לידה בריאה, ובוודאי לידה מורכבת, מהווה תהליך פיזיולוגי המביא ללחצים רבים על גוף התינוק, כאלו המייצרים סימפטומים שיופיעו מיד לאחר הלידה ויפריעו את שנתו ומנוחתו. על האוסטיאופת להכיר את מהלך ההיריון מבחינה פיזיולוגית ובמיוחד את השליש האחרון בו חלות רוב ההכנות הסופיות לקראת הלידה.
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
מרבית התינוקות המגיעים אלינו לקליניקה חווים בעיות די פשוטות כמו פליטות מרובות, טורטיקוליס קל, אסימטריה של עצמות הגולגולת, קוליק, קושי ביניקה ועוד. בעיות אלו נחשבות לנורמליות וסביר כי קרו בזמן העוברות או במהלך הלידה עצמה ומסבים לתינוק סבל שגורם לעצבנות וחוסר שקט רב.
הלידה, כמה קלה שלא תהיה מהווה תהליך פיזיולוגי מורכב הכרוך בלחצים אדירים מצד אגן האם, ראש התינוק, כתפיו וחוליות עמוד השדרה שלו. עם זאת, האוסטאופת פועל לפי קו מחשבה כי מדובר באנרגיה הפנימית שעושה את העבודה. כוח החיים של העולל פועל בצורה מדויקת כל כך שמצריכה מעט עזרה וכוונון שעתיד לעזור לתהליך האיזון הטבעי שלו.
טכניקות העבודה
הטכניקה הכללית עמה נעבוד נחשבת לעדינה ולא מכאיבה או מזיקה. בטכניקה זו ניצור מתיחה בין עצמות עד לגבול התנועה הראשון שנרגיש, שם נשאר עד להשגת שחרור (שיבוא לידי ביטוי לרוב באנחת רווחה, בכי או שינוי תנוחה של התינוק).
לאחר השחרור נרפה את האחיזה ונעבור לאחיזה אחרת מתוך אותה מחשבה כי השינוי נוצר ועתה הגוף מתחיל את תגובתו אשר יכולה להמשך זמן מה ובהתאם לאותה אנרגיה פנימית. הגוף בעצם ממשיך לעבוד ולהשתנות.
קיימת חשיבות עליונה לתחושת השינוי ולפידבק אותו נקבל בטיפול. בחלק מהמקרים התינוק בוכה ולא נינוח בזמן הטיפול ולאחריו לכן יהיה עלינו להרגיע את ההורים ולהכין אותם כבר מבעוד מועד. עלינו יש לערב אותם ולהעניק להם הסבר על הטיפול עצמו תוך מתן דגש על כך שזהו טיפול עדין ולא מזיק או מסוכן. הסבר קצר על תהליך הלידה וההקשר שלו עם הסימפטומים איתם הגיע התינוק הוא חשוב וחוסך אי נעימות עתידית. נסביר על מצבים שיכולים לעלות תוך כדי הטיפול כמו בכי, עצבנות, רעב ושינה. כמו כן ניידע על אפשרות הופעת ריאקציות שיכולות להופיע לאחר הטיפול כמו שינה ארוכה או חוסר שינה, עצבנות, חוסר שקט ועוד.
גודל הרחם בזמן ההיריון הינו 32 ס”מ (בשבוע 39). גודל עובר בינוני בשבוע ה – 39 הינו 52 ס”מ בממוצע. משמעות הדבר היא שיש 20 ס”מ הפרש. אם נתרגם זאת לכוחות אז נבין את קיומו של הלחץ האדיר על גוף התינוק, מה גם שגפיו העליונות והתחתונות מקופלות לאורך כל התהליך. העובר למעט הדיוק מצוי לרוב תחת עומס דחיסתי ממושך מהראש ועד עצם הזנב (סקרום). בטיפול, אם כך, דבר ראשון שנעשה הוא להרחיק בין עצם העורף – האוקסיפוט (Occiput) לעצם הזנב – הסקרום. בנוסף נרווח את המרווח בין האוקסיפוט לספנואיד (Sphenoid) – אותה עצם מרכזית הממוקמת באזור הרקות מאחורי הלחיים.
מספר הטכניקות הטיפוליות רב הוא, אך אין צורך להפריז בטיפולים הראשונים אלא רק לאזן את הגוף ולהכינו לתנאים החדשים שלו. התינוק זקוק לכמה ימים כדי שגופו יסתגל לשינוי. תינוק שרק נולד אמור לישון במשך רוב שעות היום (18-20 שעות) כדי לאגור המון כוח לגדילה והתפתחות. עד גיל חודש וחצי חודשיים אותו תינוק צריך לישון ללא הפרעות מיותרות, לעשות קקי, פיפי, לבכות, לאכול ולשתות (ורצוי רק כשהוא מתעורר מעצמו).
