פציעת קרסול אשר טווח חומרתה נע ממתיחה קלה של רצועות לקריעתן ואף מעורבות של תלישת עצם. מדובר באחת מהפציעות השכיחות ביותר בקרסול כאשר המוכרת לרובנו מתרחשת בעת ביצוע מהיר ועצמתי של כפוף צידי פנימי של הקרסול (פעולה הנקראת אינברציה). נקע יכול להתרחש מנחיתה על משטח שאינו ישר (סלע, רגל של שחקן אחר), ירידה לקויה ממדרגה או כתוצאה מחבלה ישירה. בנוסף לכאב העז במקרה זה, תתכן נפיחות מגבילת תנועה ושינוי בפיגמנט (בעיקר בחלק החיצוני של הקרסול). נקע רציני ימנע, כמעט בוודאות, דריכה חלקה ונשיאת המשקל תהיה בעייתית עד מאוד עד לכדי הופעת צליעה משמעותית.
טיפול בנקע יכלול מנוחה, הנחת קרח, חבישה והרמה של הגפה. אם יש צורך, שימוש במשככי כאב יוכל לעזור ובמקרים של קרע מלא תתכן התערבות ניתוחית (התערבות זו דורשת שיקום תנועתי של כף הרגל הכולל הגמשה, חיזוק ושיפור של מערכת היציבה הכללית). למרות רגישותו של צד הקרסול החיצוני, התאוששותו מהירה באופן יחסי (לעתים תוך מספר ימים) וספורטאי שנפגע שם יוכל כמעט בוודאות לשוב לפעילות מלאה. במקרים בהם ההתאוששות לא נעשתה באופן יעיל ומלא, תתכן מגבלה יציבתית כרונית שיובילו לנקעים חוזרים ובעיות תפקוד. השיקום במקרים של נקע יכלול תרגילים לחיזוק כלל השרירים הפועלים על הקרסול, שיפור שיווי המשקל הכללי ומהירות התגובה של המפרק. חבישה מונעת וטייפינג, כמו גם שימוש במגן קרסול ימנעו תנועות חדות ויאפשרו (בהתאם לסוג החבישה) תנועתיות קלה עד בינונית. אבחון נקע יעשה באמצעות מבחנים אורתופדיים וביצוע צילום רנטגן על מנת לוודא כי לא נתלשה עצם בעת התרחשות הפציעה. אם בכל זאת ישנו שבר יש לוודא כי אין לעצם שנתלשה תזוזה. אם אכן אין תזוזה יש לגבס לתקופה של חודש בקרוב ולאחר מכן להתחיל בשיקום פיזיותרפי אם העצם שנתלשה הופרדה ממקומה המקורי יש לנתח ולחבר בין 2 החלקים (פרגמנטים) באמצעות בורג או פלטה לקיבוע. במרבית המקרים חלקי המתכת נשארים לכל החיים.
איך נמנעים מנקעים? יש לשמור על כח תקין של שרירים באזור הקרסול, לשמור על ציוד ואביזרי ספורט תקינים ובמיוחד נעליים מתאימות ותומכות. במקרים של חוסר יציבות מפרקית יש להשתמש בחבישות תומכות ובמידה ועדיין קיימת בעיה רצוי לפקח על המצב באמצעות צוות רפואי ולהקפיד על מנוחה וזמני התאוששות.
זכרו כי תחבושות אלסטיות לאו דווקא ימנעו נקעים. נהפוך הוא, לפעמים הן רק מסרבלות את התנועה, גורמות לאי נוחות ומעלות את רמת הנפיחות. גם חבישות של טייפים לא אלסטיים, במקרים רבים, מבלבלות את התחושות העמוקות (קינסטטיות ופרופריוספטיביות) המתקבלות מהמפרקים, השרירים והרצועות. הגוף זקוק לתחושות אלו כדי להגיב אוטומטית בעת הצורך. חבישות מונעות הנשארות לאורך זמן יחלישו את השרירים סביב המפרק ויגרמו למעבר כוחות לקוי אל עבר מפרקים שכנים.