מחלות דלקתיות הן מצבים או הפרעות סומטיות (הקשורות לגוף) בהן מתעוררת תגובה דלקתית של מערכת החיסון לפציעה, זיהום או פגיעה רקמתית כזו או אחרת. דלקת היא בעצם הדרך העיקרית של הגוף להחלים ולתקן רקמות פגועות או לשמור מפני פגיעת ווירוסים ובקטריות. לצורך הדיוק, אם תהליך זה לא היה מתרחש, פציעות וזיהומים (גם הקלים שבניהם) היו הופכים לגורמי מוות עיקריים.
הכותב – אלעד גורפינקל – אוסטאופתיה, עיסוי ושיקום תנועתי
אז נכון שמדובר בתגובה טבעית וחיונית, אך אם היא נמשכת זמן רב (והופכת לכרונית) או במקום בו אינה צריכה להתקיים, עלול הדבר להפוך לבעייתי. עולם הרפואה מכיר מצבים רבים שכאלה כמו מחלות לב מסוימות, דלקות פרקים שונות, זאבת והרשימה עוד ארוכה.
דלקת אקוטית (חריפה)
מתרחשת לרוב אחרי מכה או טראומה כמו חתך, נקע, גרון דואב ועוד כאשר המשותף לכולם הוא פרק הזמן הקצר בין האירוע המחולל לבין תגובת הגוף שלא מאחרת לבוא, תגובה המתמקדת במוקד הפגוע. במקרה של דלקת חריפה כלי הדם מתרחבים שכן, דם רווי בתאים לבנים שוטף את מוקד הפגיעה ומרכז את כל יכולות הגוף להחלים ולכן הסימנים העיקריים המעידים על התגובה הדלקתית הם נפיחות, אדמומיות וחום אליהם מצטרף במקרים רבים גם כאב. כל אלה עתידים להקשות על התנועה השוטפת והמלאה.
במהלך דלקת חריפה מופרשים באזור הפגוע כימיקלים בשם ציטוקינים. אלה משמשים כמאותתים לאירוע “דחוף” הדורש טיפול. סוג של “101” המנווט את מערכת החיסון אל המקום (אנזימים, חלבונים, הורמונים, תאי דם לבנים, חומרי בניה ועוד)
דלקת כרונית
שלא כמו המצב החריף, כאן עלולה התגובה הדלקתית להיות עקשנית יותר (ממושכת ומבוששת לחלוף) וגם מקיפה יותר. היא נוטה להתפשט למוקדים נוספים בגוף (מלבד משכה הארוך יותר). במרבית המקרים עצמתה פחותה יותר אלא אם כן מדובר בהתקף דלקתי מסיבי בו הגוף מאותת כי יש לפעול במידי. הבעיה העיקרית שלעתים קרובות מתרחשת היא שתאי דם לבנים נוהרים בהמונם אל מוקד בלתי ידוע ועלולים להתקיף איברים פנימיים או רקמות בריאות אחרות.
לדלקת כרונית קשר לבעיות לב ומוח (stroke) על רקע אספקה דמית. ההנחה היא כי תאי דם לבנים המצטברים ונותרים למשך זמן רב בכלי הדם מביאים להצטברות של פלאק טרשתי.
הגוף – כאשר הוא מזהה זאת, הוא לרוב מתרגם את הפלאק לגורם זר אשר יש להיפטר ממנו וכאשר זה מתנתק מהגוף (בעזרת הגוף עצמו) הוא הופך לקריש דם אשר עלול לחסום כלי דם קטנים יותר בלב או במוח מה שעתיד לגרום להתקף לב או לשבץ מוחי.
גם לגידולים מסוימים קשר לתהליכי דלקת כרוניים שכן אם הדלקת מתקיימת זמן רב עלול הדבר להסב נזק להרכב ה – DNA של איברים מסוימים.
דלקת כרונית לעתים לא מציגה סימנים וסימפטומים מובהקים, אך ניתן לזהותה בבדיקת דם שם מחפשים את הערך – CRP (ר”ת של C-reactive protein) המזהה תהליך דלקתי בדם. כאשר ערכיו גבוהים, יעלה הסיכוי לתהליך דלקתי בלב או לדלקת כרונית כמו RA (דלקת פרקים שגרונתית), זאבת (לופוס) ועוד.
רפואות רבות (ובפרט הרפואה הסינית) מאמינות כי שינוי הרגלים ביומיום יכולים לסייע רבות להתמודדות עם דלקות כרוניות. השינויים כוללים פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ומותאמת אישית ועוד.
עוד על דלקת –לחצו כאן
בכתבה זו הבאה נכיר את המחלות והמצבים הבאים:
- דלקת פרקים שגרונית – Rheumatoid Arthritis
- דלקת חוליות מקשחת – (Ankylosing Spondylosis (AS
- דלקת פרקים תגובתית – Reactive Arthritis
- דלקת עצה וכסל – Sacroiliitis
- דלקת של הקשתית – Iritis
- קרוהן וקוליטיס
- דלקת באוזן התיכונה – Otitis Media
- דלקת רירית הקיבה – Gastritis
- אפנדיציטיס – Acute Appendicitis
- מחלת הסעיפים של המעי הגס – Diverticulitis
- דלקת פרקים ספחתית – Psoriatic Arthritis
- כאבי שרירים רב שיגרוניים – (PolyMyalgia Rheumatic (PMR
- דלקת עורק הרקה – Giant Cell Arteritis
- זאבת – (Systemic Lupus Erythematosus (SLE
- דלקת רב שרירית ועור – Polymyositis / Dermatomyositis
- סרקואידוזיס – Sarcoidosis
- צהבת Hepatitis A,B,C
- דלקת בלוטת התריס – Thyroiditis
- דלקת הלבלב – Acute Pancreatitis
Rheumatoid Arthritis – דלקת פרקים שגרונית
דלקת פרקים כרונית ונפוצה ביותר המופיעה על רקע אוטאימיוני כלומר, כזו המתרחשת עקב תקיפת מערכת החיסון את רקמות הגוף הנתפסות כגורם מזיק. במקרה זה מערכת החיסון תוקפת את הסינוביום, כלומר את מעטפת המפרק ואת תכולתו המזוהים על ידי הגוף כזרים. תוצאות התהליך הדלקתי שנוצר הן איומות. המפרק מתקשה והופך למוגבל תנועתית מה שעלול להרוס בסופו של דבר את הסחוסים העוטפים את קצות העצמות ובנוסף להחליש את הגידים והרצועות המאפשרים את יציבות המפרק. כמו כן מערכת החיסון תוקפת בעיקר את שורש כף היד וכף הרגל ומתמקדת במיוחד במפרקיה הקטנים (כולל האצבעות). מלבד זאת, היא יכולה גם להרחיק למפרקים גדולים ואף להשפיע על האיברים הבאים:
- עור
- עיניים
- ריאות, לב וכלי דם
- כליות
- בלוטות רוק
- מוח עצם
- עצבים
סימנים וסמפטומים
- מגבלות תנועה וכאבי פרקים
- קשיון בוקר וכזו המופיעה לאחר תנוחות נטולות תנועה
- מפרקים נפוחים, אדומים, חמים או במילים אחרות – דלקתיים
- עייפות כללית, חום וחוסר תאבון
- שינוי צורה של עצמות המפרק וגבולותיו
- כאשר המחלה מתחילה להתקדם, הסימפטומים עוברים באופן דו צדדי לכפות הידיים, למרפקים והברכיים ואף לירכיים ולכתפיים
סיבוכים
- אוסטאופורוזיס – המחלה עצמה וגם חלק מהתרופות להתמודדות עמה מעלים את הסיכון לאוסטאופורוזיס.
- nodules, גוש קטן של רקמה – מופיע לרוב באזור אצבעות והמרפק, אך יכול להופיע בכל מקום, כולל בריאות.
- יובש בעיניים ובשפתיים
- תהליכים זיהומיים בגוף. ככל הנראה כתוצאה מנטילת תרופות המחלישות את המערכת החיסונית.
- תסמונת התעלה הקרפאלית – במידה והמחלה פוגעת בכפות הידיים הדבר עלול ללחוץ על עצבים וזו אחת התוצאות לכך.
- בעיות לבביות – RA יכולה להביא להתקשות של עורקי הלב ושל המעטפת שלו
- מחלות ריאה
- לימפומה– קבוצה של סרטן דם המתפתח במערכת הלימפה.
מי בסיכון?
- נשים
- גיל העמידה
- מי שיש לו במשפחה אדם שחלה במחלה, סיכוייו גבוהים יותר
- מעשנים קבועים
- מי שחשוף לכימיקלים או לחומרים כמו אסבסט או אפילו סוגי אבק מסויימים (כמו למשל הריסת בניינים)
- כבדי משקל
(Ankylosing Spondylosis (AS – דלקת חוליות מקשחת
מחלה דלקתית אשר יכולה להביא לאיחוי והתגרמות של מספר חוליות בעמוד השדרה. מדובר לרוב במחלה בעלת מרכיב גנטי (גן בשם HLA-B27), אך יתכנו גורמים נוספים כמו למשל מזהמים למיניהם. המחלה תוקפת לרוב גברים צעירים בני 20 – 30 כך שאם מופיעה בגיל 40 ויותר יתכן ואין זו המחלה המדוברת.
סימנים וסימפטומים
- כאבים ונוקשות בגב התחתון, בישבן או באגן הירכיים העלולים להעיר את החולה באמצע הלילה. הם נמשכים כ – 3 חודשים
- בקירוב, אך הסימן העיקרי הוא הופעתם בבוקר או לאחר מנוחה ממושכת והיעלמותם תוך כדי תנועה (בניגוד לכאבים מכאניים מוכרים)
- כאב המוקל בעיקר תוך כדי תנועה
- התגרמות עצמות האגן וחוליות עמוד השדרה התחתונות
- כאבים סביב רצועות וגידים
- היווצרות קשרים גרמיים המחברים את חוליות עמוד השדרה. במילים אחרות, הגב הופך ליחידה אחת, למקשה אחת. הוא מאבד את התנועתיות ואת אופיו האלסטי שנועד בעיקר לבלום זעזועים. במקרים מתקדמים מאבד החולה את יכולתו להתכופף לפנים.
- סימן היכר הוא הטייתם הקדמית של הצוואר ושל ראש החולה
- חולים רבים סובלים מתופעות שאינן קשורות לעמוד השדרה כמו כאבי פרקים, דלקות בגידים, דלקות עיניים ועוד.
Reactive Arthritis – דלקת פרקים תגובתית
דלקת זו מופיעה כתגובה לזיהום בשל בקטריה (Chlamydia, Salmonella, Shigella ועוד) או מזהם אחר אשר חדר לגוף. הזיהום האופייני המהווה טריגר למחלה הנו כזה הפוגע במערכת העיכול, מערכת המין או מערכת השתן.
דלקת פרקים זו אינה מדבקת אך בהחלט יתכן כי המזהם יעבור לגוף אחר באמצעות מגע מיני או באמצעות מזון כזה או אחר.
סימנים וסימפטומים (מופיעים לרוב כחודש אחרי זיהוי הזיהום)
- כאב, נפיחות, נוקשות ואדמומיות של המפרק הדלקתי. המפרקים שלרוב מעורבים הם הירכיים, הברכיים, הקרסוליים וכף הרגל עצמה. בנוסף תתכן מעורבות של חוליות עמוד השדרה והאגן אשר יביאו לכאבי גב תחתון ועכוז.
- הופעת דלקת עדינה ולא ממושכת של לחמית העין
- חוסר נוחות בעת מתן שתן כתוצאה מדלקת בבלוטת הערמונית או בצוואר הרחם
- תהליך דלקתי ברקמות רכות כמו שרירים, גידים ורצועות המעורבות בהפעלת המפרק הפגוע
- נפיחות של אצבעות הרגלים או הידיים. נפיחות זו מזכירה נקניקיה
- בעיות בעור כמו פריחה באזור הסוליה (תחתית כף הרגל) וחלקה הפנימי של כף היד.
- פצע כואב או נקודה רגישה סביב הפה
Sacroiliitis – דלקת עצה וכסל
מקרה זה מתאר דלקת של אחד ממפרקי ה – SIJ או שניהם (אותו מפרק המחבר בין עמוד הדרה לאגן). מפרק זה מורכב ביותר ולא בגלל עושר התנועה שלו, נהפוך הוא, תנועותיו מוגבלות מאוד. אז מדוע אם כך לא נרצה שמוקד זה יהפוך למודלק? הסיבה לכך היא מיקומו. מדובר במפרק בעל תנועות מזעריות, מפרק עליו מוטלים עומסים אדירים וכוחות רבים המועברים מהרצפה אל עמוד השדרה דרך הגפיים התחתונות ועל כן חשיבותו היציבתית.
הסימנים של Sacroiliitis נוטים להביא מאבחנים רבים לידי מסקנות שגויות ובנוסף היא נחשבת למצב שעלול להוביל לדלקת פרקים הממוקדת בחוליות עמוד השדרה התחתונות. יש לאבחן ולהבדיל בין מקרה זה למצבים אחרים כמו כאבי שרירים, מתיחת גיד, הריון, בעיות עיכול (שעלולות להקרין לאזור) ועוד. הטיפול יכלול בין השאר פיזיותרפיה, אוסטאופתיה ובמקרים חמורים גם נטילת תרופות אנטי דלקתיות.
סימנים וסימפטומים
- חום (כתוצאה מתהליך הדלקת)
- כאבי גב תחתון, כאבים בקדמת הירך או במפרק הירך עצמו, כאבים באגן או באזור הישבן והמפשעה. הכאבים יכולים להיות חד או דו צדדיים
- כאב המחמיר בזמן עמידה ממושכת, ישיבה ממושכת בזמן שינוי תנוחה במיטה ובעת עליית מדרגות רבות או ריצה (אפילו קלה)
סיבוכים
- פציעה טראומתית כמו נפילה או תאונה, עלולים להחמיר מאוד את המצב שכן, חוסר האלסטיות הרקמתית באזור אינה כשירה ועמידה לעומס יתר פתאומי.
- דלקת פרקים מסוג OA. נמצא קשר בין sacroiliitis לדלקות מסוג (Psoriatic Arthritis ,Reactive Arthritis, AS (Ankylosing Spondylitis לגרום להיווצרותה.
- הריון במקביל למצב זה עלול לגרום לבעיות רבות מכיוון שהרקמות אמורות להתרכך ולאפשר התרחבות מה שנמנע במצב דלקתי וכתוצאה מכך מתגברים הסימפטומים שתוארו מעלה.
Iritis – דלקת של הקשתית
מצב חד או דו צדדי המופיע באופן אקוטי (שעות או ימים) ועלול להימשך כ – 6 עד 8 שבועות. מצב זה מתואר כדלקת המשפיעה על ה – Iiris שהיא טבעת הצבע שסביב האישון.
הסיבות להופעת Iritis
- פציעה של העין. יתכן על רקע של חדירת חפץ חד לעין או אפילו כוויה כתוצאה מחשיפה לכימיקל או לאש.
- זיהומים שונים (herpes zoster, syphilis, tuberculosis ועוד).
- נטייה גנטית. לרוב הדלקת תתלווה למצבים כמו: ankylosing spondylitis, Reiter’s disease, psoriatic arthritis, מחלות דלקתיות של המעי ועוד.
- יתכן והמצב יתלווה למחלה בשם (JRA (Juvenile rheumatoid arthritis העלולה לתקוף מפרקים של ילדים. כמו כן יתכן ותתלווה למחלה אוטואמיונית בשם Sarcoidosis(מחלה דלקתית התוקפת בין השאר את הריאות).
- שימוש בתרופות מסוימות עלולות להביא ל – Iritis וביניהן תרופות אנטיביוטיות שונות.
סימנים וסימפטומים
- כאבים או חוסר נוחות בעין (בעיקר בעת חשיפה לאור בהיר), באזור הגבה או המצח
- אדמומיות של העין בעיקר בסמוך לאזור הצבע (Iris)
- אישון משונה או קטן (חלקה המרכזי והשחור של העין)
- ראייה מעורפלת ומטושטשת
- כאבי ראש
סיבוכים
באם הופיעו חלק מהסימנים אשר הוזכרו מעלה יש לגשת לרופא ולטפל במצב אחרת עלולה לבוא החמרה ולהלן סיבוכים אפשריים
- קטראקט – מצב של עכירות, מעין שכבה המכסה את עדשת העין ומפריעה לראייה
- אישון בעל צורה לא רגילה
- גלאוקומה – מצב רציני הגורם ללחץ מתגבר בתוך העין העלול להביא לפגיעה בעצב הראייה, פגיעה בפינוי הנוזלים שבעיןו ובכלל, פגיעה בראייה
- שקיעת סידן והצטברותו על גבי הקרנית
- הצטברות נוזלים או הווצרות ציסטה ברישתית מאחורי העין. תתכן פגיעה בראייה המרכזית ובמיקוד כמו גם הופעת טשטוש
קרוהן וקוליטיס
מחלות קרוהן וקוליטיס שייכות למשפחת המחלות הדלקתיות הכרוניות המכונה (IBD – (Inflammatory bowel disease.
שלוש התכונות המשופות ל – 2 מחלות אלו הן הפגיעה בחיידקי המעי, הנטייה הגנטית הקיימת (השערה ההולכת ומאבדת מחשיבותה) והתגובה המופרעת של הגוף – לפגוע ברקמה החיה.
בשונה ממחלת המעי הרגיז (IBS) כאן מדובר גם כן באירועים התקפיים של כאבי בטן ושלשולים, אך בנוסף מתקיים לו תהליך דלקתי שמתחיל קל ועלול להחריף לשיאים הרסניים ביותר. 2 המחלות יכולות להופיע בכל גיל ובכל אוכלוסיה כאשר השכיחות הרבה ביותר היא בקרב בני 15 – 30. בעבר הייתה טענה כי מדובר בעיקר באשכנזים יוצאי אירופה אך ממצאים רבים מראים כי היא מופיעה לא רק בקרב מדינות עם מיעוט יהודי כמו שבדיה וקנדה, אלא גם בקרב ערבים ויהודים ממוצא ספרדי. בארץ ישנם קרוב ל 400 חולים על כל 100,000 סובלים.
סימנים וסימפטומים
המשותף ל – 2 המחלות: בשלב הראשון יופיעו מעט כאבי בטן ושלשולים. לאחר מכן השלשולים יהפכו לבלתי פוסקים ומלאי דם. כמו כן יופיעו הקאות, חום, עייפות, איבוד משקל ואנמיה (כתוצאה מאבדן הדם). במקרים רבים החולה גם מאבד את התיאבון ובשל כך מפגין ירידה חדה במשקל.
אם נבדיל בין 2 המחלות נגלה כי בעוד שקוליטיס מופיעה רק במעי הגס (עם דגש על אזור הרקטום ובחלק השטחי של הצנרת) ומפגינה רצף דלקתי, מחלת הקרוהן שכיחה יותר במעי הדק (Crohn’s Ileitis) ומופיעה לרוב במקטעים. למרות טענה זו מחלת הקרוהן יכולה להופיע לאורך כל המעי ואף באיברים אחרים כמו עור, עיניים, פה, מפרקים ועוד. אחד המאפיינים העיקריים של מחלת הקרוהן הוא הנטייה של הדלקת לחדור לעומק המעי ובכך עלול המצב להסתבך עד לכדי הצרות של קוטר הצנרת וחסימתה. במידה ודופן המעי מתבקע תתכן דליפה של תוכנו לאזור החיצוני, דבר המתואר כ”פיסטולות”. פיסטולה היא דלקת החודרת מס’ שכבות. היא יכולה לעבור לאיבר השכן (רקטום, שלפוחית שתן ועוד), היא יכולה להגיע לחלל הבטן (ולגרום לדלקת בצפק) ואף לצאת מהעור. קרוהן מתאפיינת גם באפטות שהן פצעים בפה היכולים להופיע גם בוושט ובקיבה. מאפיין נוסף, אך של קוליטיס הפעם, הוא Tenesmus – תופעה של תחושה מתמשכת של הטלת צואה ללא הצלחה (מתרחש גם בקרוהן אך באחוזים נמוכים יותר).
אבחון – נהוג לבצע בדיקות דם ולאתר סימני דלקת. צילומי CT ידועים בקרינתם הרבה ולכן מרבים יותר בצילומי MRI נטולי הקרינה. הם ממושכים ויקרים, אך מדויקים מאוד.
טיפול – דיאטה נכונה ובריאה לא הוכחה כמטפלת, אך בהחלט יכולה להקל. הדגש העיקרי הוא לא להפריז בנטילת מזון עשיר בסיבים. קיימות תרופות רבות הניתנות במקרים קלים של המחלות, אך במקרים חמורים יותר יש שימוש בסטרואידים (תופעות לוואי קשות) ובתרופות ביולוגיות. הכנסת חיידקי מעיים באופן יזום עוזרת במקרים רבים, אך לא מונעת המשך של התפשטות המחלה לטווח הארוך.
ניתוח – הניתוח הנפוץ הוא כריתת החלק החולה וחיבור מחדש. הבעיה היא שהמחלה שבה ב – 80 אחוז מהמקרים ויהיה צורך בניתוח נוסף. הניתוח נעשה רק לאחר שכל האפשרויות המונעות תמו.
דלקת באוזן התיכונה – Otitis media
רקמה דלקתית המופיעה באוזן באזור עור התוף המכונה – Tympanic membrane. המוקד נבדק על ידי מכשיר לבדיקת אוזניים (אוטוסקופ) ונמצא כמעובה, נפוח ואדום. הדלקת בקרב ילדים עלולה להופיע עם כל תסמינה: חום, עייפות, כאבים, התנזלות קשה ועוד, כאשר הסימנים המוכרים בקרב ילדים קטנים עוד יותר (שפחות יודעים לבטא את הכאב המציק), מלבד בכי, הם משיכה באוזניים וחוסר שקט. קיים קשר בין תופעה דלקתית זו למבנה הצינור המקשר בין האוזן התיכונה ללוע. צינור זה (Eustachian tube) קצר יותר בקרב ילדים ומבנהו יותר הוריזונטלי (אופקי, מאוזן) בעוד שבקרב מבוקרים הוא יותר אלכסוני ובשיפוע יורד מה שמפחית משמעותי את הופעת הדלקת. הסיבות לדלקת זו יכולות להיות וירוסים ובקטריות,חיטה, עשן סיגריות זיהום, אבק, אלרגנים הנעים באוויר ועוד. מסתבר כי שיפור של מיקומו ומבנהו של הצינור המדובר משתפר בפעולת היניקה, הבליעה והפיהוק. הפעולות הנ”ל, כשהן מתבצעות באופן טבעי (יניקה מהשד בעיקר ולא מבקבוק או אצבע העלולים להחריף את המצב), עוזרות לנקז את הצינור ופשוט למנוע את הגודש הגורם לדלקת. אם הופיעו סימנים כפי שתוארו מעלה, יתכן והדלקת כבר הופיעה ויש מיד ללכת לרופא הילדים לצורך בדיקה וטיפול (לרוב אנטיביוטי). מקצוע נוסף שנמצא כיעיל ביותר עבור המקרה הוא אוסטאופתיה.
דלקת רירית הקיבה – Gastritis
מתרחשת לרוב כאשר הרירית, שנועדה להגן על דפנות הקיבה מפני חומציותה הגבוהה, נפגעת. במרבית המקרים הבעיה באה מהר וכך גם נעלמת (עם הסרת הגורם), אך במקרים מסוימים המצב עלול להסתבך. אחד הסיבוכים המוכרים הוא הופעת כיבים בקיבה ואף גידול. הסיבות המוכרות לגסטריטיס מונות בין השאר אלכוהוליזם ועישון, תרופות מסוימות, טראומה (תאונה,זיהום חריף, כוויה), ניתוח להורדה במשקל, מחלה אוטואימיונית וחיידק האליקובקטר. בדיקת גסטרוסקופיה, בדיקת דם, בדיקת צואה ומבחן נשיפה יחשפו את הפתולוגיה.
אפנדיציטיס – Acute appendicitis
מצב בו קיים פקק צואה בחלל התוספתן (חלק זעיר של המעי הממוקם בצידה הימני של הבטן בין האגן לטבור). פקק זה יוצר לחץ המופעל על דפנות הרקמה מה שעלול להביא לפיצוץ (בקיעה). מדובר במצב מסוכן ביותר מאחר וחלל הבטן הסטרילי עלול להזדהם במהירות ולחוות סיבוכים קשים אשר יכולים להביא גם למוות. ההמלצה במקרה זה היא לבקר רופא בהקדם האפשרי ולטפל בבעיה לפני כל פעילות שתעלה את הלחץ התוך בטני (בדיקה פשוטה בשם מק’ברני תעלה מיד את החשד ובמקרים נוספים תידרש ספירת דם, US ואף CT). במרבית המקרים הכאבים של האפנדיציט אינם ספציפיים, אך הם מתגברים בתנועה, נשימה עמוקה ושיעול. סימנים נוספים ושכיחים: הקאות ובחילות, עצירות, שלשול, חום, נפיחות בטנית וחיוורון.
מחלת הסעיפים של המעי הגס – Diverticulitis
האם ידעתם כי Diverticula היא מעין כיס דמוי מערה על גבי צינור המעי הגס (לעתים רחוקות מופיע על גבי המעי הדק או על כל רקמה אחרת). כיס זה עלול להכיל את כל שכבות הצינור או את חלקו. הופעתו נובעת מהיחלשות של שרירי הרקמה. התופעה הזו, שלרוב אינה שכיחה לפני גיל 40, כמעט תמיד נטולת סימפטומים בהתחלה, עם זאת הופעת כאב בחלקה השמאלי תחתון של הבטן אינו נדיר. כאשר התופעה מסתכמת בהופעת כיסים (פאוצ’ים) אלה בלבד מדובר ב – Diverticulosis, אך לא נדירים המקרים כי תופעה זו מסתבכת והשם משתנה ל – Diverticulitis (מצב הכולל דלקת). במצב האחרון הסימפטומים כבר ברורים: כאב בטן (בעיקר תחתונה שמאלית), חום, עצירות, עייפות ועוד. במצבים חמורים יתכן גם דימום בצואה (כתוצאה בהבקעות רקמתית) או אפילו פליטת חומרים לא נחוצים בחלל הבטן, מצב לא רצוי כלל העלול לסכן את הבריאות הכללית ואף להביא למוות.
יש הקושרים את המחלה להרגלי תזונה לקויה החסרה בסיבים תזונתיים או מזון שמן. אחרים מקשרים אותה עם אכילת בשר אדום. עוד נמצא קשר בין המחלה לפתולוגיות גנטיות המשפיעות על רקמות חיבור כמו תסמונת מרפאן ותסמונת אהלרס-דנלוס.
דלקת פרקים ספחתית – Psoriatic arthritis
דלקת פרקים בעלת קשר למחלת הפסוריאזיס המופיעה בעיקר בקרב בוגרים בני 30 עד 50, אך יכולה להופיע בכל גיל. היא גורמת לכאבים ונפיחות של המפרק ובמקרים רבים מביאה לנזק מבני כאשר אינה מטופלת. דלקת פרקים זו תוקפת כ – 10 עד 20 אחוזים מחולי הפסוראזיס (3% מהאוכלוסייה בקירוב) אשר היא בעצמה נחשבת למחלה דלקתית כרונית של העור הגורמת לכתמים אדומים מכוסי קשקשים (אופיינית בעיקר למרפקים, לקרקפת ועוד). מרבית האנשים מתלוננים ראשית על פסוראזיס ולאחר מכן על דלקת הפרקים אך הכאבים בפרקים יכוים להופיע לפני הופעת הסימנים העוריים.
בדומה לפסוראזיס, גם דלקת פרקים ספחתית נחשבת לכרונית ושתיהן מחמירות לאורך השנים. עם זאת ישנם שלבים במחלה אשר בהם המצב משתפר ומנגד מצבים בהם קיימת החמרה.
דלקת פרקים ספחתית מתרחשת כאשר מערכת החיסון של החולה תוקפת את תאי הרקמות שלו ובעיקר אלו הסמוכות למפרק ולכן נוצר מצב דלקתי במפרק זה. בנוסף ניכרת התרבות תאית בלתי מבוקרת של העור במוקדים מסוימים. נראה כי הגורמים למחלה זו נעים בין גנטיקה לסביבה. לחולים רבים בדלקת פרקים ספחתית יש היסטוריה משפחתית המערבת את המחלה ובנוסף חלק לא מבוטל מהם דיווח על טראומה פיזית כמו תאונה, הדבקות במחלה זיהומית ועוד אירועים שהפעילו את הטריגר להתפרצות.
דלקת פרקים זו יכולה לפגוע באופן חד צדדי או דו צדדי וסימניה די דומים לאלו המופעים בדלקת פרקים שגרונית (RA) אך קיימים מספר סימנים וסימפטומים האופייניים לה:
- כל מפרק בגוף יכול להיות מעורב כולל אצבעות כף היד והרגל, חוליות עמוד השדרה ועוד. אחד הסימנים המוכרים של מחלה זו הוא הרס גרמי של המפרק (ניתן לראות היטב בצילום רנטגן). בנוסף קיימים סימנים מוכרים נוספים והם היוuצרות אצבעות טלסקופיות (שניתן למשוך), פטרת או הרס של הציפורניים, היווצרות אצבע נקניקייה, מצב המכונה דקטיליטיס (Dactylitis).
- אנשים רבים הסובלים מדלקת פרקים זו המלווה גם בפסוראזיס סובלים מהשמנת יתר או שומנים רבים בדם, ככל הנראה הן מסיבות גנטיות והן מסיבות נפשיות (הערכה עצמית).
סימנים וסימפטומים
- עייפות כללית
- רגישות, כאב ונפיחות סביב הגידים (המחברים את השרירים לעצם)
- נפיחות של אצבעות הידיים או הרגליים
- כאבי רגליים ובעיקר בחיבור של גיד אכילס (Achilles tendinitis) או באזור הסוליה (plantar fasciitis)
- כאבי גב תחתון. יתכן מצב המכונה spondylitis המתאר תהליך דלקתי של הרקמות המערבות את חוליות עמוד השדרה. בנוסף יתכן מצב המכונה sacroiliitis המתאר דלקת במפרק בין עמוד השדרה לעצם האגן.
- נוקשות, כאב, נפיחות ופעימות במפרק אחד או יותר
- ירידה בטווח התנועה של המפרק הפגוע
- קישיון בוקר
- פטרת בציפורניים
סיבוכים
- אחוז קטן מבין הסובלים עלול לפתח arthritis mutilans. מצב חמור הגורם לכאב מגביל תנועה. המחלה המתקדמת הזו ידועה כהרסנית. היא ממש הורסת ומשחיתה עצמות קטנות ובעיקר את אצבעות הידיים דבר הגורם לשינוי צורה ומגבלה כרונית.
- אנשים הסובלים מדלקת פרקים ספחתית עלולים לסבול מבעיות בעיניים כמו uveitis, דלקת בלחמית העין (conjunctivitis) ועוד. מצבים אלו עלולים לגרום לכאב, אדמומיות ואף להפרעות ראייה.
- קיים קשר בין סיבוכים של המחלה לבעיות לבביות
כאבי שרירים רב שיגרוניים – (Polymyalgia Rheumatic (PMR
מצב דלקתי הגורם לכאבי שרירים ונוקשות במיוחד בכתפיים, אך יכול להופיע גם בצוואר, בזרועות, בעכוז וסביב אגן או הירכיים, תהליך דלקתי זה מוכר בקרב בני 65 ומתרחש לרוב במהירות. בנוסף, החמרתו מורגשת בעיקר בבוקר.
הפרעה מוכרת הקשורה מאוד ל – PMR היא דלקת עורק הרקה (Giant cell arteritis) הגורמת לכאבי ראש, הפרעות ראייה, כאבי לסת ורגישות בקרקפת
הסיבה להופעת מצב זה אינה ידועה בוודאות, אך ישנן 2 השערות בנדון והן קשר גנטי משפחתי וחשיפה סביבתית לווירוס מסוים (טרם נמצא ווירוס ספציפי)
סימנים סימפטומים (מופיעים לרוב בני צידי הגוף)
- כאבים בכתפיים
- כאבי צוואר, זרועות, ישבן, ירכיים, שורש כף יד מרפקים וברכיים
- נוקשות שרירית באזור המדובר. המופיעה בעיקר בבוקר או לאחר פרק זמן ללא תזוזה
- טווח תנועה מוגבל באזור המדובר
- בנוסף לאלו יתכנו חום, עייפות כללית, חוסר תאבון, ירידה לא מוסברת במשקל, דיכאון
אם סימנים אלו מופיעים לפתע, מפריעים לשנתכם ומפריעים לתפקודכם היומיומי (אפילו לקימה בבוקר ולהתלבשות) סורו מיד לרופא.
דלקת עורק הרקה – Giant cell arteritis
כפי שקראנו מעלה קיים קשר הדוק בין PMR ל -Giant cell arteritis. במקרה זה אין מדובר בדלקת של השרירים בלבד, אלא בדלקת של מעטפת העורקים ובמיוחד של עורקי הרקה (temples arteries). האוכלוסייה העיקרית הסובלת ממצב זה היא קשישים בני 70 – 80 (בעיקר נשים) ובפרט בהירי עור. נמצא כי ליוצאי סקנדינביה או ארצות צפון אירופה סיכוי מוגבר לחלות במחלה.
סימנים וסימפטומים
- כאבי ראש ולסת
- הפרעות ראייה
- רגישות של הקרקפת למגע
סיבוכים
במידה והמצב לא יטופל תתכן החמרה תפקודית בחיי היומיום. מוכרים מצבים בהם החולה מתקשה לקום בבוקר מהמיטה ומישיבה ממושכת על כיסא. בנוסף יתקשה להסתרק, להסתבן ואף להתלבש. נמצא גם כי הזנחה טיפולית תגביר הסיכון למקרים מסכני חיים כמו אירוע מוחי, אנוריזמה של אבי העורקים (Aortic aneurysm) ושבץ מוחי
הקשיים היומיומיים הכרוכים בהתמודדות עם מחלה זו משפעים לרעה על רבים ולא רק על בריאותם ישירות. הם מפסיקים בהדרגה לקיים קשרים חברתיים. הם מפחיתים את פעילותם הגופנית וסובלים מהפרעות שינה רבות. בנוסף ניכר כי חולים רבים עלולים לפתח מחלות בעורקי הגוף הפריפריליים.
זאבת – (Systemic Lupus Erythematosus (SLE
מחלה אוטואמיונית בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות רקמות בריאות. הסימנים השכיחים הם כאבי מפרקים ונוקשות שלמלוות במקרים רבים בנפיחות ואדמומיות עזה. בנוסף מוכרים גם מקרים של פריחות עוריות בעיקר על הפנים (butterfly rash) אשר מתפשטות לאף וללחיים. תופעות נלוות אחרות יכולות להיות חום, עייפות כללית איבוד משקל, אבדן תאבון, בחילות וכאבי חזה.
דלקת רב שרירית ועור – Polymyositis / Dermatomyositis
מחלות כרוניות אוטואמיוניות הפוגעות ברקמות חיבור. הן מתאפיינת בדלקת של השרירים או של העור והביטויים המוכרים שלהן כוללות חולשת שרירים סימטרית ודלקת במפרק המעורב. במקרים לא נדירים יהיו מעורבים גם שרירי נשימה ומעטפת הריאה כמו גם שריר הלב ושרירי מערכת העיכול.
Polymyositis – מדובר במחלה אוטואמיונית התוקפת את השרירים. היא די נדירה ופוגעת בעיקר במבוגרים. השרירים המעורבים במחלה זו מתפרקים ומהווים מוקד לתהליך דלקתי אזורי כאשר הפגיע ביותר הנו אזור חגורת הכתפיים והזרועות. המחלה גורמת לחולשה ודלדול שריר ובנוסף מערבת מערכות נוספות כמו מערכת עיכול, לב וריאה, דבר הבא לידי ביטוי בקשיי בליעה, נשימה ועוד.
Dermatomyositis – זוהי דלקת של השריר והעור, מחלה דומה לפולי – מיוזיטיס אולם פה מאפיין ספציפי נוסף מלבד חולשה וכאבי שריר והוא הופעת פריחה באזור הפנים (מעל העיניים או סביב העפעפיים) ואזור פרקי הידיים. מדובר גם כן במחלה אוטואימיונית בה מערכת החיסון מזהה את העור והשריר כזרים ומחליטה לתוקפם
אבחנה
ביופסיית שריר בדיקת EMG לרישום חשמלי של עצבוב השריר, בדיקת CPK ועוד
סימנים וסימפטומים
- חולשת שרירים – מורגשת בשלב יותר מתקדם בו חלק נרחב של השרירי נפגע
- כאבים ורגישות מוגברת של השרירים המעורבים
- כאבי מפרקים והתקשותם
- קוצר נשימה
- קושי לבלוע (דיספאגיה)
- ירידה במשקל
- Raynaud’s phenomenon
- עייפות כללית
- חום סיסטמי
- הפרעות תפקודיות של הלב והריאות
- הסתיידויות תת עוריות
- תתכן ממאירות
סרקואידוזיס – Sarcoidosis
מחלה המתאפיינת בהצטברות בלתי תקינה של תאי דלקת המייצרים מעין גושים המכונים גרונולומות (granulomas) או בעברית צחה – גרעינומת. המחלה בדרך כלל מתחילה בריאות, בעור או בבלוטות הלימפה. היא פחות אופיינית לעיניים, ללב, לכבד או למוח אבל בהחלט יכולה להופיע שם.
אותותיה של המחלה יכולים להופיע תוך פרק זמן קצר מאוד ובאותו האופן להיעלם. מנגד היא יכולה להופיע בהדרגה ולהימשך שנים רבות כאשר בזמן זה עלול להיגרם נזק לאיברים פנימיים. המחלה יכולה להשפיע על ריכוז הסידן בגוף על מערכת העצבים, על תפקוד הכבד והלבלב, הכליות הלימפה ועוד איברים. השפעותיה ניכרות לעתים גם על השרירים, על העצמות ועל המפרקים
הסיבה למחלה אינה ידועה, אך מומחים משערים כי מדובר בתגובה של מערכת החיסון לגורמים מסוימים כמו כימיקלים, אבק ואפילו זני חלבונים המיוצרים בגוף.
כל אחד יכול לפתח את המחלה, אך נמצא כי קיים סיכוי רב יותר לנשים בגילאי 60 – 20. מחקרים הראו גם כי ישנו רקע גנטי למחלה ובנוסף ישנו סיכוי רב יוצאי אפריקה או צפון אירופה לחלות.
סימנים וסימפטומים (תלויים במוקד הצטברות תאי הדלקת ועלולים להופיע בחלקם או לא להופיע כלל)
- בליטה או כתם בעלי גוון אדמדם
- פרקים נפוחים וכואבים
- בלוטות לימפה מוגדלות ורגישות באזור הצוואר, בית השחי (אקסילרי) או המפשעות
- הגדלה של בלוטות לימפה סביב החזה באזור הריאות
- צרידות
- ירידה לא מוסברת במשקל
- תופעות הקשורות לריאות – שיעול יבש וטורדני, קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, כאבים בחזה
- תופעות הקשורות לעור – נפיחות אדומה או רגישה למגע, פצעים מעט פתוחים על האף, הלחיים או האוזניים, אזורים כהים או בהירים על העור והתפתחות עורית מוגזמת בעיקר סביב צלקות או קעקועים (קשרית או התפתחות רקמתית לא תקינה).
- תופעות הקשורות לעיניים – עיניים אדומות או דומעות ולעתים גם ערפול ראייה, עיניים יבשות, מגרדות ורגישות לאור
- תופעות הקשורות ללב – כאבי חזה, קוצר נשימה (Dyspnea), התעלפויות, עייפות (לאו דווקא קשורה ללב), פעימות בקצב חריג (מהיר, אטי, משתנה), נפיחות כללית של הגוף.
סיבוכים – במידה ולא ניתן טיפול לדלקת
- ריאות – הופעת רקמה צלקתית בריאות שעלולה להקשות על הנשימה ובמקרים חמורים גם ללחץ דם גבוה
- עיניים – נזק לרשתית, עיוורון, קטרקט וגלאוקומה
- כליות – חוסר וויסות של כמות הסידן בגוף, אבנים בכליות, בעיות תפקוד ואף אי ספיקה
- לב – הפרעות קצב, הפרעות בזרימה, אי ספיקה ואף מוות כתוצאה מדום לב
- מערכת העצבים – מעטים המקרים בהם ההתפתחות הדלקתית (גרנולומות) מתפתחת במוח. במקרים אלו יתכן נזק לעצב הפנים (שיתוק בפנים), נזק לכל עצב אחר ואף למערכת העצבים המרכזית.
צהבת Hepatitis A
מדובר בזיהום כבד ויראלי ואקוטי (בעיקר). זיהום זה מדבק ביותר ועובר ב – 2 דרגים עיקריות: דרך מזון (או נוזל) נגוע ודרך מגע (לא דרך שיעול או התעטשות). הווירוס, אחד מתוך מספר מיני ווירוסים, פוגע בתפקוד הכבד ויש לטפל בו במידית. עם זאת ישנם מקרים של צהבת מסוג A שאינם מצריכים טיפול ואינם מחוללי נזק לכבד ומלבד שילוו בשמירה על הגינה טובה (שטיפת ידיים וכלים תכופה). מקובל לחסן נגד צהבת A. יעילותו של החיסון במניעת המחלה נעה סביב 95% והיא במרבית המקרים ניתנת ב – 2 שלבים בני מרווח של חצי שנה.
מי נהוג לחסן?
- בני שנה וחצי – שנתיים או ילדים שלא חוסנו מעולם ובפרט בני 6 – 11 המרבים לטוס מחוץ לארצם
- אנשים החשופים לנגיף בעת תעסוקתם – גננות, עובדי שב”ס, עובדי גן חיות ועוד
- אנשים הבאים במגע ישיר עם מזון באופן יומיומי
- טיילים בארצות עולם 3 או ארצות הידועות בהיגיינה לקויה
- חולים במחלות כבד
- גברים המקיימים תדיר יחסי מין עם גברים או כאלו שנמצאו כנשאי HIV
- חסרי בית
- חולי המופיליה או מחלות הקשורות לקרשיות דם
- אנשים המשתמשים בסמים באמצעות מחט (לא רק) או מטופלים בגורמי קרישה המועברים בזריקה
סימנים וסימפטומים – סבירותם לחלוף תוך שבועות אך יכולים להחריף ולהימשך חודשים
- עייפות
- חום
- בחילות והקאות
- שתן כהה
- עור צהבהב או עיניים צהבהבות
- כאב או חוסר נוחות בטנית, בעיקר באזור הכבד (חלק עליון ימני של הבטן)
- חוסר תאבון וירידה במשקל
- גרד כללי
סיבוכים
בשונה מחלות צהבת נוספות, צהבת A כמעט ולא מסבה נזק רב או ארוך טווח לכבד. בנוסף צהבת זו כמעט ולא הופכת לכרונית. עם זאת ישנו סיכון כי מחלת צהבת A תביא לחוסר תפקוד פתאומי של הכבד. מצבים אלו אופיניים יותר לקשישים או לכאלה הסובלים ממחלות כרוניות של הכבד. במקרים אלו יש צורך באשפוז ובמקרים נדירים מאוד יזדקק החולה להשתלת כבד.
פעולת מניעה
למרבים בטיסות למוקדים הידועים כמסוכנים – יש לקלף כל ירק ופרי וכמובן לשטופם היטב. כמו כן להימנע מאכילת מזון שלא נאפה במלואו ולהקפיד על שתייה מבקבוק (או לפחות להרתיחה לפני). דבר חשוב נוסף – חשוב להקפיד ולשטוף ידיים לעתים קרובות ובעיקר לאחר שימוש בשירותים, לאח החלפת חיתול ולפני בישול כל הכנת מזון.
צהבת – Hepatitis B
דלקת של הכבד הנגרמת בגלל וירוס מסוג HBV. דלקת זו עלולה להביא לזיהום אקוטי וכרוני (בשונה מזו שתגרום צהבת A פה הסימנים יכולים להימשך לפחות כחצי שנה). מצב כרוני של המחלה עלול להיות מסוכן וזאת כתוצאה מנזק ממשי שיכול לקרות לכבד. 2 מקרים מוכרים שכאלה הם גידול בכבד ושחמת (בה הכבד מתמלא ברקמות צלקתיות).
נדירים המקרים בהם צהבת B נגמרת במוות. מרבית הבוגרים עם צהבת B, אם כך, מחלימים לחלוטין (גם כאשר הסימנים והסימפטומים חמורים). מנגד, תינוקות וילדים עלולים למצוא עצמם מפתחים דלקת זו באופן כרוני.
נהוג למנוע את המחלה על ידי חיסון, אך לא ניתן להיפטר ממנה במידה ונדבקים. במצב שכזה יש לנהוג באמצעי זהירות בשביל למנוע את העברת הווירוס לאחרים.
מי חשוף?
- כל מי שמקיים מגע מיני. הווירוס יכול לעבור דרך הדם, הזרע, הרוק או ההפרשות הווגינליות (לא עובר בשיעול או התעטשות). הסיכון העיקרי קיים בקרב גברים המבצעים משכב זכר לא מוגן או משכב רב משתתפים (די באחד שחולה).
- הווירוס יכול לעבור דרך שימוש במחט נגועה. יכול להתרחש באופן מתכוון (שימוש בסמים לרוב) או בשוגג (דקירה)
- אלו החיים בחברת חולה צהבת
- יילוד שנולד לאם הנושאת את הווירוס
- ילדים או תינוקות שלא חוסנו
- בעלי עבודה החושפת אותם לדם אנושי
- חולי מחלות מין כולל HIV
- חולים במחלת כליות בשלב מתקדם
- אלו שמרבים לטוס למדינות הידועות כמסוכנות כמו אסיה, אפריקה, מזרח אירופה, איים באוקיינוס הפסיפי ועוד כאלו שבהן ניתן לחלות בקלות
סימנים וסימפטומים
יכולים של להופיע ועם זאת להיות קלים עד חמורים. לרוב לא מופיעים בשלבים ההתחלתיים (אלא 4 – 1 חודשים לאחר ההידבקות) ועם זאת יכולים להימשך שבועות מספר
- תחושת חולי מלווה בחום וצורך להקיא. התופעה מופיעה בפתאומיות
- עור ועיניים בעלי גוון צהבהב
- עייפות וחולשה מוגזמת
- שתן כהה
- כאבי בטן
- כאבי פרקים
- חוסר תאבון
סיבוכים – בעיקר כאשר המצב הפך לכרוני
- שחמת – מצב חמור של הרס תאי כבד הגורם לרקמה צלקתית ולפגיעה מסיבית בתפקוד הכבד.
- סרטן הכבד
- אי ספיקת כבד – מצב מסכן חיים
- מחלות כלייה וכלי דם
מניעה
- יש לקיים יחסי מין מוגנים ובמידה ולא, יש לוודא מה מצבו הבריאותי של הפרטנר והאם נושא את הווירוס הזה או אחד אחר.
- להימנע משימוש בסמים לא חוקיים ובפרט כאלו המצריכים שימוש במחט.
- בעת ביצוע קעקוע או פירסינג יש להיות ער לרמת הסטריליות (להקפיד על מחט חדשה, כפפות ומשטח עבודה נקי). רצוי להשוות בין מקומות.
- לקראת טיסה יש לבדוק את שכיחות המחלה שם. באם קיים צורך לחיסון, הוא ניתן במספר מקטעים (3 לרוב) במשך 6 חודשים.
צהבת Hepatitis C
מצב דלקתי כתוצאה מזיהום שגרם הווירוס הצהבת מסוג C. ווירוס זה תוקף כמעט תמיד את הכבד בראש ובראשונה. הזיהום מתפשט כאשר דם נגוע חודר למחזור הדם של אדם אשר לא נדבק
בשלבים הראשונים כמעט לא לא מופיעים סימנים וסימפטומים. עם זאת לאורך חודשים ואף שנים נוצר נזק לכבד ואף תהליך שחמתי. באופן כללי ווירוס ה – HCV (צהבת C) מופיע בכל מיני צורות הנקראות – גנוטיפ שמתאר בעצם את המערך הגנטי של האדם. עד היום נמצאו למעלה מ – 70 גנוטיפים כאשר המוכר ביותר (בעיקר בארה”ב) הוא גנוטיפ מסוג 1.
דבר מעניין המאפיין את סוג צהבת זה הוא שכל צהבת כרונית מתחילה בשלב אקוטי – התקפי אבל לא כל מצב אקוטי יהפוך לכרוני שכן, ווירוס מסוג C מגיב יפה לטיפול אנטי וויראלי. הבעיה היא שלרוב לא מופיעים סימפטומים שיכולים להצביע על המחלה, אלא לאחר מספר שבועות או חודשים.
מי בסיכון?
- עובדים החשופים לדם נגוע אשר עלול להדביק במקרה של דקירת מחט נגועה
- שימוש בסמים המצריכים הזרקה אשר מתבצעת עם מחט לא סטרילית ונגועה
- חולי HIV
- כאלו שקועקעו או עשו פירסינג עם ציוד נגוע
- אלו שעברו המודיאליזה למשך תקופה ממושכת
- אלו שנולדו לאם החולה בצהבת C
- אסירים
סימנים וסימפטומים – לרוב יכולים להופיע לאחר שנים ולהמשך שבועות עד חודשים
- עייפות, חולשה ובחילות
- כאבי שרירים ומפרקים
- חום
- עור מגרד
- שתן כהה
- כאבים בקיבה
- חוסר תאבון וירידה במשקל
- נטייה להיפצע ולדמם ביתר קלות
- גוון צהוב של העור והעיניים
- מיימת של הבטן (הצטברות נוזלים)
- בצקת ברגליים
- בלבול, נטייה ולדיבור לא רצוף מלווה בליעת מילים (hepatic encephalopathy)
- סימני כלי דם קטנים דמו עכביש על העור (spider angiomas)
סיבוכים
צהבת מסוג C הנמשכת שנים מבלי לקבל טיפול יכולה להביא לסיבוכים רציניים כמו שחמת הכבד, סרטן בכבד ואף אי ספיקת כבד
מניעה
- יש לקיים יחסי מין מוגנים ובמידה ולא, יש לוודא מה מצבו הבריאותי של הפרטנר והאם נושא את הווירוס הזה או אחד אחר
- להימנע משימוש בסמים לא חוקיים ובפרט כאלו המצריכים שימוש במחט
- בעת ביצוע קעקוע או פירסינג יש להיות ער לרמת הסטריליות (להקפיד על מחט חדשה, כפפות ומשטח עבודה נקי). רצוי להשוות בין מקומות
- לקראת טיסה יש לבדוק את שכיחות המחלה שם. באם קיים צורך לחיסון, הוא ניתן במספר מקטעים (3 לרוב) במשך 6 חודשים
הטיפול בצהבת מסוג Cכולל לרוב הזרקה שבועית ונטילת תרופות קבועות במשך חודשיים עד חצי שנה. למרבה הצער רבים מהחולים אינם מודעים לעובדה כי נדבקו בגלל העדר סימפטומים אשר יכולים להופיע חודשים ושנים לאחר ההידבקות. זו הסיבה כי כל בעלי הסיכון להידבקות במחלה – רצוי שיעשו בדיקה שגרתית.
דלקת בלוטת התריס – Thyroiditis
על ההורמון תירוקסין שמעתם? בלוטת התריס היא זו שמפרישה אותו. בלוטה שצורתה מזכירה פרפר והיא ממוקמת בחלקו הקדמי של הגרון. ובכן זהו (תירוקסין) הורמון חיוני ביותר המקבל משמעות רבה כבר אצל תינוקות כאשר הוא אחראי בין השאר להתפתחות האיברים ובהמשך גם לתפקודם. כאשר דנים בפעילות יתר של בלוטה זו או בתת פעילות שלה מתכוונים בעצם לקצב ולאיכות חילוף החומרים של הגוף. 2 מקרים אלו מתארים מצבים מנוגדים בהם הגוף יצא מאיזון ולשניהם תופעות לוואי אופייניות אותן נמנה בהמשך. מצבי פעילות יתר חולפים במקרים רבים, עם זאת אלו הכוללים תת פעילות נותרים לרוב לצמיתות ועל החולה ליטול את הורמון התירוקסין באופן עצמאי.
דלקת בלוטת התריס מתרחשת במקרים רבים לאחר לידה ועלולה להימשך שבועות עד חודשים. למרבה הצער ההתייחסות הראשונית למצב לוקה בחסר וזאת מאחר וסימניו הראשונים חופפים עם מצבי סטרס שככל הנראה מתאימים למצב הפוסט לידתי מאורע מרגש ומשנה חיים אחרי הכל. מרבית הנשם הלוקות במצב זה אחרי לידה מחלימות לחלוטין לאחר 1נה עד שנה וחצי. עם זאת לחלק מהנשים חוויות לא נעימות של סיבוכי הריון.
בדומה לאיברים רבים יכול גם איבר זה להידלק. הדבר יכול להתרחש על רקע חדירת מזהם לגוף. הוא יכול להתרחש גם על רקע חבלה ישירה או אף עקיפה (מעורבות ישירה של איבר סמוך או מרוחק). שני המצבים שתוארו מעלה עלוים להיווצר לאחר התחלה של מצב דלקתי בבלוטת התריס
סימנים וסימפטומים
- חרדה או רגזנות וחמימות מזג.
- רגישות או כאבים באזור הצוואר בסמוך למוקד הבלוטה (נדיר במקרים כמו השימוטו , דלקת בבלוטת התריס לאחר לידה או לאחר נטילת תרופות שונות.
- פעילות יתר של בלוטת התריס – עייפות ונדודי שינה, רעד, הזעת יתר, חום ורגישות אליו, ירידה במשקל ודופק מוגבר.
- תת פעילות של בלוטת התריס – כאבי פרקים ושרירים, עייפות וקושי להתחמם (תמיד קר), עצירות וצבירת משקל (פנים עגלגלות), ירידת קצב הדופק ואפילו קשיים בכניסה להריון, עור יבש ואף חרדה.
הטיפול בדרך כלל תומך בחולה עד לחלוף הדלקת. אם היא נגרמת מתרופות כדאי לשקול הפסקת נטילתן. אם כמות התירוקסין ופעולתו נמוכות, ניתן לטפל בעזרת תירוקסין סינתטי. רמת הפעילות מאוזנת לפי המצב הקליני ולפי רמות ההורמונים בבדיקות דם.
מי בעצם בסיכון
- סובלים מהפרעה אוטואמיונית כלשהי
- היסטוריה משפחתית של דלקת בלוטת התריס לאחר לידה ושל בעיות אחרות איתה
- היסטוריה אישית של בעיות בבלוטת התריס
- בעלי ריכוז גבוה של נוגדני בלוטת התריס. ריכוז חלבוני זה בדם ירמוז על תהליך דלקתי בבלוטת התריס
מה לגבי הקשר עם הריון?
התקופה הבאה לאחר היריון ולידה קשורה לענייננו בכך שנשים רבות חוות עלייה בריכוז הורמון* הבלוטה וליתר דיוק ייצור מוגבר שלו מה שמעיר להן את התופעות במקרה של יתר תפקוד של הבלוטה (hyperthyroidism). סימנים וסימפטומים אלו יחלו כחודש עד ארבעה בממוצע מעת הלידה וימשכו כפרק זמן זה. תופעה מעניינת נוספת המתלווה לעתים לעניין היא מהפך טוטאלי במצב, כלומר בלוטת התריס תאט משמעותית את תפקודה עד לכדי הופעת סימנים וסימפטומים של תת פעילות (כפי שציינו מעלה). המהפך הזה יתחיל כחודש עד חודשיים מתום הופעת הסימנים של מצב “פעילות היתר” וימשך כחצי שנה עד שנה. חשוב לציין כי ישנם מקרים לא מבוטלים במספרם, בהם חוותה אותה אישה אשר זה עתה ילדה, רק אחד משני המקרים (פעילות יתר או תת פעילות).
* לא ברור בוודאות מדוע נשים לאחר לידה מפתחות דלקת בבלוטת התריס. עם זאת הוכח זה לא מכבר כי אותן נשים ברובן סובלות מתופעה (או אולי מחלה) אוטואימיונית נסתרת המתלקחת לאחר לידה ובה מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס (קשר עם מצבי דיכאון, הגורמים להתלקחות, נחקר בימינו). מחלה דומה מאוד לתופעה הידועה – Hashimoto’s thyroiditis.
דלקת הלבלב – Acute Pancreatitis
הלבלב הנו איבר רחב ושטוח הממוקם מאחורי הקיבה בחלקה האמצעי – עליון של הבטן. מבין תפקידיו העיקרים של הלבלב נמצא את ייצור האנזימים המסייעים לתהליך העיכול ולספיגת הסוכר בתאים.
שלא כמו בדלקת לבלב כרונית הנמשכת שנים, כאן נדון בדלקת פתאומית (במרבית המקרים) של הלבלב הנמשכת מעט זמן, באופן יחסי (ימים עד שבועות בודדים). חוסר הנוחות בגין דלקת זו נע בין קל לבלתי נסבל ואף מסכן חיים. מרבית הסובלים מדלקת בלבלב יחלימו באופן מלא ובתנאי שיקבלו את הטיפול הנכון ובזמן הנכון. אחד הסיבוכים במצב חריף זה נוצר לאחר דימום שהחל לזלוג אל הבלוטה עצמה. מפה ועד היווצרות ציסטות דלקתיות הדרך די קצרה. אחד הסיבוכים שמתווספים לכך עלול להיות כזה המערב איברים שכנים (צמודים או לא) כמו קיבה מעי, כליות ואף לב וריאות.
גורמי סיכון
- אלכוהוליזם ועישון סיגריות כבד
- אבנים בכיס המרה
- ניתוח כלשהו בבטן או כל פציעה ופגיעה בטנית
- סיסטיק פיברוזיס – מחלה תורשתית קשה
- היסטוריה משפחתית של דלקת לבלב
- ריכוז גבוה של סידן בגוף. לרוב קשור לפעילות יתר של בלוטת ותרת התריס
- סרטן הלבלב
סימנים וסימפטומים
דלקת לבלב חריפה
- כאבים בבטן העליונה
- רגישות בטנית
- כאבי בטן המקרינים לגב
- כאבי בטן המחמירים לאחר אכילה
- חום, דופק גבוה, עייפות, הקאות
דלקת לבלב כרונית
- כאבי בטן עליונה
- איבוד משקל לא רצוני
- צואה שומנית ומסריחה
סיבוכים
- דימום פנימי בלבלב כתוצאה מהתבקעות כיסים (ציסטות) בהן מצטברים נוזלים והפרשות
- זיהום – דלקת לבלב חריפה חושפת אותו לחדירת מזהמים כמו בקטריות וחיידקים. מצב זה עלול לסכן חיים וידרוש טיפול רפואי מסיבי. ישנם מקרים המצריכים ניתוח להסרת מוקדים מזוהמים.
- אי ספיקת כליה
- בעיות נשימה – כתוצאה משינויים כימיים המשפיעים על תפקוד הריאות. ריכוז החמצן עלול לרדת לרמות נמוכות ומסכנות חיים.
- סוכרת – לרוב כתוצאה מדלקת לבלב כרונית בה נפגעת יכול ייצור האינסולין
- תת – תזונה, שלשול ואיבוד משקל
- סרטן הלבלב – עלול להיות מהמסובכים והמסוכנים ביותר
