שלבי היניקה
פעולת היניקה מצריכה סט מורכב של תנועות. נתאר אותה ב 3 שלבים:
השלב האוראלי – בשלב זה היניקה והבליעה מצריכים מנגנון איטום וסגירה של הפה על פטמת השד או הבקבוק. לפעולה זו יש צורך ב 2 קבוצות שריר:
- סוגרי הלסת (Masseter, Temporalis, Medial Pterygoid) הנשלטים על ידי עצב מספר 5 (Trigeminal nerve).
- שרירים האוטמים וחותמים את השפתיים (Buccinator, Orbicularis Oris). אלה נשלטים מוטורית על ידי עצב מס 7 (Facial).לאחר שהאיטום הושלם, החלב נסחט מהפטמה ועובר לחלל הפה וללוע האוראלי (Oropharynx). חשוב לציין כי קיימת תבנית תנועתית מעט שונה ביניקה משד ומבקבוק. בעת יניקה משד האם תכולת הפטמה באה במגע עם החך הקשה המצוי ממש מאחורי השיניים החותכות ובחלקו הקדמי של גג הפה (Hard Palate). מרכז הלשון וחלקה האחורי נעים מטה עד החך הרך (חלקו האחורי של גג הפה) הרחק מהחך הקשה ויוצרים לחץ שלילי היוצר את פעולת היניקה. כאשר החלב יוצא מתחילה פעולה אוטומאטית של הלשון ויציאת החלב הופכת לקבועה ופשוטה יותר. כשמדובר בהאכלה דרך בקבוק, חלקה הקדמי של הלשון יוצר מגע עם הפטמה, פעולה זו, יתכן שלא תלחץ על הפטמה ואין לה השפעה משמעותית על סחיטת החלב. ביניקה מבקבוק תינוקות משתמשים בלחץ מהפטמה כנגד החך עם הלשון וכאן אין צורך בלחץ שלילי על מנת שיצא חלב.
שלב הלוע – בליעת החלב נעשית באזור שבין הוושט ללשון והחך הקשה. תהליך הבליעה נעשה במספר שלבים:
- הרמה ותזוזה אחורנית של החך הרך (גג הפה האחורי) וסגירת הלוע האפי (Nasopharynx)
- פתיחת השסתום העליון של הוושט
- סגירת חלל הגרון ובית הקול (Larynx)
- טעינת הלשון ודחיפתה
- ניקוי הלוע ופינוי המזון
- שלב הפה והלוע בתהליך המציצה והבליעה תלויים בתפקודם התקין של שרירי הלשון הפנימים (שאחראים בין השאר על תחושותיה) ושל שרירי היציבה החיצוניים המייצבים את הלסת התחתונה ואת עצם ה – Hyoid. אם לא יתאפשר בסיס יציב ותפקוד תקין של שרירי לשון פנימיים תחול פגיעה בתאום ובקורדינציה הדרושה ופעולת הבליעה לא תתקיים באופן תקין.
שלב הוושט – בשלב זה מזון נע מהלוע האוראלי (Oropharynx) דרך הוושט לכוון הקיבה בעזרת התנועה הטבעית של מערכת העיכול – הפריסטלטיקה. קיימים הבדלים מבניים ופיזיולוגיים בין תינוקות שונים, הבדלים המשפיעים על ההזנה הפטמתית.