הדם האדום כל ימות השנה (חלק א’)

הייתם מאמינים כי בגופנו קיים נוזל בכמות של 5 ליטרים בקירוב, נוזל הזורם דרך הלב העורקים והוורידים שלנו ומאפשר לנו לא פחות מאשר לחיות. טוב, בוודאי שניחשתם נכון. מדובר בדם. על תפקידיו, מרכיביו השונים ועל מחלות הקשורות אליו בכתבות הבאות.

אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO, ספורטרפיסט, מאמן כושר

מערכת הדם מהווה עוד איבר בגופינו אשר בניגוד לאיברים האחרים מכיל מעט מאד רקמת חיבור. מערכת כלי הדם מכילה את חלקו ההיקפי של איבר הדם ובהיותה מפוזרת בכל חלקי גופינו, מתאפשרת פריצת הדם החוצה בכל פגיעה או פעולה חודרנית. הדם מורכב ממקטע נוזלי, הפלזמה, אשר מהווה 55% מהנפח וממקטע תאי אשר מהווה את ה- 45% הנותרים. הנפח היחסי של המקטע התאי מתוך הדם השלם מכונה המטוקריט.

אז מי אתה מר דם?

ישנן 4 קבוצות דם עיקריות: A,B,AB ו- O. סוג הדם הנו מוחלט ונקבע על ידי הגנים אותם ירשנו מהורנו. כל סוג דם יכול להיות שלילי או חיובי מה שאומר שסה”כ יש בעצם 8 סוגי דם.

הדם שלנו מורכב, בין השאר מתאי דם לבנים וטסיות (עליהם נרחיב בהמשך) המצויים בנוזל

המכונה פלזמה. סוג הדם שלנו מזוהה על ידי נוגדנים ואנטיגנים. מדובר בחלבונים המצויים באותה פלזמה ומהווים קו הגנה טבעי של הגוף. הם מזהים חומרים זרים ומזיקים כמו חיידקים ומזעיקים את מערכת החיסון אשר משמידה אותם.

• קבוצת דם מסוג A – בעלת אנטיגן מסוג A על גבי תאי הדם האדומים עם נוגדנים מסוג B בפלזמה.
• קבוצת דם מסוג B – בעלת אנטיגן מסוג B עם נוגדנים מסוג A בפלזמה.
• קבוצת דם מסוג O – נטולת אנטיגנים, אך בעלת נוגדנים מסוג A ו – B בפלזמה.
• קבוצת דם מסוג AB – בעלת אנטיגנים מסוג A ו – B, אך ללא נוגדנים.

חלוקת הדם תוך הבדלה בין סוגים וקבוצות שונות הנה קריטית מכיוון שקבלת דם מסוג לא מתאים יכולה להוות סיכון חיים, למשל, אם מישהו בעל סוג דם B מקבל דם מסוג A, הנוגדנים שלו יתקפו את התאים של הדם מסוג A. הדבר נכון גם לסוג דם B המקבל דם מסוג A.

דבר מעניין קורה לבעלי סוג דם (O-). אלו, לחוסר מזלם, יכולים לקבל דם רק מבעלי סוג דם זה, אך מנגד יכולים לתרום דם לכולם.

חשיבות נוזל החיים

הלב שלנו דואג לדחוף את הדם לכל רקמה ורקמה בגוף בין אם אנו במנוחה מוחלטת וכמובן בעת מאמץ. מדוע הדם הזורם בגופינו הוא כל כך חיוני עד כדי כך שהוא נדרש בכמויות בלתי נתפסות בבתי החולים עבור כאלו הנזקקים לו?

תפקידי הדם הם רבים, אך בין העיקריים שבהם נציין את אספקת החמצן וחומרי המזון לכל רקמות הגוף מחד ואת הרחקת הפחמן הדו חמצני ושאר תוצרי הפסולת מן הגוף מאידך. בנוסף, לדם יכולת מרשימה בהמרת חיידקים ונגיפים מזיקים לכאלו שאינם מזיקים וכמובן בסגירת פצעים ועצירת דימום, תהליך הידוע בשמו – קרישה.

מרכיבי הדם

הדם מורכב מגופיפי דם (תאי דם אדומים, לבנים וטסיות) ונוזל צהבהב המכונה פלזמה. נפרט מעט על המרכיבים:

• הפלזמה – עשויה ברובה (90%) מים והשאר – חלבונים, מלחים, שומנים, סוכרים, הורמונים ואנזימים. החלבונים המוכרים ביותר (שרובם מיוצרים בכבד) הם האלבומין, הפיברינוגן והגלובולין. לחלבונים אלו תפקידים מהותיים וחיוניים ביותר. הם אחראים על וויסות מעבר הנוזל מהצינורות אל האיברים והרקמות ולהיפך. בנוסף הם מכילים נוגדנים הנלחמים בזיהומים ודואגים לתהליך הקרישה החיוני לנו לשמירה על נפח דם קבוע בגוף ובפרט בעת דמם. הרכב נוזל הפלזמה נותר יציב ואילו הפרעה ולו הקטנה ביותר עלולה לסמן על מחלה מה שמחזק את חיוניות בדיקות נוזל זה באיתור מחלות כאלו ואחרות.
• גופיפי הדם – במשפחה זו, המהווה כ – 40% – 50% מנפחו הכולל של הדם, קיימים 3 חברים מוכרים מאוד. נמנה אותם :

1. כדוריות דם אדומות  (אריטרוציטים) – נוצרות במח העצם. גדלן המזערי נעמד בכ – 0.007 מ”מ והן חסרות כל גרעין. לאריתרוציטים דופן דקיק, במטרה להקל על ספיגת החמצן. צורתם הנה דמוית דיסקוס קעור משני הצדדים, צורה המקנה להם שטח גדול יותר לחילופי גזים. צבען האדום נוצר כתוצאה מהמצאות ההמוגלובין אשר אחד ממרכיביו הוא הברזל המאפשר להן להעביר ולשאת את החמצן ממקום למקום. ישנו הבדל בצבע תאי הדם האדומים המצויים בעורקים לבין אלו המצויים בוורידים שכן אלו האחרונים כהים יותר מאחר וההמוגלובין שם נטול חמצן כלומר, צורתו מחוזרת (אוקסי המוגלובין). מחלות רבות ובניהן אנמיה (חסר דם) מאובחנות באמצעות בדיקות ומדידות של רמת ההמוגלובין בגוף. רמה תקינה של המוג’ עומדת על 15 גרם ל – 100 סמ”ק דם. תוחלת החיים של תאי הדם האדומים היא 120 ימים והם מתפרקים בטחול שם דואג הגוף למחזר את תוצרי הפירוק לצורך יצור המוגלובין חדש, נוזל מרה ועוד. כדוריות דם חדשות שאינן בשלו מכונות רטיקולוציטים וכאשר מספרן עולה, מעיד הדבר על בעיה הדורשת בדיקה (לאחר דימום כלשהו או אנמיה המוליטית).
2. כדוריות דם לבנות (לויקוציטים) – חיילי המערכת החיסונית ופועלי התברואה של הרקמות. כדוריות חסרות צבע ובעלות גרעין. הן גדולות מעט מקודמתן וצורתן פחות סדירה. בממ”ק דם נמצא כ 5,000 – 10,000 כדוריות כאשר מרביתן מיוצרות במח העצם ושמם גראנולוציטים (תאים מגורגרים). מבין אלו המיוצרים במח העצם נמצא את הנויטרופילים, הבאזופילים והאאוזינופילים בעוד שבין תאי הדם הלבנים הנוצרים בבלטות הלימפה והטחול נמצא את הלימפוציטים והמונוציטים. תפקיד חיוני של תאי הדם הלבנים הוא קליטת חיידקים וחומרים זרים תוך הפיכתם לבלתי מזיקים. תפקיד זה הופך אותם לשומרי הראש העיקריים של גופנו ולכן בעת זיהום מספרם של תאי הדם הלבנים עולה במידה ניכרת, מצב המכונה – לויקוציטוזיס. מצב הפוך בו צונח מספר כדוריות הדם הלבנות מכונה – לויקופניה, מצב לא תקין שעלול להיגרם כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות או כתוצאה מתהליך של הקרנות. מצב זה, כאמור, אינו תקין שכן, יכולת ההתגוננות של הגוף מפני מחלות וזיהומים נפגע. מבין תאי הדם הלבנים נמצא את המאקרופאג’ים. מדובר בפגוציטים (תאי בלען) , אשר מנקים את השטח באופן בלתי ספציפי מחלקיקי פסולת ומחיידקים. בנוסף קיימים תאי NK, תאי הרג טבעי (Natural killer cells) התוקפים ומכחידים תאים מזהמים ותאים ממאירים בצורה לא ספציפית וללא הבחנה.
3. לוחיות דם (תרומבוציטים) – טסיות אלו, המכונות גם platelets, תפקידן להשתלט על דימום פעיל. אין מדובר על תאים במלוא מובן המילה, אלא על פירורי תאי ענק של מח העצם. מספרן קטן משאר הגופיפים שתיארנו והיווצרותן מתרחשת במח העצם גם כן. הטסיות בעצם מסיירות בכלי הדם כאשר הן במצב רפוי. כשמתקבל מידע על נזק אנדותליאלי (רקמה המרפדת שטחים פנימיים של איברים פנימיים, כלי דם ולמפה ובכך מקשרת את הפנים לסביבה החיצונית), טסיות מצטברות במקום ומשופעלות. טסיות משופעלות נצמדות זו לזו ונצמתות כלומר, נוצר מעין פקק הסותם את הפתח בכלי הדם ומשתחררים חומרים אשר מושכים עוד ועוד טסיות לאזור וכך מופעל לו מפל קרישת הדם. תפקידן העיקרי של לוחיות הדם אם כך, ידוע – קיום תהליך של קרישת דם. מדובר בתהליך די מורכב. הדם שבכלי הדם אינו נקרש, אך אם יוצא מאותם כלי דם הוא נקרש תוך פרק זמן של 3 – 5 דקות. תהליך הקרישה נפתח על ידי חומרים תרומבופלאסטיים המשתחררים מדפנות כלי הדם ומלוחיות הדם. בשלב זה נכנס לפעולה אנזים בשם תרומבוקינאז (באמצעות יוני סידן) הפועל על חומר אחר בשם פרותרומבין (הנוצר בכבד). במצב רגיל חומר זה (הפרותרומבין) אינו פעיל, אלא רק בשלב של דמם פעיל בו הוא נהפך לתרומבין המביא להמרת הפיברינוגן (שהזכרנו בתיאור הפלזמה) לפיברין המייצר רשת סיבים דקים הכולאת את תאי הדם האדומים המתגבשים והופכים לגוש כהה וקרוש.

מה היא בדיקת מח עצם ובדיקת דם?

לפני שנכיר מספר מחלות הקשורות לנוזל הדם נחדד את ההבנה של 2 בדיקות מוכרות וחשובות לאיתורן:

בדיקת מח עצם

הבדיקה האולטימטיבית בהמטולוגיה. מדובר על בדיקה אשר מתבצעת באופן פשוט ללא סיבוכים במרבית המקרים. הבדיקה נועדה לאבחון מחלות דם רבות, מחלות במערכת העצבים, גידולים וזיהומים. היא מבוססת ניקור על ידי מחט המוחדרת לעצם הכסל (באגן) או עצם החזה (הסטרנום) שם מוציאים נוזל סמיך למחצה. הניקור אינו מכאיב במיוחד ומבוצע תחת הרדמה מקומית.

בדיקת דם (CBC)

בדיקה זו הנה בדיקה כללית ומקיפה מאוד והמידע אותו יכולה להפיק לרופא מתמקד בכמות, בנפח ובסוג התאים המצויים בדם שלנו כמו תאי דם אדומים, המוגלובין, תאי דם לבנים, טסיות ועוד (בדיקת הטסיות וריכוז הפלזמה יכולים לתת הערכה להפרעות השורות לדמם ולקרישה). בדיקה זו יכולה לאתר או לעורר חשד במצבים ופתולוגיות רבות ובניהם: אנמיה, לוקמיה ובעיות במח העצם. הבדיקה יכולה להצביע גם על חסרים בוויטמינים ומינרלים, כמו גם על תופעות לוואי של נטילת אנטיביוטיקה ושל תרופות הניטלות לאורך זמן. עוד הבדיקה תצביע על זיהומים ודלקות, על סוכרת ואף תהליכים תופסי מקום (גידולים למיניהם).

לסיכום

הדם שלנו מורכב מ – 4  קומפוננטים מרכזיים. הזכרנו מעלה את הפלזמה, תאי הדם האדומים, הלבנים ואת טסיות הדם. כמו כן הבנו כי לדם תפקידים רבים כמו שחלוף גזים והזנת תאי גוף בחומרי מזון וחמצן, הוא יודע להתחיל תהליך קרישתי כדי למנוע דמם, הוא נושא נוגדנים הנלחמים בזיהומים, הוא נושא חומרי פסולת לכבד ולכליות המסננות את הדם וחשוב מאוד, הוא מווסת את טמפרטורת הגוף. לדם שלנו יש ביקוש רב ומרבית בני האדם יכולים לתרום דם, אך לדאבוננו מספר התורמים עדיין זעום. אם אתם בריאים, שוקלים למעלה מ – 50 ק”ג ובני גיל 17 – 65, גשו לתרום אחת לתקופה. אם אתם חוששים מהתהליך בררו עם רופא המשפחה על תקינות מצבכם הקליני. בחלק הבא נכיר פתולוגיות רבות המערבות את מערכת ההולכה הדמית של הגוף.