לא להתעסק עם הואגוס

דמיינו אוטוסטרדה סואנת וכמה כבישים מהירים מרובי נתיבים. עצב הוואגוס או בשמו העברי, העצב התועה (משוטט), הוא אחד מהם. קשה יהיה לתאר בכתבה קצרה על מסלולו ותפקידיו ולהבין את כמות המידע אותו הוא נושא בין המוח לאיברי הגוף הרבים דרך הצוואר, בית החזה והסרעפת. בואו נכיר מעט את מר וואגוס ואף נלמד מספר דרכים להפעלתו והרגעתו (כן כן, רצוי שלא להתעסק אתו).

אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO, ספורטרפיסט ומאמן כושר


 

” על חשיבותו עצב הוואגוס לא ניתן להתווכח. עבורי, חיבור פנימי עמו הוא הכרחי. הוא עושה נפלאות עם מצבי הנפשי, מערכת העיכול, הנשימה ועוד”.



אולי אחרי שנבין כי הפחתת סטרס תשפיע לטובה על פעולות כמו נשימה, דיבור, בליעה, פעימות לב ולחץ דם, שמיעה, טעימה, עיכול ואף על תפקוד כיס מרה והגעה לאורגזמה, נתחיל לסגל דרכים להפחתת הסטרס והורדת קצב החיים המלחיץ והלוחץ בו אנו חיים.

  • נכיר קצת את מסלולו:

את תחילת דרכו מתחיל הוואגוס (עצב מספר 10) כבר באזור נמוך ובסיסי בגזע המוח (Brain stem) המכונה – Medulla Oblongata. משם יוצאות הצידה שלוחות המנותבות מטה מן הגולגולת דרך חריצון מכובד ורב מעללים בשם – Jugular foramen. כעת ממשיכים החברים מאחורי עורקים ראשיים ובין שרירים מסיביים אל עבר בסיס הגרון וזו העת למסע ארוך ושונה לאורכו של צינור הוושט היישר אל חלל הבטן תוך חציית הסרעפת האימתנית.

שוטטות ארוכה זו של העצב אינה נעשית לחינם שכן, לעצב איברי מטרה רבים מהם יקבל אינפורמציה רבה ויעבירה חזרה למוח. המערכת העיקרית אותה מעצבב הוואגוס הנה מערכת העיכול (הקיבה, התריסריון וחלק נרחב מצינור העיכול כלומר, המעי). עם זאת, איברים נוספים עומדים בתור כדי לבוא עמו בקשר וביניהם הריאות, הלב, הלבלב, הכבד, הכליות ועוד.
דבר מעניין ביותר הוא היכולת של העצב לפעול בהתאם להפעלת חושים כמו שמיעה, ריח, טעם, ראייה וכל מידע או חוויה שעלולים להשפיע עלינו ועל מצבינו הנפשי – גופני. ואכן כך הדבר.
בואו נכיר מעט מהתפקידים אותם יודע הוואגוס לבצע היטב העצב במצבי רוגע ושלווה נפשית. אגב, במצבי לחץ ודחק מעורערת פעולתו של העצב וככלל, מרבית מערכות הגוף מתחילות להתערער.
אומרים שסטרס הורג? יש משהו בזה.

תפקידי הוואגוס

טוב אז הרשימה ארוכה מאוד. בחרתי להציג את המרכזיים ביותר:

  • נקשר לחוש הטעם בעיקר באזור שורש הלשון וה – Epiglottis המפרידה בין קנה הנשימה והבליעה
  • מעצבב תנועתית שרירים בלוע, נקשר לרפלקס ההקאה ואף לתחושות באזור האוזניים ומפרק הלסת
  • נשימה – מעצבב שרירים חלקים באזור קנה הנשימה והסמפונות
  • יודע לתאם בין הנשימה לפעימות הלב
  • משפיע על קצב הלב ולחץ הדם (מעודד את הורדתם)
  • עיכול – מגביר את ריכוז החומציות בקיבה והפרשה של מיצי עיכול. מעודד תחושת שובע
  • נקשר להגייה וביטויי קול
  • תפקוד תקין מביא לתחושת רוגע ושלווה כמו גם שליטה תפקודית במצביי חרדה, התקפיי זעם ומצבים נפשיים שונים ומורכבים
  • בעל השפעה רבה על תפקוד הכבד, כיס המרה והלבלב. עוזר לשלוט על מאזן הגלוקוז בדם ושחרור מיץ מרה (המסייע בפרוק שומן וניקוי רעלים שנכנסו עם המזון)
  • משפר את תפקוד הכליות ושלפוחית ​​השתן האחראיות, בין השאר, על סינון הדם
  • מאזן הורמונאלי מרכזי ומעודד חשק מיני. ככל הנראה ממלא תפקיד זה דרך העלאת ריכוז הטסטוסטרון ושחרור אוקסיטוצין
  • מעודד תהליכים אנטי – דלקתיים ופינוי פסולת מהפריפריה אל מחוץ לגוף

מחלות ומצבים גופניים הנקשרים לשיבוש בפעילות העצב

  • בעיות עיכול כמו “בטן רגיזה“, צרבות, בחילות ואף דלקות לאורך צינור העיכול (IBD and IBS)
  • בטן קשה, תקועה ורגישה
  • השמנת יתר
  • סוכרת
  • לחץ דם גבוה
  • הפרעות קצב לב ומחלות לב נוספות
  • דלקות כרוניות
  • תפקוד כלייתי לקוי
  • בעיות פוריות
  • חרדות
  • סינקופה ואזו – ואגאלית / Vasovagal Syncope syncope

מצב בו האדם מתעלף בשל חשיפה מידית לחום גבוה, פעילות גופנית מאומצת יתר על המידה, עמידה ממושכת (לעתים גם במעבר מהיר מישיבה ממושכת), חשיפה למראה מבהיל (דם, תאונה) ועוד. הדבר מתרחש כאשר מערכת הדם הסימפתטית (זו האחראית על פעילות הגוף במצבי סטרס) וכלי הדם מבצעים תגובת יתר ומביאים לירידה מידית של לחץ הדם ותפקוד הלב. לחץ הדם צונח וכך פוחתת זרימת הדם במוח מה שעלול להביא להתעלפות (קצרה במרבית המקרים).

 

תרגילים להפעלת תקינה ובריאה של עצב הוואגוס

אז כבר הבנו שתפקוד תקין של העצב משפר את מרבית מערכות הגוף וכשם שתשתית אינטרנטית דורשת תחזוקה כך גם חיונית תחזוקתו ותקינותו של עצב הוואגוס הפועל למרחקים.

עולם הטיפול גדוש בתורות טיפוליות ומרפאות שלא תמיד מכוונות, אך מצליחות (לרוב) להשפיע על עצב הוואגוס בצורה מיטיבה.

תמיד טוב לדעת כי מתחבא לו קוסם (הוואגוס) סמוי שאם נתייחס אליו בכבוד נשפיע ונטיב גם עם הגרון, הלב, איברי העיכול ועוד, שהרי אותו ברנש לא פחות מאשר שולט על המתח החשמלי המועבר למספר לא מבוטל של איברים.

נסכים שרצוי לשחרר ולטפח את תחנת החשמל והאנרגיה המאסיבית הזו.

מסתבר שיש באפשרותנו ,אשכרה, לעשות את זה.


 

ריכזתי עבורכם תכנית שתשפר את תפקוד הוואגוס ותעזור לכלל מערכות הגוף לפעול ביעילות ובתקשורת מירבית עם כלל הגוף.

התכנית נועדה לעזור עם מצבים בריאותיים המוציאים את הגוף מאיזון כמו בעיות עיכול, כאביי גב, כאבי ראש, ענייניי נשימה והרשימה עוד ארוכה.

במקרים רבים אלו כבר הסימפטומים למצב אותו יש לבחון ואולי להתערב טיפולית.


תכנית ההחלמה – שחרר ת’וואגוס –  חיזוק הקשר בין המוח לכלל איברי הגוף.

 

1. נשימות עמוקות סרעפתיות/בטניות

שרירי הנשימה רבים הם ולצערנו במרבית היום אין אנו מקפידים על ריכוז ומחשבה מכוונת נשימה שהרי מדובר בפעולה אוטונומית, אך מנגד גם כזו הניתנת לשליטה.

שכבו על הגב או שבו בצורה נינוחה והתחילו בנשימות קלות. רצוי לנצל את מערכת הנשימה האפית, שהרי היא

ידועה כמסננת רעלנים יעילה. הגדילו אט אט (ומבלי להתאמץ יתר על המידה) את נפח הנשימה והקפידו על התנפחותה של הבטן בחלקה התחתון, ממש מתחת לכלוב הצלעות.

זכרו, הסרעפת הנה שריר רציני ביותר המפריד בין חלל הבטן לזה שמעליו, הרי הוא חלק בית החזה וכלוב הצלעות. כאשר שריר זה מתכווץ הוא יורד מטה תוך הנעה ודחיפה של איברי העיכול (בעיקר) והגדלה של נפח הריאות ובית החזה בכלל. מלבד הנעת האיברים, יש לנשימה שכזו (ובכלל) חשיבות במעבר האותות החשמליים וזרימת הדם והלימפה לאורך הגוף וזו הסיבה הרפואית העיקרית לצורך בנשימה מיוחדת זו. חשבו על צינור מים שאינו זז ואף נמצא במצב מקופל. נשימה עמוקה כמו מיישרת ומסדרת את מנח כלי הדם והאיברים ובכך, לא פחות משפרת (מכאנית) את תפקוד האיברים ותורמת לחיזוק הקשר בין המוח לכלל הגוף שתחתיו.

נשימות בטניות,  איטיות עמוקות – מסיחות את הדעת ממצבי סטרס וכאב המביאים, לרוב, לנשימות קצרות ואף להפוגות נשימתיות ממושכות. רצוי לנפח את הבטן בשאיפה ולאפשר לצלעות לנוע הצידה ולפנים.

הנשיפה היא המרגיעה האמתית ולכן יש לבצעה באיטיות ולמשך זמן ארוך מעט מהשאיפה.

ההמלצה שלי: שאיפה בת 5 שניות, השהייה קלה ונשיפה למשך 5 שניות ושוב השהייה. 

 

2. טבילת פנים במים קרים / מקלחת קרה

אז נכון שיש את אלו שלא חוששים מכניסה לאמבט קרח אבל בואו, אין בכך כל צורך. מספיק להיכנס לאמבט קריר או אף להתרחץ עם מים קרירים ורצוי שלא להיחשף אליהם במהירות אלא בהדרגה. שתזה או שטיפת פנים עם מים קרים – גם היא מצוינת ומרעננת. בין אם מדובר בפנים (משם מתחיל העצב את תפקידו) או לאורך מסלולו של העצב, ניתן לזכות בריענון מיטיב, סוג של Restart למרבית ממערכות גופינו ולחושינו.

 

3. פמפום

מכירים את התחושה בה האוזן כמו נסתמת? זה קורה בעת צלילה, נסיעה באזור הררי, טיסות ובכלל בשינויי גובה ולחץ מהירים. אחת הדרכים לאזן את הלחץ ולשחרר את התחושה המעיקה היא לסתום את 2 הנחיריים ולבצע פמפומים קטנים, מעין נשיפות מזעריות ומבלי להוציא אוויר מהאף (ומהפה). במקים רבים נשמע צליל פנימי ומושגת תחושת שחרור. יש בתנועה זו גירוי של עצב הוואגוס וכשזה מגורה ועובד מתחיל תהליך של איזון ושחרור כללי. כמובן שאין לעשות זאת לאורף זמן אלא בהפוגות (5 – 10 פמפומים בכל פעם).

 

4. שירה, זמזום, המהום, גרגור מים (עם הפקת צליל חזק)

כפי שכבר הבנו, לעצב הוואגוס (לא רק הוא) תפקיד בהפעלת מיתרי הקול (צעקה מלחיצה בעוד לחישה מרגיעה, מעניין) ולכן, בדומה לנשימה גם פה, בהפקת צלילים כשירה, זמזום, המהום או גרגור, השפעה מגרה ואף משחררת של עצב הוואגוס, שחרור המשפר את חיוניותו. יתכן והשחרור הנו תוצאת הויברציה המבוקרת והמסונכרנת עם הנשימה שכן, לרוב אין מדובר בצעקות מופרזות המלוות בכעס או מאמץ יתר. יתכן ואותן ויברציות מרטיטות את קנה הנשימה, הריאות והסרעפת ובכך הן יוצרות תגובת רטט אשר ככל הנראה מאזנת תהליכים ומערכות רבות ומשפרת את הקשר של איברים רבים עם המוח.

 

5. לחיצות בנקודות טריגר – נקודות מעוררות כאב

מגבלות תנועה וכאבים רבים הם, במקרים לא מעטים, תולדה של נוקשות או מתח המוטלים על שריריי הגוף (האמונים על תנועתנו). מסתבר כי בשרירים ישנן נקודות נוקשות המכונות – נקודת טריגר (Trigger points). יש המתארים את התופעה כקשרים שגודלם כחוד העיפרון ועד כגודלו של זית. עוד הוכח כי ריבוי נקודות טריגר משפיע ולא לטובה על הגוף. זרימת הדם פוחתת, ההולכה העצבית משתבשת וכך גם התנועה באזור הטריגרים והרחק לאורך מסלולים רבים.

התרגול המתואר נעשה על הבטן (בשכיבה על הגב), אך ניתן לבצעו לכל אורך מסלולו של הוואגוס המתחיל בגולגולת (כפי שתואר מעלה).
רצוי להיעזר במטפל מקצועי (אוסטאופת, פיזיותרפיסט, כירופרקט, מדקר ועוד) לשם כך ועדיף כזה שידריך לביצוע עצמי.
הלחיצות נועדו לשחרר לחצים ולעזור למערכת העיכול (ושכנותיה) לפעול בתדירות ועוצמה תקינות ומשופרות. 
ניתן לביצוע בבוקר, לפני השינה או במהלך היום כפעולה מרגיעה ומשחררת
  1. שכיבה על הגב. רצוי במקום שקט ומרגיע. רצוי להתחיל ללחוץ לאחר שהנשימה התאזנה.
  2. מזהים את שטח הבטן שתחת כלוב הצלעות ולוחצים בעדינות עם 2-3 אצבעות. מאתרים אזור רגיש או נוקשה ולוחצים עליו ממושכות כשם ששוקעים לתוך פלסטלינה. מבצעים זאת עד שהתחושה מתפוגגת או למשך 30 שניות כאשר הנשימה מכוונת תודעתית למוקד הלחיצה.
  3. נמשיך מטה לעוד אזורים בחלל הבטן לכיוון הטבור וצדדיו

 

6. צחוק

בדומה לשירה גם צחוק מרטיט את עצב הוואגוס ומרגיע את הגוף (בעיקר על ידי הפרשת הורמונים מסוימים).

____________________________

7. טיפולים משלימים

לחץ או מתיחה של עצב 10 (Vagus) עלול לפגוע ברפלקס ההקאה והשיעול במקרה שגוף זר נכנס פנימה. כמו כן, פגיעה בעצב זה תשפיע על תפקוד מרבית איברי מערכת העיכול והשסתומים שלה, על הכבד, הלב, הריאות ואף הטחול.

טיפול אוסטאופתי ובמיוחד כזה המשלב Cranio Sacral, יעזור לשחרורו והתייעלות העצב. בנוסף עיסוי רפואי, פזיותרפיה, כירופרקטיקה, דיקור סיני ועוד, יכולים מאוד להועיל לשחרורו הכללי של הגוף ודרך זאת לשיפור תפקודו של הוואגטס.

לסיכום

רבות דובר על הקשר בין מצב נפשי ורמות סטרס גבוהות המשפיעות לרעה על מערכות הגוף השונות. לא רבים המודעים, עם זאת, לא רבים מכירים את הקשר לכל הרומן הזה עם עצב הוואגוס עליו פרטנו. רצוי לזכור ולהבין כי יש לנו את הכלים שיעזרו לנו לשפר את איכות חיינו ובריאותינו הכללית ורצוי כי נדאג להפחתת רמות הסטרס שלנו באמצעות אותם כלים. עצב הוואגוס שמרבית תפקידו היא לקלוט מידע מן הגוף למוח, מעביר אין ספור “המלצות” והערכות מצב שבמרבית המקרים מקבלות אוזן אטומה (כאב בטן, שיעול, קוצר נשימה, בחילות, דופק מהיר ועוד). אם טרם התחלתם ליישם הקשבה בין הרגש לגוף אז זה הזמן לתרגל זאת ובנוסף, להקפיד על תנועה, טיפולים במגע וייעוץ מקצועי (ורבאלי).

בואו נעוף על החיים.