאל מניפוליישן – Fascial Manipulation® (FM), פיזיותרפיה, דיקור סיני, דיקור מערבי ואימון כושר לשיפור היציבה בזמן הנגינה ובכלל.
פעולות נוספות שסיגל כללו מיקום מחודש של הגוף ביחס לפסנתר ולתווים (שינוי מנח הכיסא והימנעות מרוטציות מוגזמות וממושכות), שימוש בכפפות גומי, חבישות, הדבקת משטח ריכוך על מקלדת הפנתר ועוד.
לסיכום
הנגינה על כלי לא פעם מהווה טריגר להופעת כיווצי שרירים בלתי רצוניים. אלו, פוחתים עד נעלמים בעת מנוחה ומופיעים שוב ושוב במהלך הנגינה – בלבד (כך הדבר מתרחש במרבית המקרים – בעת הפעולה המוכרת והחזרנית). המחלה עלולה לא פחות מאשר לקטוע קריירה מוזיקאלית ויש לזהותה בהקדם ולטפל בה בדבקות וקפדנות.
- יש להבדיל בין המחלה המתוארת לספאזם – עווית שריר.
- אתר מלא במידע וכלים להתמודדות עם המחלה
- סרטון תרגילים 1/3
- סרטון תרגילים 2/3
- סרטון תרגילים 3/3
- לעוד מונחים
