הוא מוכר כיעיל ומשקם והוא כבר מזמן בשימוש לא רק בקרב ספורטאים תחרותיים (לאנס ארמסטרונג, סרנה וויליאמס, דייויד בקהם ועוד), אלא גם בקרב רבים הזוכים לטיפולי מגע שונים. מה היא ייחודיותו של הטייפ הקינזיולוגי (KT) שמאפשרת לו להקל על כאבים ולשפר את התנועה והביצועים? מה מטרותיו וממה מורכב? כל זאת בכתבה הבאה.
הכותב – אלעד גורפינקל: אוסטאופת DO
שלא בדומה לכתבות אחרות, אתחיל עם רשימת המקרים להם הטייפ המדובר יכול לעזור:
- שיפור טווח תנועה והפחתת עומסים מהשרירים, הרצועות והגידים
- האצה ושיפור זרימת דם
- פינוי פסולת וחומרים מיותרים מאזור המתח או הפגיעה
- הפחתת כאבים
- מניעת פציעות עתידיות
- טיפול בצלקות
נראה כי הקריאה על הטייפ הקינזיולוגי הופכת למעניינת לא רק בגלל יכולותיו להאיץ את קצב ההתאוששות, אלא גם בגלל יכולותיו לסיוע בשיפור הביצועים עצמם, דבר שעתיד למנוע את הפציעה הבאה.
קצת היסטוריה ומקורות
כשהכירופרקט והמדקר היפני ד”ר קנזו קאזה המציא את הטייפ הספורטיבי לפני מספר עשורים הוא נשען על רעיון מרכזי שמטרתו הייתה הפעלה אופטימלית וטבעית של מנגנוניי התנועה בגוף תוך הפחתה מרבית של תופעות לוואי בלתי רצויות. כבר בתקופה זו היה ידוע כי אחת הדרכים היעילות לטיפול בפציעה היא קיבוע חבישתי והגבלה תנועתית הבאים להפחית את הסיכויים להחמרה בגין תנועה חדה העלולה לקרות.
הטייפים הסטנדרטיים שהיו (ועודם) בשימוש הנם נוקשים ומקבעים מחד, אך גם מזרזים הידבקויות ומעוררי תופעות לוואי כמו החמרה בכאב, נפיחות ועוד.
קאזה היה מושפע מהאסכולה המודרנית (שהחלה לעודד דינמיקה ותנועה כחלק מההחלמה) ומצא לנכון לייצר טייפ שיזכיר בתכונותיו עור אדם, כלומר כזה שיאפשר אלסטיות ויגביל את התנועה באופן מופחת מזה שהיה מוכר עד אז.
מבנה הטייפ
על מנת לאפשר לטייפ לקבל את תכונות העור שקד קאזה שנתיים נוספות עד שהמוצר המוגמר הושק. הטייפ קיבל תכונות נושמות שאפשרו מעבר גזים מהסביבה אל העור ולהפך. המוצר המוצלח הצליח להיצמד לעוד ללא תזוזה ולמשך מספר ימים (5 לערך) הרבה בזכות הרכבו הכותנתי אלסטי (וללא לטקס או כל חומר פעיל אחר). שהות ארוכה זו לעתים זרזה את חזרת המטופל לפעילות שוטפת ואף שפרה את המצב באופן מידי.
המאפיין העיקרי של הטייפ הוא יכולתו “להרים” מעט את העור ולרווח קלות את החלל בין שכבת העור החיצונית לרקמות הפנימיות. מסתבר שריווח זה מאיץ התאוששות באמצעות פינוי רעלים יעיל (זרימה מהירה ויעילה יותר של נוזל הלימפה) והגברת זרם הדם אל הרקמות השונות.
אופן השימוש
כמטפל ומשקם הבא מהשטח אני יכול להעיד בשמי ובשם רבים אחרים כי במרבית המקרים, הנחת הטייפ נעשית בהמשך ישיר לטיפול עיקרי כמו טיפול אוסטאופתי, פיזיותרפי ועיסוי (ובעיקר כזה הנטול שמנים בשל ההפרעה להידבקות הטייפ), לחיצות ומניפולציות שונות. פיזיותרפיסטים רבים מניחים KT לאחר טיפולים אלקטרותרפיים (טיפולים בחשמל) וטרמותרפיים (שינויי טמפרטורה).
להנחת הטייפ על העור דרכים רבות הנלמדות בבתי ספר שונים ובנוסף, מיקום הנחתו וכוונו משתנים מאדם לאדם בהתאם לתלונה ולמבנה הרקמה הפגועה. הדבקת קרסול לאחר נקע שונה מהדבקת גב תחתון על רקע היתפסות או מהדבקה על המרפק כטיפול במרפק טניס.
האם הנחת הטייפ יכולה להיות מסוכנת?
הנחת הטייפ אינה מסוכנת (למעט אחוז זעום ביותר, שכן החומרים חייבים לעמוד בתקנים רבים). עם זאת, יש להיות ערים למספר מצבים בהם הורדת הטייפ תהיה פעולה הכרחית והם:
- מקום ההדבקה מתחיל לגרד או להיות מגורה
- הופעת כאב לא מוכר
- הופעת תחושת הרדמות או עקצוץ
- כאשר זה פשוט לא מרגיש “נכון”
הנחת הטייפ, כביכול מתאימה לכולנו, אך כאשר מדובר באוכלוסיית הקשישים והילדים רצוי מאוד להשתמש בשמן (תינוקות למשל) כדי להסירו וזאת בשל ערם הרך, הדק והשברירי.
לסיכום
חקר הגוף בתנועה -קינזיולוגיה, הנו מדע רחב היקף הנלמד באופן שוטף באקדמיה ובהשתלמויות רבות. עצמות גוף האדם מרכיבות מבנים הקרויים מפרקים ואלו מוקפים רקמות חיבור כשרירים, גידים, רצועות ופאשייה. כאשר אדם עובר תאונה או חווה פציעה מתרחש שינוי במבנה הגוף התקין. שינוי זה מכונה או יותר נכון מלווה בדלקת והמרווח התת עורי הופך דחוס מה שמסביר את ההאטה של זרימת נוזל הלימפה האחראי על פינוי הפסולת התאית והבין תאית. במצב דלקתי זה מגורים קולטני הכאב שתחת העור והטייפ נוצר בדיוק לשם כך, להקל, לייצב ולפזר פסולת שיחד יעודדו ריפוי.
