תופעת רנו אינה נחשבת למחלה קשה בשלביה הראשונים והיא מעידה על ליקוי באספקת הדם לכלי הדם הרחוקים ובמקרה זה כפות הידיים והאצבעות. סימניה קוסמטיים והיא גורמת לרוב לסבל קל בלבד המתבטא בקצות האצבעות (הרדמויות, נימלולים ועקצוצים). בשלב הראשון האצבעות קפואות מקור ומלבינות. בשלב השני ניתן לראות כחלון ובשלב השלישי סומק. המחלה במרבית המקרים משנית למחלות רקמות חיבור אוטואימוניות (זאבת, טרשת). דרך חדישה לאבחון המחלה היא קפילרוסקופיה אשר מודדת מיקרוסקופית כלי דם קטנים ומזהה אזורי חסר, דימומים ועיוותים.
טיפול ומניעה:
ראשית יש להיזהר מקור ומשינויי טמפ’ (מזגן ושמש למשל). יש להתלבש חם ובעיקר להגן אל כפות הידיים. עישון גם כן עלול להחריף את התופעה מכיוון שהוא מכווץ כלי דם. במקרה של חרדה או כל תופעה התנהגותית שעלולה להגביר ולהחמיר את “רנו” רצוי ליטול תרופות הרגעה. ניתן ליטול גם תרופות להרחבת כלי דם, תרופות חוסמות תעלות סידן ומעכבי אינזימים מסוימים. כיום משתמשים גם בתרופות אין אונות כמו ויאגרה ודומיה מכיוון שיש להן את היכולת להרחיב כלי דם. במקרים חמורים יותר ניתן לקבל עירוי תוך ורידי המרחיב כלי דם או אפילו לבצע ניתוח המשבש את המרכיב הנוירולוגי הגורם לכווץ כלי הדם (לא יעיל תמיד).
לסיכום – כשיש סימנים ראשוניים תופעת רנו יש ללכת לרופא ולהישאר במעקב. יש לציין כי טיפולים במגע (עיסויים למיניהם) יכולים לסייע רבות הן לזרימת הדם והן לשיפור ושחרור זרימת האנרגיה הכללית של הגוף.