כבר שנים ידוע כי הטיפול התרופתי והמניעתי (קיום אורח חיים בריא בדגש על הרגלי שינה ותזונה נכונים) פועלים בהצלחה להפחתת גורמי הסיכון והפגת הכאב. עם זאת, בכתבה זו נבחן את טיבו ויעילותו של הטיפול האוסטיאופתי ולשם כך נכיר מספר מבנים במוח אותם האוסטיאופת בודק ובמקרים רבים משחרר.
אלעד גורפינקל DO
__________________________________
במוח יש לנו שלוש שכבות קרומים:
-
ה – Pia mater שעוטפת את המוח וחוט השדרה
-
ה – Arachnoid שעוטפת את הפיה
-
ה – Dura שעוטפת את ה – Arachnoid ומחברת את החלק הפנימי של הגולגולת.
שלושת הקרומים יחד עם נוזל חוט השדרה ה – CSF, הם חלק מהמערכת ה – Cranio Sacral (המחברת בין עצם הזנב לגולגולת) ותפקידם להגן על המוח, להזין אותו ולשמור על ניקוי מערכת העצבים המרכזית.
Dural bridge
מדובר בזוג רצועות המחברות בין השרירים בתחתית הגולגולת (Sub – Occipitals) לבין הרקמה העוטפת את חוט השדרה והמוח – דורה מאטר (DURA).
כל מתח יוצא דופן או שינוי במידת הגמישות של רצועות אלו ישפיע על הדורה ועלול לגרום ללחץ על שורש עצב ואף להשפיע על זרימתו התקינה של נוזל השדרה. הרצועה יכולה להתעוות על עצמה ובכך היא תמשוך או תקצר את הדורה והמתח יתפשט בכל המערכת הקרניו –סאקרלית.
סימנים וסימפטומים העלולים להופיע ממצב זה:
-
כאב צוואר או ראש כרוני
-
כאשר שרירי בסיס הגולגולת חלשים עלולות להופיע גם סחרחורות ובעיות בשיווי משקל
-
כאשר הרצועות מכווצות או מתוחות יתכן ויתעורר כאב באזור ריצפת האגן כתוצאה מהמתח של הפאשיות שהן מעטפות התומכות, מגנות ומאפשרת תנועה של כל איבר בגוף. אלו מקשרות את הגולגולת לסאקרום ולקוקסיקס (עצם הזנב) מה שעלול לפגוע ולגרות את העצבים (וביניהם חיישני כאב) ואת כלי הדם באזור.
הבנו אם כך כי גם חיישני הכאב בתוך הפאשיה עובדים עם מערכת העצבים האוטונומית כך שגירוי של חיישני הכאב בפאשיה עלול לייצר תגובה של מערכת העצבים הסימפתטית ולגרום לסימפטומים וסימנים כמו עלייה בלחץ הדם, כאבי ראש, עייפות כרונית, סטרס נפשי וכאב, שינויים בעיכול, שינויים בנשימה, עליה בחום הגוף ועוד.
Sub occipitals receptors
ממחקר כמותי שנערך ב 2001 ובחן את חיישני המתיחה (muscle spindle) של השרירים הסאב אוקסיפיטלים (בסיס הגולגולת) בעוברים אנושיים נמצא כי יש קשר הדוק בין השרירים הללו, תנועת הראש והעיניים לבין היציבה הכללית של הגוף. חיישנים עצביים רבים בתוך שרירים עמוקים? ובכן כן ובצפיפות רבה.
במחקרים שבוצעו לאחר מכן ראו בבירור כי שרירים אלו לא משתתפים במיוחד בתהליך התנועה הרחב של הצוואר, אלא הם באלו המשפיעים על כלל היציבה של הגוף.
במה יתמקד הטיפול האוסטאופתי?
טיפול ברפואה משלימה ישלב, לפי המלצתי, טיפול אוסטאופתי – קרניאוסאקרלי (Cranio Sacral), ויסראלי (Visceral) וסטרוקטורלי (Structural). מלבד זאת יש מקום לשלב טיפול ארומתראפי, יוגה, רפואה סינית, עיסוי ועוד.
תנועת עצם ה – Occiput (בסיס הגולגולת) ביחס לחוליה C2 (חוליה צווארית שנייה) וביחס לעצם הזנב חייבת להיות תקינה. יש לטפל בפאשיות השריריות החיצוניות שמתחברות ל – Occiput ויורדות לעומק השרירים הצמודים לחוליות (Paravertebrals) וכן, בשכבות ה – DURA שצריכות לשמור על גמישות ותנועתיות על מנת שלא תיווצר סטגנציה (עצירה של תהליך מסוים) באזור הגשרים הדוראליים והתעלה בין עמוד השדרה לגולגולת בה עוברים חוט השדרה, כלי דם ועצבים חיוניים (Foramen magnum).
את הדורה מאטר ישחרר האוסטאופת לכל אורך עמוד השדרה החל מעצם הקוקסיקס שבקצהו התחתון ביותר של עמוד השדרה ועד לעצמות הגולגולת (ובפרט עצמות ה – Temporals & Occiput).
האוסטאופת יבדוק את מרקם השרירים שמשפיעים על מנח ה – Occiput. בין שרירים אלו נמצא את שרירי הגב (רחב גבי, טרפזים, זוקפים ועוד), שרירי העכוז, הירך (ובפרט שרירי ה – Hamstrings), הפאסיה הטוראקולומברית, שרירי ה – Piriformis, ה – Quadratus lomborum ועוד.
בנוסף, יתכן ויעלה צורך לטפל במבנים השייכים למערכת העיכול או הרבייה שכן, אברים אלו מתחברים ברצועות ובפאשיות פנימיות אל מערכת השלד ובפרט של האגן, דבר העלול להשפיע על מנח עצם הזנב וה – Occiput (בסיס הגולגולת).
בשל החשיבות הרבה של ה – Occiput (בסיס הגולגולת) במעבר הכוחות העולים מהקרקע ויורדים חזרה, האוסטאופת יבחן את קווי הגרביטציה על פי תורת הפוסטרולוגיה. הוא יניע וירווח את התפרים הקיימים בין עצמות הגולגולת המשפיעים על בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח), ההיפותלמוס, חדרי המוח (בהם מופק ומועבר נוזל השדרה), התעלה הג’וגולרית (Jugular foramen בה עוברים כלי דם ועצבים חשובים כמו עצב הואגוס המשפיע על מערכת הנשימה הלב והעיכול) ועוד.
האוסטאופת יטפל וישאף לאזן את מערכת העצבים האוטונומית (סימפתטית ופאראסימפתטית).
הוא ישאף להשיג טונוס כללי מאוזן של שרירים, רקמות חיבור, כלי דם, עצבים ולמפה אשר יחד ישפיעו על הלחצים של חללי הגוף. ההנחה כי מתן אספקה דמית נאותה לגזע המוח יכתיב, בין היתר, את הטונוס הבסיסי של הגוף.
בנוסף לכתוב מעלה, הטיפול האוסטאופתי במיגרנה יערב את המבנים הבאים:
-
מפרק הלסת – עצמות שרירים, גידים, דיסק מפרקי ורצועות.
-
עצם ההיואיד (תחת עצם הלסת התחתונה) – שרירים ורקמות חיבור.
-
כלל שרירי הקרקפת והצוואר.
-
תנועתיות של מפרק הכתף, עצם הבריח ועצם החזה.
-
עבודה על הסרעפת, על עצב הוואגוס ועצב הפרניק (Vagus and Phrenic innervation).
-
שיפור תנועתיות עצם הזנב (סקרום) ואיברים סמוכים כמו שלפוחית השתן, הרחם, השחלות והמעי.
-
שיפור תנועתיות של עצמות הגולגולת ובפרט אלו הקשורות למעברים דמיים ועצביים (טמפורל, אוקסיפוט, ספנואיד, אתמואיד, פרונטל ועוד).
לסיכום
לא רק תרופות נועדו כדי להפחית את סימניה ותסמיניה של המיגרנה. האוסטאופתיה נועדה לסייע ברצף תהליכי הסירקולציה הנוזלית והעצבית שלנו. בנוסף לאוסטיאופתיה רצוי לשלב תנועה אקטיבית כמו יוגה, פלדקרייז, מדיטציות ושיטות לשיפור מערכת הנשימה, שיטות שיעזרו למתוח את השרירים והעצבים הפריפריאליים, בעיקר סביב הצוואר, הראש, הכתפיים, הגב ועצמות האגן.
__________
ביבליוגרפיה:
-
מרק – merk
-
ד”ר אלן הורוביץ – אבחנה מבדלת
-
ויקיפדיה
-
טורסטם ליאם – פוסטרולוגיה
