האם הטיפול האוסטאופתי יכול לעזור לרפלקס המציצה

הם מבצעים את הפעולה הזו ללא כל מחשבה, ממש מתוך אינסטינקט מרגיע ומנחם ויש אימהות רבות הסוברות כי גם עליהן משרה הפעולה נחת ורוגע. על רפלקס המציצה, הבעיות האפשריות ועל הפתרון האוסטאופתי, בכתבה הבאה.

אלעד גורפינקל – DO וסינטיה רוזמבלום מלכה – DO


 

רפלקס המציצה נחשב לאחד החשובים שברפלקסים המולדים. הוא מהווה המשך לרפלקס ה – Rooting בו התינוק תר אחר מקור המזון בעת מגע עדין באזור צד השפה.

הרפלקס מתחיל את דרכו כבר בתוך רחם האם ומגיע לבשלותו סביב השבוע ה – 36, מה שמסביר את מנח מציצת האגודל הנראה בעת בדיקת האולטרה סאונד השגרתית, חימום לחיים האמתיים לא? סביב גיל חודשיים – שלושה פעולת היניקה תומר מרפלקס לפעולה מודעת הנמצאת כמהנה ומרגיעה ביותר.

סיבות לבעיות יניקה

  • לידה מוקדמת
  • צורת לשון לא סימטרית או בעיה בתנועתה
  • צורת פטמה או גודל המקשה על היניקה
  • דלקת המערבת את חזה האם
  • עודף או חוסר חלב
  • קושי לסנכרן בין היניקה, הבליעה והנשימה. לרוב על רגע בעיות נשימתיות
  • סגירת שפתיים חלשה
  • חוסר שליטה בטונוס השרירים של הלחיים
  • נזק מוחי
רפלקס המציצה נוצר בין החודש ה – 6 ל – 8 להריון אם כך והיכולת לתמרן בין המציצה לבליעה נוצרת גם  במהלך החודשיים האחרונים להריון ולכן תינוקות הנולדים משמעותית מוקדם מן הצפוי עלולים לחוות בעיות והפרעות יניקה. אלה יזדקקו, קרוב לוודאי, לעזרה עד היווצרות אותו רפלקס, עזרה זו יכולה להיות צינור החודר לקיבה דרך האף במשך מספר שבועות עד אשר יוכלו לבצע את הפעולה בעצמם.

רפלקס זה כה חזק שהוא מופיע גם בקרב ילדים שנפגעו בחוט השדרה ועוד נזקים נוירולוגיים.

סגירת שפתיים טובה נדרשת לצורך גירויה של הפטמה כך שהתינוק יוכל לינוק באופן יעיל. חיבור טוב מחייב תאום מלא של הפטמה והרקמה הסובבת אותה עם פיו של התינוק. לשונו ממוקמת מעל החך התחתון אך מתפרשת סביב הפטמה והחך העליון. לעתים קרובות מתבצעת היניקה באופן טבעי. עם זאת, לא יזיק ניסיונה של האם אשר תעודד את ביצועה הנכון של הפעולה.

סימנים וסימפטומים המעידים על בעיות יניקה

  • קושי במציאת פוזיציית יניקה. דחיפה תכופה של השד ומעיכתו וניתוק הראש ממנו
  • הקשתת הגב בעת היניקה
  • התפתלות ואף הופעת ריפלוקס בזמן יניקה
  • קושי בפתיחת פה בצורה רחבה
  • רחש מחנק או קליקים בזמן היניקה
  • נזילת חלב מהפה בזמן ההנקה
  • כאבים בפטמה בזמן ההנקה ואחריה. לפעמים יופיעו סדקים ואף יגרם דימום
  • יניקה קצרה או ארוכה מדי
  • בכי התינוק בזמן או אחרי היניקה
  • הרדמות קבועה בזמן היניקה

מה לעשות ברגע שמזהים כי התינוק סובל מבעיית יניקה

כאשר נתקלים בבעיית הנקה יש ראשית להבין כי יש לכך השלכות. במקרים רבים הפעולה תהיה ממושכת יותר, היא תתבצע בתדירות גבוהה יותר ולרוב תלווה באחיזה אגרסיבית יותר של הפטמה, מה שעלול להביא לגירויה ופציעתה מחד ועומס מוגבר המוטל על שרירי הלסת, הפנים והצוואר של התינוק.

בעיות יניקה עתידות לפגוע בהזנת התינוק מה שעלול להביא לאיבוד משקל, חוסר מנוחה, עצבנות ואף לכאבי בטן שכמובן יפריעו את שנת התינוק ואת שנת ההורים (והשכנים).

אחת הכתובות הראשונות שרצוי לבקר היא יועצת הנקה או מדריכת הנקה אשר תבדוק מהיכן נובעת בעיית ההנקה והאם די בשיפור טכניקת האחיזה של התינוק ורכישת מיומנויות הנקה נוספות או שרצוי יהיה להמשיך ולטפל אצל אוסטאופת, מלווה התפתחותית, פיזיותרפיסט ועוד.

איך אוסטאופתיה תסייע לבעיית היניקה?

גם במקרים של שינויי תנוחות וטכניקות הנקה שנתנו על ידי יועצת הנקה או אשת מקצוע אחרת, תינוקות רבים עדיין סובלים מקשיים לינוק. במצבים אלו רצוי לבקר אוסטאופת אשר יבחן לעומק שרירים ועצמות הנקשרים לראש, לצוואר, ללסת וללשון. בדיקתו תעריך האם קיימת מגבלה המונעת ומשבשת את תהליך היניקה.

הטיפול האוסטאופתי יכלול טכניקות וויסראליות וסטרוטורליות (איברים פנימיים ומבנים גרמיים), אך אחד הטיפולים השכיחים והיעילים ביותר הוא האוסטאופתיה הקרניאלית שמהווה תבנית טיפולית מאוד עדינה המתאפיינת במגע קל על הגולגולת, הפנים, הצוואר ולאורך עמוד השדרה. מגע זה נחשב למדויק ביותר ולמרות עדינותו הוא נמצא כיעיל בשחרור שרירים, עצמות, מפרקים, גידים ועוד רקמות חיבור. האוסטאופתיה, בכל הקשור לבעיות יניקה, מתבססת על תהליך ההיריון וסיפור הלידה עצמו המלווה בלחצים אדירים המוטלים על גולגולת התינוק.

האוסטאופת יאיר מגד DO מספר כי אמנם עצמות הגולגולת מתוכננות לשאת את הכוחות והלחצים הנ”ל, אך כאשר אלו נמשכים זמן רב עלול הדבר להשפיע על המכניזם של הראש, הפנים, הצוואר, הלסת ועוד. המכניזם של הראש מורכב ביותר ובפרט זה הקשור לבליעה וליניקה עוד מוסיף יאיר מגד – אוסטאופת מוסמך DO. הלשון מחוברת ישירות ללסת התחתונה (mandible bone) ולעצם ההיואיד שבקדמת הצוואר. טראומה לאזורים אלו בתהליך ההיריון והלידה עלולים לגרום לעומס שרירי מוגבר ולשינוי מתחים שישפיעו על תפקוד הלשון ועל מכאניזם הבליעה עצמו.

(**לכתבה מעניינת על מכאניזם המציצה הקליקו כאן)

הטיפול האוסטאופתי כולל בתוכו שחרור עומסים, לחצים ומתחים שנמצאים בכל הגוף בעקבות תהליך ההיריון והלידה. הרבה מהעומסים האלה נמצאים בחלק העליון של הגוף – באזור הגולגולת והצוואר.

כל דפורמציה (שינוי מבני, התגרמותי) בצוואר הנוצרת כתוצאה מהעדפת צד, מטונוס מוגבר, מחולשה של חגורת הכתפיים ועוד, תגרום לעומסים רבים באזור הלוע, חלל הפה והלשון ובשביל למצוץ שד (או מוצץ) כמו גם בהנקה, צריך שהתינוק ימצוץ בצורה יעילה וישנן סיבות שונות המשפיעות על היכולת למצוץ:

  • טונוס שריר נמוך/רפוי – התינוק לא מצליח לתפוס ולשמור את המוצץ בפה (הוא צריך להפעיל שרירים של חלל הפה והלשון).
  • לחץ באזור בסיס הגולגולת ומעבר של עצב הלשון – יכול להיות קשור לעצב לחוץ ואז הלשון תפעל בצורה פחות יעילה.
  • טונוס שריר גבוה – כל אזור הפה הפנימי לחוץ ודחוס מדיי לכדי מצב בו השד או המוצץ מפריע ואין לו מספיק מקום בפה. אלו עלולים ליצור חסימת נשימה ולכן הוא יעדיף להימנע מהפעולה.
  • חסימה של אוויר – צינון, ליחה, נזלת, אף סתום, כל אלו יקשו על התינוק לנשום והוא יעדיף להימנע מהפעולה.

בטיפול האוסטאופתי נעבוד על הסינוסים, על האף האוזן והגרון, על שרירי הצוואר ועל המעברים העצביים אל הלשון והלוע. כמו כן, נטפל בשרירי הלסת שרירי הבעות הפנים, שרירי הצוואר ועוד. נשחרר רקמות מוגבלות בתנועה (תקועות), נשחרר עומסים ונתיר לחצים כדי להקל על התינוק בפעולת המציצה שתתבצע ביתר קלות וביעילות

לסיכום

פעולת היניקה של התינוק נחשבת למורכבת ביותר, כזו הדורשת קואורדינציה (תאום עצב – שריר) של הלשון, הלסת והוושט (בעיקר חלקו העליון) במטרה לאפשר בליעה כמות מספקת של חלב שיזין אותו. במקרים של מאמץ יתר או מתח באזורים המדוברים, טיפול אוסטאופתי יוכל לעזור בשחרור אותם שרירים, רקמות חיבור ומפרקים ובכלל, לנרמל את תנועת הלשון, הלסת והצוואר העליון.