מהי אורטיקריה (סרפדת)?
אורטיקריה היא תגובה עורית נפוצה הנגרמת משחרור של חומר בשם היסטמין מתאים הנקראים “תאי פיטום” (Mast cells) הנמצאים בעור. היסטמין גורם להרחבת כלי דם קטנים ולדליפת נוזלים לרקמה, מה שיוצר את הנפיחות והאדמומיות המאפיינות את התופעה.
זיהוי וסימפטומים מרכזיים
האבחנה של אורטיקריה היא קלינית ומתבססת על מראה העור:
- רבדים עוריים (Wheals): נגעים ורודים-אדומים, מורמים מעל פני העור, בעלי גבולות ברורים. הם יכולים להופיע כנקודות קטנות או כמשטחים נרחבים.
- גרד עז (Pruritus): הסימפטום הבולט ביותר. הגרד מלווה לעיתים בתחושת צריבה או עקצוץ.
- אופייו הדינמי של הנגע: אחד המאפיינים המובהקים ביותר הוא שכל נגע בודד נוטה להיעלם תוך פחות מ-24 שעות, בעוד שנגעים חדשים מופיעים באזורים אחרים בגוף.
- אנגיואדמה: בכ-40% מהמקרים תופיע גם נפיחות ברקמות עמוקות (כמו עפעפיים או שפתיים), העלולה לכאוב יותר מאשר לגרד.
סיווג וגורמים
- אורטיקריה חריפה (עד 6 שבועות): נפוצה מאוד (רבע מהאוכלוסייה תחווה זאת פעם בחיים). הגורמים השכיחים הם זיהומים ויראליים (במיוחד אצל ילדים), תגובה לתרופות (כמו אנטיביוטיקה או נוגדי דלקת), או אלרגיה למזון.
- אורטיקריה כרונית (מעל 6 שבועות): מצב מורכב יותר. ברוב המקרים מדובר בסיבה “אידיופטית” (לא ידועה) או ברקע אוטואימוני, שבו מערכת החיסון מפעילה את תאי הפיטום ללא גורם חיצוני ברור.
דרכי טיפול מקובלות
מטרת הטיפול היא שליטה בסימפטומים ושיפור איכות החיים:
- אנטי-היסטמינים: הטיפול המרכזי. דורות חדשים של תרופות (כמו לורטדין, צטריזין או בילסטין) אינם מרדימים ומסייעים בבלימת התגובה. במקרים עמידים, הרופא עשוי להעלות את המינון עד פי 4 מהמקובל.
- הימנעות מטריגרים: זיהוי והימנעות מגורמים מחמירים כמו חום קיצוני, לחץ נפשי, אלכוהול או מזונות ספציפיים במידה וזוהתה אלרגיה.
- טיפולים ביולוגיים (לאורטיקריה כרונית): תרופות כמו אומליזומאב (זולייר) חוללו מהפכה בטיפול במקרים קשים שאינם מגיבים לכדורים.
- טיפול חירום: במקרים של נפיחות בדרכי הנשימה, נעשה שימוש במזרק אפינפרין (אפיפן).
לסיכום: אורטיקריה היא תופעה מטרידה מאוד אך לרוב אינה מסוכנת. המפתח לניהול נכון הוא אבחנה בין המצב החריף לכרוני ושימוש מושכל באנטי-היסטמינים תחת פיקוח רפואי.