היא לא באמת קרה ובטח לא קפואה אבל היא נחשבת לתופעה שכיחה מאוד, כואבת ומגבילת תנועה עד כדי הפסקת מחויבויות הדורשות מאמץ כמו מנוי למכון הכושר, השתתפות במסגרות ספורט, נשיאת משקלים ועוד תחביבים רבים. בואו נכיר את תופעת הכתף הקפואה.
כתף קפואה המכונה Frozen shoulder (או בשפה רפואית יותר – Adhesive capsulitis) הנה פתולוגיית כתף שכיחה מאוד המערבת את הקפסולה (קופסית המפרק) ואת הסינוביה (אותו נוזל המזין ושומר על המפרק).
התופעה אופיינית לבני 50 ומעלה ובעיקר בקרב נשים. ב – 20% מהמקרים בלבד היא תופיע בשני הצדדים. הסיבה להופעתה איננה ידועה. עם זאת נמצאה שכיחות רבה בקרב חולי סוכרת (פי 5) ובפרט סוכרת מסוג 1. המעניין פה הוא כי בדיקות המעבדה לפי רוב הן תקינות. כמו כן, בדיקת ההדמיה אינה מדגימה אותה והיא נועדה לשלול פציעות נוספות.
שלבי התפתחותה של הכתף הקפואה
שלב ראשון – יכול להתארך כשנתיים. הוא הדרגתי ומחמיר עם הזמן. נקודות הציון הן כאשר תנועות אלמנטריות פשוט לא מתאפשרות (חגירת חגורת בטיחות, לבישת חזייה, שליפת ארנק). בהדרגה הכאב מחמיר גם במנוחה ומחריף בעת קור ושינה. החרפתו ממש פוגעת בסדר היום עד לכדי צורך באנלגטיקה נרקוטית.
שלב שני – שלב זה מתארך לכדי חצי שנה ובו ישנה הקלה בכאב (לא נעלם). עם זאת המטופל חושש לנוע בחופשיות וטווח תנועת המפרק הולך ופוחת גם ברמה האקטיבית וגם בפסיבית (כאשר מטפל מניע את הכתף). פציעות כתף גורמות להגבלה של המפרק, אך ההגבלה הפסיבית בתנועת ההרחקה ובמיוחד בתנועת הסיבוב החיצוני הן סימן היכר למקרה המתואר.
שלב שלישי – שלב ההפשרה האורך כ – 2 עד 3 חודשים ובו הכאבים פוסקים ולפי תיאורי מטופלים חוזר גם טווח התנועה (למרות שיש חולקים על כך). בנוסף ניתן להבחין בדלדול שריר ניכר (אטרופיה).
הטיפול – אנלגטיקה, נרקוטיקה, תרגילים בהנעה פסיבית (מבלי לכווץ שרירים). אלה יהיו יעילים רק אם יבוצעו אינטנסיבית, כלומר לפחות 4 פעמים בשבוע. טיפול נוסף כולל מניפולציה תחת הרדמה כללית בה מפרקים הידבקויות בכל טווחי התנועה של מפרק הכתף (GHJ), פעולה המשחררת את הרצועות והגידים המקיפים את המפרק. בפרוצדורה זו ישנו סיכון לשבר של ראש עצם הזרוע. לאחר פעולה זו יש להתחיל טיפולי פזיותרפיה אינטנסיביים. הטיפול השכיח והיעיל ביותר עם זאת הוא ארטרוסקופיה, אך ההחלמה ממנו עלולה להמשך כ 3 חודשים לפחות.
