חשיבותה של הפעילות הגופנית המשקמת כבר ידועה לנו ואין על כך עוררין. עם זאת, לשאלת סוג הספורט ומינונו גישות רבות הנעות על קשת רחבה של אפשרויות תלויות גיל, יכולות פיזיות, מגדר ועוד פרמטרים שונים. על הגורמים המשפיעים על השיקום וסוגי השיקום המוכרים בכתבה הבאה.
אלעד גורפינקל – אוסטאופתיה, עיסוי ושיקום תנועתי
המילה שיקום מוזכרת הרבה בימינו ולאו דווקא בקרב אוכלוסיית הספורטאים. ישנן אוכלוסיות רבות הדורשות הליך שיקומי בין אם זו אוכלוסיית פצועי תאונות הדרכים, פגועי מחלות מתישות, קשישים והרשימה עוד ארוכה.
כל אחד מאתנו חווה או יחווה תהליך שיקומי (ואיני מייחל זאת לאיש), תהליך שמטרתו היא לא פחות מאשר חזרה למצב הקודם ואף יותר. כאשר אדם מאבד מיכולותיו הוא ישמח להשיבן לידיו חזרה והדרך רבותי, לא תמיד ברורה ובטח לא פשוטה.
האם חשוב לשקם?
התשובה לשאלה זו היא פשוטה כן, כן וכן.
מי ששיקומו לא יעשה נכונה יהיה חשוף לפציעה או התדרדרות חוזרת. זו האמת המרה. מרבית הנפצעים מפתחים מעין חשש מפציעה חוזרת ולכן שיקום לקוי ובפרט כזה הקשור לתנועה יביא לשימוש שגוי של מפרקי הגוף או לפי השפה הרפואית שימוש “מפצה” (קומפנסציה). במצב זה מופעלים שרירים שאין מתפקידם לפעול בפעולה מסוימת והתוצאה עלולה להיות הופעת כאבים במוקדים שונים ומרוחקים מאלו שהופיעו בתלונה המקורית.
הגורמים המשפיעים על השיקום
- מוקד הפגיעה. הפגיעה יכולה להתמקד בשריר, בעצם, ברצועות ועוד. ישנה חשיבות איתנה לסימנים כמו חולשת שריר, קושי לשאת את משקל הגוף, יציבה ועוד.
- עקרון ההדרגתיות. על השיקום להיעשות בהדרגה ולפי סולם מאמצים משתנה.
- הכרת ההליך הניתוחי. במידה והפצוע זקוק לשיקום לאחר ניתוח יהיה על המשקם להבין את ההליך הניתוחי, מטרת השיקום וצפי ההחלמה. לדוגמא – ניתוח לשחזור רצועות בכתף לאחר פריקה, ניתוח לאחר קרע מלא של גיד אכילס, ניתוח להסרת מניסקוס שנפגע ועוד.
- אמצעי הטיפול. הציוד הזמין לצורך הטיפול, הזמן הפנוי לצורך השיקום יכולותיו הכלכליות של המטופל ועוד.
- יכולת הספורטאי או המשוקם. מצבו המנטלי, הבנתו את שלבי השיקום, מצבו הפיזי, רמת המוטיבציה שלו ועוד.
- תזמון הטיפול. ככל שיתחיל מוקדם יותר כך יגברו סיכויי הצלחתו.
מה הם מרכיבי השיקום
1. כח שרירים – הגברת ההתנגדות על ידי הוספת משקל
2. סיבולת שריר – הגדלת מספר החזרות או משך הזמן בו מתבצע תרגיל הכח
3. מתיחות לשיפור הגמישות וטווח התנועה – אחד הסימנים המוכרים ביותר במצבי פציעה ומגבלה תנועתית הוא מחסור בטווח תנועה מלא ולכך תתכנה סיבות שונות כמו ספאזם שרירי, צלקת ניתוחית, הידבקויות, קיבוע (גבס, סד), נוזלים במפרק ועוד.
- השלב הראשון בשיפור טווח התנועה יהיה הנעה פסיבית. ניתן לאפשר למטפל להניע את המפרקים או להשתמש במכשיר C.P.M.
אחת ההנעות הפסיביות החשובות נקראת – הנעה אקססורית ובה מבוצעת החלקה של עצם על עצם בצורה קשובה ועדינה.
- השלב השני יכלול הנעה אקטיבית של המטופל.
- לבסוף יבוא החלק הכולל מתיחות והשגת גמישות שרירית (מתיחות סטטיות, P.N.F, ועוד).
הנחיות למתיחות
עדיף לבצען לאחר חימום. בנוסף, מלבד חימום אקטיבי (ריצה, הליכה, הנעות פרקים) ניתן בחימום חיצוני כמו ג’קוזי סאונה ועוד. על המשקם להנחות את המטופל בתחושות הנלוות לחימום וללמדו להבדיל בין מתיחה טובה למזיקה. פרט חשוב הוא זמן המתיחה אשר מוטב כי ימשך כחצי דקה לפחות ובטווח שיאפשר את עוררות השרירים והגדלת טווח פעולתם.
4. מהירות תגובה וזריזות
5. יציבה, שיווי משקל ופרופריוספציה
על המילה פרופריוספציה רוב העוסקים במלאכת האימון והשיקום כבר שמעו. לאלו שמעולם לא נתקלו במושג, מדובר במונח המתאר את התפיסה המודעת והלא מודעת של מצב המפרק בחלל. הפרופריוספטורים הם בעצם חיישנים המצויים סביב המפרק ותפקידם הוא לדווח למוח על מצבו של המפרק בחלל ובהתאם לאותות אלו מווסתת התנועה ההכרחית. הפרופריו’ היא מרכיב חשוב ביותר בתהליך השמירה על שיווי המשקל ובניהול הקואורדינציה הבין שרירית.
מערכת התנועה שלנו ידועה ככזו המחולקת ל – 2 קבוצות מייצבות מפרקים: המייצבים הפאסיביים (רצועות, קפסולה, סחוסים, גידים) והמייצבים האקטיביים שהם שריריי הגוף. לצערנו התאום של כל אלה האחרונים נוטה להיפגע בין אם מדובר כתוצאה מפציעה, מחלה או אף בעקבות נזקי הגיל.
אדם שנפצע ונפגעה תנועתו ישדר למוח כי יש להימנע מתנועה אשר תחמיר את מצבו וכתגובה יפעלו שרירים מסוימים אשר יתקנו את המצב הלקוי וכאשר התהליך הזה מתרחש לאורך זמן יסגל הגוף תבניות תנועה לקויות שיערערו את כל מערכת היציבה התקינה, דבר שעלול לגרום למעידות ולנזקים נלווים אחרים.
כאשר מדובר בספורטאים ובפרט במקצוענים שבניהם, החזרה לשגרה פעילה חייבת לכלול תרגול ואימונים לשיפור היציבה ושיווי המשקל והדרך הטובה ביותר לכך היא לערער את היציבה ומוטב כמה שיותר מוקדם בתהליך השיקום. אביזרים מוכרים באימון ובתרגול הפרופריו’ יהיו בוסו, טרמפולינה, פיטבול, נעלי APOS ועוד.
דוגמאות לתרגול פרופריו’ יכללו עמידה על רגל אחת (בווריאציות רבות), תרגול בעיניים עצומות, תרגול תוך כדי רעש מסיח דעת ועוד.
יש זכור כי ללא יכולת פרופריוספטיבית הנפילה עלולה לארוב בפתח.
6. יכולות אירוביות
אימון אירובי (הליכה, רכיבה, שחייה ועוד) הנו חלק חשוב מאוד בהליך השיקום. יש לוודא כי לא ייווצר עומס אשר יעורר כאב וכי הספורטאי יקפיד לבצעו בתדירות קבועה ובהתאם ליכולותיו.
7. זמן התאוששות
חשיבותה של התאוששות לתהליך השיקום היא רבה ומהווה חלק מז’ורי. מנגד, הפחתתה תסייע לתהליך ולהשגת היעד.
8. אימון פונקציונאלי
מטרת המתלונן העובר שיקום היא להשיג יכולת טובה לביצוע הפונקציה התנועתית שנפגעה (זריקת כדורסל, בעיטה בכדור, הנפת יד להגה, נשיאת תינוק ועוד). האימון הפונקציונאלי יפעיל שרירים ספציפיים ומוטב כי יעשה באופן מדורג ומותאם יכולות.
לסיכום
השיקום מתאים לכל המזדקק לו ולא רק לספורטאים. דרכי השיקום הן רבות, כלומר אין דרך שיקום אחת או קו טיפולי בודד. בנוסף על המשתקם להבין את עקרונות השיקום ולהציב מטרות אליהן ירצה להגיע. באם אין לו את הידע הדרוש לכך, מוטב כי ייעזר באיש מקצוע מתאים. במידה והשיקום ילווה בהופעת נפיחות חוזרת, חוסר יציבות קבוע, מגבלות טווח והפקת כוח דל מהצפוי, יהיה זה נכון לשקול כיוון שיקומי חלופי או לפנות לרופא (במידה וטרם קרה).
