עקמת, להתיישר ולקרוא

על סקוליוזיס שמעם? זהו מצב בו קיימת סטייה צדית של חוליות בעמוד השדרה ועל כן מכונה המצב “עקמת”. לרוב מדובר בהטיה העולה על 10 – 15 מעלות ולה מתווספת תנועה של רוטציה. על סוגי העקמות, הסיכונים שלהן והטיפול המתאים להתמודדות עמן בכתבה הבאה. 

הכותב – אלעד גורפינקל, אוסטאופתיה ואימון

סקוליוזיס – מי את?

סקוליוזיס (עקמת) היא עוות בעמוד השדרה המתבטא בסטיית החוליות הצידה מקו האמצע תוך כדי פיתול וסיבוב סביב צירן. נשמע נורא לא? ובכן, במקרים מסוימים המציאות עלולה להיות מבעיתה, אך במצבים קלים (עד 20 מעלות) ההפרעה היא קוסמטית בלבד (בחלק הארי של המקרים), כלומר אינה מהווה סכנה בריאותית. מתי כן יש לדאוג? יש לדאוג כאשר אותו עוות דומיננטי מספיק כדי להפר את האיזון באורכם ובחוזקם של השרירים, הרצועות, הסחוסים והמפרקים בגוף. במרבית המקרים כאשר הפרת איזון זה היא משמעותית קיימת כבר פגיעה ממשית באיכות החיים, פגיעה הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בכאבי גב עזים, הפרעות נשימה, חוסר נוחות כרוני בבית החזה ואיך לא? היווצרות בעיות רגשיות ונפשיות בשל השינויים האסתטיים המופיעים בגיל כה רגיש לנראות וחיצוניות.

סוגי סקוליוזיס

את סוגי העקמת נסווג לרוב על פי מיקומן ועל פי תכונות הגמישות שלהן.

הנה המוכרות שבהן על פי מיקומן:

Double Major Scoliosis

העקמת הנפוצה ביותר. בעלת קומבינציה  של חוליות חזיות (טוראקאליות) ומותניות. אמנם עקומות אלה לרוב מאוזנות, אך קיים קשר בין מצב זה לשיניים ניווניים של הרקמות באזור.

Single Thoracic Scoliosis

עקמת זו, השנייה בשכיחותה, נראית לעין באזור הצלעות וחוליות החזה במרבית המקרים. אחד מסימני ההיכר שלה הוא מנח החוליות המעורבות המוטות, לרוב, לימין ומסובבות לשמאל. החמרה של עקמת זו עלולה לפגוע בתפקוד הלב והריאות.

Single Lumbar Scoliosis

העקמת השלישית בשכיחותה. בעקמת זו, המזוהה עם שינוים ניווניים, נראה עקומה אחת באזור עמוד השדרה המתני.

Junctional Thoracolumbar Scoliosis

עקמת זו אינה שכיחה וגם היא נקשרת עם שינויים מבניים וניווניים באזור הגב המרכזי והתחתון. בעקמת זו עקומה אחת גדולה וארוכה הגורמת למתח מוגבר על זיזיי החוליות.

2 סוגי סקוליוזיס על פי יכולת התגמשותן ותנועתן:

(Nonstructural (Functional

מצב זה, המכונה גם “עקמת יציבתית” נחשב לגמיש והפיך, כלומר ניתן לתיקון מלא (או לפחות חלקי). במרבית המקרים מדובר פה בדפוסי תנועה לקויים וביציבה לא תקינה

מנחיי החוליות בעקמת זו נוצרו כתוצאה מספאזם שרירי, כאב ומהבדלים באורך הגפיים התחתונות. עקמת זו – במידה ולא תתוקן עלולה להפוך לעקמת מבנית.

Structural scoliosis

נחשבת לקשיחה, חסרת גמישות ובשל כך היא בלתי הפיכה. יש הטוענים כי זו העקמת ה – “אמיתית” ומכנים אותה כעקמת מבנית (סטרוקטורלית). הסימנים המאפיינים עקמת זו הם דחיסה של חלק מהחוליה וקיצור רצועתי ושרירי (בעיקר בצד הקעור) מה שמסביר את השינויים במבנה החולייתי ואת הצורך הבהול בטיפול כבר בשלבים הראשונים שלה כדי לצמצם את הסיכון וההחמרה בעת הגדילה.

 מי סובל מעקמת ומה הסיבות להיווצרותה?

מעקמת סובלים כ 3% – 5%  מהאוכלוסייה כאשר לבנים ולבנות אותו סיכוי לסבול מעקמת, אך לבנות פי 3 – 5 יותר סיכוי לפתח עקמת מתקדמת בעלת סימנים קליניים חמורים. 10 מתוך 200 ילדים יפתחו עקמת בין גיל 10 ל 15 בעיקר בשנות התפתחות העצם העיקריות כאשר ל 1 מתוך 200 יהיו סימנים קליניים של עקמת.

במרבית המקרים (70% – 90%) הסיבה לסקוליוזה אינה ידועה, עם זאת ישנם לא מעט מקרים של עקמות במשפחה כלומר כאלו שהופיעו על רקע נטייה גנטית. מחקרים רבים מצאו כי עקמת יכולה להיות אחת משתיים”:

• עקמת מולדת – בעלת שכיחות גבוהה למדי של 75% מהמקרים. מדובר בעקמת שעתידה להתפתח ולהתעצם. עקמת זו נקשרת למצבים קליניים מסובכים כמו ” Spina bifida ” (התגרמות לקויה של חוליות עמוד השדרה), שיתוק מוחין (CP), תסמונת מרפן, פוליו ועוד מצבים הגורמים לחולשה שרירית, שיתוק או מאידך לספסטיות.
• עקמת נרכשת מנגד, נקשרת למקרים כמו Osteomalacia (התרככות העצם), גירוי עצבי (sciatic לדוגמה), תסמונת מתן הכסל ( Psoas syndrome), תותבת, גידול, זיהום, הבדלים בגובה רגליים ועוד.

האם עקמת יכולה להחמיר?

לפני שנדון בשאלה זו נכיר את דרגות העקמת המוכרות בעולם הרפואה:

• עקמת קלה (5 – 15 מעלות)
• עקמת בינונית (20 – 45 מעלות)
• עקמת חמורה (50 מעלות ומעלה) – עלולה לשבש את תפקוד מערכת הלב והריאות.

קשה להחליט האם עקמת מסוימת יכולה להחמיר או לא שכן, התנהגות העקמת משתנה מאדם לאדם ומידת האגרסיביות שלה מושפעת מכוחות שונים. עם זאת ניתן לנבא את התפחותה בהתאם לפרמטרים שונים:

• גיל האבחון – סיכוי החמרת העקמת גדל ככל שגיל האבחון קטן יותר.
• סימן ריסר – מדד המנבא את משך הגדילה ואת מידת הבשלות של העצם (ירך לרוב). ככל שהמדד גבוה יותר כך משך תקופת הגדילה הולכת וקטנה כלומר הסיכוי להחרפת העקמת קטן. ריסר נמוך, מנגד, מעיד על פוטנציאל גדילה רב וסיכוי החרפה גבוה.
• זווית Cobb – זווית למדידת עקמת. ככל שגדולה יותר ובפרט שסימן ריסר גבוה, כך הסיכוי להחמרת העקמת עולה
• התפתחות מינית – שלב ההתפתחות המינית מאופיין כתקופה בה הפרשת הורמוני הגדילה היא ברמותיה הגבוהות ביותר. בשלב זה השלד הולך וצומח והסיכוי להתדרדרות העקמת הוא הרב ביותר. שלב זה נקבע אצל נערות כשנה לפני ואחרי הופעת הוסת ואצל נערים בהתאם הופעת שיעור בבית השחי.
• סיפור משפחתי  – היסטוריה משפחתית מגדילה את הסיכוי להופעת עקמת ולהחרפתה.

אבחון

אבחון עקמת ניתן לביצוע על ידי הדמיות כמו רנטגן, CT ועוד, כאשר אלו יראו, קרוב לוודאי, עת עמוד השדרה ואת צורתו המזכירה את האותיות  C  או  S.

בנוסף יש להתחשב בסימנים קליניים כמו:

• הבדלים בגובה הכתפיים
• הבדל בגובה מפרק הירך או בקו המותן
• תזוזת הראש מעבר לקו האמצע והטייתו לצד אחד
• הבדלים במיקום השכמות (שכמה אחת בולטת יותר או גבוהה יותר לרוב)
• בליטה של כלוב הצלעות לצד אחד במצב כיפוף (מבחן ע”ש אדם)

• זווית Cobb או Ferguson – בעזרת רנטגן ניתן לבדוק את זווית הסטייה (עקומה) החוליתית מקו האמצע ואת זווית הרוטציה שלה.

טיפול בעקמת

סקוליוזיס מתפתח, כפי שכבר הזכרנו, בשלב הצמיחה המואצת בו מתרחשת גדילה מהירה של עצמות (לרוב בתקופת ההתפתחות המינית). כאשר העקמת אינה מטופלת בשלב זה, קצב החמרתה ומידת ההחמרה עלולים להפתיע מהר מאוד ולא לטובה. זו הסיבה שיש להקפיד ולבחון את הסימנים המקדימים שלה (שהוזכרו מעלה) ולבצע חישובי מדדים (על גבי צילום רנטגן לרוב) כמו זווית הסטייה של עמוד השדרה מקו האמצע (cobb angle), מידת הסיבוב של החוליות ועוד.

הטיפול בעקמת מתפלג על פי חומרתה:

• טיפול בעקמת קלה – נהוג לטפל בה באופן שמרני הכולל פזיו – תרפיה, מניפולציות אוסטיאופתיות (OMTׂ) ועוד כאשר המטרות העיקריות הן שיפור הגמישות וחיזוק של בית החזה, הגב, חגורת הכתפיים והבטן.
• טיפול בעקמת בינונית – טיפול דומה לזה הניתן בעקמת הקלה ובנוסף יתכן שימוש בתומך.
• טיפול בעקמת חמורה – לעתים יש צורך בהתערבות ניתוחית כדי למנוע את התפתחותה החדה של העקמת וזאת כדי למגר את הסיכוי לפגיעה במערכות הפנימיות השונות (לב, ריאה ועוד). גם במקרה זה יש להתמיד עם הטיפול השמרני שהוזכר מעלה.

יש לציין כי בכל סוג של עקמת יינתן דגש על הדרכה ליציבה נכונה ופעילות גופנית הכוללת חיזוק והגמשת שרירים.

• טיפול במחוך – מחוך הוא מתקן שנועד להפחית את הסטייה של עמוד השדרה בתנועה ואף במנוחה (בהתאם לחומרת העקמת). המחוך מורכב באופן אישי על גוף הפציינט ומותאם אורתופדית על פי מבנה גופו וסוג העקמת ממנה סובל. המחוכים המוכרים ביותר הם מחוך בוסטון, מחוך מלווקי הנבדלים בצורתם ובמוקדי התמיכה שלהם (בהתאם לצורך בקיבוע).
• שיטת שרוט – גישה טיפולית בה המטפל שולט ובקיא במבנהו האנטומי של גוף המטופל. בשיטה מדריך המטפל את המטופל לשלוט בתנועותיו ולתקן את יציבתו באופן עצמאי ככל שניתן ולאפשר לו לבצע תרגילים הכוללים חיזוק, התארכות, נשימות עמוקות, פיתולים ועוד.

לסיכום

עקמת היא אינה תופעה נדירה ולרוב גם אינה כואבת בשלביה הראשונים. עם זאת העוות הנוצר בעמוד השדרה עלול לפתוח תיבת פנדורה גדולה של צרות עתידיות הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית (על רקע בעיות אסתטיות). הבחנו בין עקמת יציבתית ועקמת מבנית. כמו כן, ציינו מקומות בהם העקמת עלולה להופיע וראינו כי קיימים סימנים המנבאים את חומרתה העתידית. כאשר מדובר בעקמת קלה, יש לבדוקה על ידי אורתופד המתמחה בעמוד השדרה. האורתופד יבצע בדיקות גופניות ויתכן שישלח לצילום רנטגן כדי להעריך את מצבה באמצעות מדידה של זווית העקומה. בעקמת קשה ניתן יהיה לזהותה בברור גם ללא חוות דעתו של הרופא, אך עם הופעת חשד יש לסור אל הרופא ולטפל במצב במהרה.

מקורות

Nicholas AS, Nicholas EA.  Atlas of Osteopathic Techniques. 2nd Edition.  Philadelphia, PA:  Lippincott Williams & Wilkins; 2012

Nelson KE, Glonek T.  Somatic Dysfunction in Osteopathic Family Medicine.  Baltimore, MD:  Lippincott Williams & Wilkins; 2007

Beatty DR, Li TS, Steele KM, et al.  The Pocket Manuel of OMT, Osteopathic Manipulative Treatment for Physicians, 2nd ed. WVSOM.  Lippincott Williams & Wilkins; 2011:303

Savarese RG, Capobianco JD, Cox JJ. OMT Review, 3rd edition, 2009

Ward R., Foundations for Osteopathic Medicine, 2nd Edition, 2003 by Lippincott Williams and Wilkins

WebMD

Wikipedia