נגנים רבים, ובפרט אלו המרבים לפרוט על מיתרים חשופים לשלפוחיות אשר תופענה בקצה האצבעות. אז על BLISTER שמעתם?
יבלות ושלפוחיות אינן דבר נדיר בקרב מוזיקאים. אלו המרבים להכירם הם נבלנים (נגני נבל), נגני הג’אז המרבים לפרוט עם אצבעותיהם על גיטרה בס, קונטרה בס, צ’לו ועוד.
גוף האדם ניחן ביכול הסתגלות ולומד תפקידים חדשים. במקרה זה – פריטה.
עור מעובה ויבש נוצר ככל הנראה בעקבות החיכוך. עם זאת, יש הטוענים כי גם לשינויי הטמפרטורה של המיתר יש חלק בתהליך.
העור המעובה מתחיל קודם כעור בעל רכות המקיף מעטפת נוזלית שהצטברה שם (serum) ונועדה, כמו רוב כריות הנוזלים בגוף, להגן על כלי הדם הקטנים של האצבע.
איך מונעים אותן?
למען האמת, לא פשוט למנוע אותן. אם אתם מנגנים על כלי שעלול ליצור יבלות הקפידו על מנוחות ככל שניתן. כלים נוספים נלמדים עם שיטה בה האגודל מפחית את רטט המיתר המאיץ את היווצרות היבלת.
איך מטפלים בהן?
אם היבלת טרם התפוצצה רצוי אם נשמור עליה ככל שניתן ונמנע חיכוכים מיותרים. ליתר דיוק, ככל שתמנעו מפריטה כך ייטב ופה הבעיה מתחילה. רבים אינם מנגנים באופן שמאפשר את ההתחמקות הזו (אומנות בפני עצמה) ובכך לא מאפשרים ליבלת להתייבש.
יש גם את אלו הנוטים לעבור את שלבי ההתבקעות ולהמשיך לנגן תוך כדי טיפול מינימלי או לא יעיל. במרבית המקרים היבלת פשוט תתנתק ותיפול בסופו של דבר ועור חדש יתחיל לגדול עם סבירות גבוהה להישנות מעגל הקסמים הזה.
אם היבלת הגיעה לידי פיצוץ (התבקעות) הקפידו לחטא אותה ונקו את משטח הנגינה. מרבית הזיהומים מתרחשים בשל המגע עם מיתרים ומקלות תיפוף בלתי סטריליים.
