כמטפל המלווה לא מעט מוזיקאים הסובלים מפציעות על רקע שימוש חוזר (Over use Injuries), ישנה השערה חוזרת: “חשבתי שזה יעבור לבד עם הזמן“. הם ממשיכים לנגן כרגיל גם כשהצוואר, הגב, הכתפיים או הידיים מטרידים ומגבילים אותם מאוד. הם לא קשובים לאותות האזהרה, בדומה לאור הרכב המצביע על מחסור בשמן. לרוב הוא כבה לכמה רגעים וחוזר. לא הייתי ממליץ לאף נהג להמשיך כרגיל.
אותם מוזיקאים אשר הגיעו לנקודה זו מגיעים לטיפול כשהם לא מוכנים יותר לסבול. הם ממש חוששים לקריירת הנגינה שלהם. אל תגיעו לשם!
בואו ניקח דוגמא קלאסית בה קובי, גיטריסט מוכשר ורב פעלים המתמיד על הליכות בפארק ושני שעורי יוגה, אך נכשל עם הרגלי התזונה שלו. הבחור חוטא עם אכילת ג’אנק פוד בכמויות מוגזמות. קובי ללא ספק מצוי בסטרס כימי (נבין בהמשך). בנוסף, קובי צריך לעמוד בהתחייבויות לחברת ההקלטות. הנגן רב הפעלים עסוק בכתיבה למעלה מ – 8 שעות ביום עם גיטרה ביד ופסנתר ליד וכמובן עם ההרכב המבוקש. הוא הולך להפציץ עם ההצלחה האישית שלו בקרוב. לצערו גופו מצוי גם בסטרס פיזי. ישיבה ממושכת, בדומה להייטקיסט ולעוד אנשי משרד היא פעולה שוחקת ומנוונת (ועל כך כתבות רבות פה).
אז, מה אוכלים? מה שהכי קרוב וזה שליד, וההוא שביציאה לאיילון. אחרי הכל, למי יש זמן לבשל?
דוגמא נוספת היא מורן, צ’לנית בת 27 שנבחרה לנגן בתזמורת הפילהרמונית של ברלין. מורן, נשואה ואמא לילדה בת 3 מתכננת לעבור לגרמניה יחד עם משפחתה המצומצמת ולקוות שתוכל להיות יותר נוכחת. השנה האחרונה אילצה את בעלה לעזוב את עבודתו כדי לטפל בביתם בשעות של חזרות וקונצרטים, בשעורים הפרטיים שהעבירה וברסיטלים השונים. על סטרס רגשי כבר דיברנו? ובכן הוא הוביל לחזרה להרגל ישן והרסני – עישון. מעניין הדבר כי בדיוק באותה העת החלה קרן לסבול מכאבי חזה המלווים בחוסר נוחות בכתף ימין, זו האוחזת בקשת.
גוף המוזיקאי המקצועי מצוי תחת סטרס לעתים קרובות. גם אם הדבר אינו ברור כשמש ולא נראה בעין.
- על מערכת העצבים ודאי שמעתם. כן נו, זו המורכבת מהמוח בקלבאסה, מחוט השדרה וכל העצבים הפרושים לאורכו ולרוחבו של הגוף שלנו. המערכת הזו לא פחות מאשר שולטת על התנועה ועל כלל התפקוד שלנו (באופן ישיר ועקיף). כשאני מדבר על כלל התפקוד אני מתכוון לא רק על השרירים, אלא גם על אברים פנימיים, בלוטות, תאים, הורמונים ועוד. ניתן לדמות את מערכת העצבים לשאלטר שלנו. במקרים רבים מערכת העצבים מאפשרת לנו להרגיש האם מוטל עליה עומס בלתי רצוי, אותות המורגשים כנימול, הרדמות, עקצוץ ועוד. במקרים קשים יותר תחושות אלו מוגברות ולעתים גם כואבות ואף משתקות. המקרים הקשים ביותר נקשרים לשבץ מוחי, פרקינסון ועוד.
- גוף האדם או במקרה שלנו, המוזיקאי, מצוי בסטרס במקרים לא מעטים. סטרס פיזי, סטרס נפשי וסטרס כימי , יכולים לעורר את מערכת העצבים ולגרות בה את החלקים הפחות מומלצים לגירוי. נפרט.
- סטרס פיזי ופציעות על רקע שימוש יתר (Over use) – מוכר מאוד בקרב מוזיקאים. מערבות גידים, שרירים, מפרקים, רצועות ועוד.
- סטרס כימי – שימוש בסמים או אלכוהול, הרגלי מזון לקויים, מזהמי אוויר ומי שתייה ועוד.
- סטרס נפשי – סיום כתיבת לחן בזמן, עבודה מול חברת הפקות ויחסי ציבור גדולים ומלחיצים, סטרס משפחתי וזוגי, רילוקיישן, מסע הופעות דורש ומתי.
די באחד מצורות סטרס אלו שימשך זמן רב כדי להפריע להולכה עצבית תקינה. כאשר מערכת העצבים חווה סטרס, נפגעת אספקה עצבית לרקמה בין אם מדובר ברקמת חיבור, איבר פנימי, עצם ועוד. שהייה במצב זה לאורך זמן רב עלולה להוביל לפגיעה תפקודית הולכת ומתגברת כמו גם למחלות שונות ונכויות מאתגרות ביותר.
דרכי טיפול ומניעה בעת פציעות מוזיקה
- איתור דרכים להורדת רמות סטרס שונות.
- הקפדה על פעילות אירובית החיונית לזרימה דמית מספקת החיונית לחידוש רקמות והאצת תהליכי שיקום.
- ביצוע תרגילי חיזוק, שיפור טווחי תנועה, מתיחות וטיפולים במגע על מנת לשפר את הביצועים ולמנוע כאבים בנגינה ומחוץ לה.
- ביצוע תרגילי חימום ותיקון תבניות יציבה לקויות רצוי להיעזר בפיזיותרפיסט, ספורט-תרפיסט או מאמן כושר.
- שמירה על הרגלי תזונה ושינה נכונים.
- שמירה על כללי ארגונומיה נכונים כמו גובה וסוג המושב, גובה עמוד תווים, חלל נגינה מרווח ועוד.
