התינוק כבר קיבל את חום האם שמתחילה קצת להתרגל לעובדה שלמשפחה הצטרף אורח חדש (או אורחת כמובן) אבל מפה ועד השחרור הביתה יש כמה שלבים חשובים הכוללים, בין השאר, בדיקות רפואיות הנעשות על ידי הרופא והאחיות. בואו נדבר עליהן קצת.
אלעד גורפינקל אוסטאופת DO
בדיקת רופא
לבדיקת רופא היילודים חשיבות רבה. למען האמת יש מקרים בהם משך ההפרדה בין האם לתינוקה מתעכב רבות בגין אותה בדיקה.
דחיפותה של הבדיקה משתנה בהתאם למקרה ובמרבית המקרים אינה בעלת דחיפות רבה, לעתים אף ניתן להמתין עד התאוששות האם. מרבית בתי החולים מאפשרים המתנה של 6 – 8 שעות במקרים רבים ועד 24 שעות במקרים הכוללים לידות בית כדי לאפשר לאם להתלוות. בקיצור, אם הכל נראה תקין, יש זמן ליצירת בונדינג.
הבדיקה הרפואית לא נראית כאחת המהווה עונג לתינוק, יש אפילו יעידו שהיא לא נעימה כלל. הבכי העז – יתכן ומעיד על כך (קשה להאמין שזיכרון מהאירוע קיים אצל מישהו מכם כדי להעיד).
הבדיקה כוללת מספר ממצאים וערכים קריטיים אשר יכולים לרמז על פגיעות עתידיות וכשירות רפואית.
עיקרי הבדיקה:
- בדיקת רפלקסים המעידים על תקינותו המוחית והעצבית של התינוק. בין הרפלקסים יבדקו: Root, Moro’s, Grasp ,Stepping / Walking, Limb placing ועוד.
- בדיקת מישוש מרפסים. כל הילודים נולדים עם מרפסים פתוחים וניתן למשש ולהרגיש רקמה רכה (לא עצם) מתחת לעור. גודל המרפס מאוד משתנה והוא נע בטווח שבין 1-6 ס”מ. מרפס תקין משנה את גודלו לאחר הלידה ועם הזמן הוא הולך ונסגר בין גיל שנה לשנה וחצי. לצורת המרפס חשיבות רבה. הוא יכול להיות שקוע או בולט ובמקרים מסוימים להעיד על דלקת קרום המוח, התייבשות ועוד.
- בדיקת שמיעה ואוזניים, ראייה ועיניים, כליות, מערכת שתן ועוד.
- בדיקת תוכן הפה ובפרט לשון קשורה.
- טווח תנועת מפרקים ובפרט מפרק הירך וחוליות עמוד השדרה הצוואריות.
טיפול אחיות
כבר לאחר הלידה נכנסות האחיות לפעולה. תפקידן התומך והמקיף הנו רב חשיבות והוא מתקיים מספר פעמים ביום לאורך האשפוז. הטיפול השוטף כולל שקילה ומדידת אורך, החלפת טיטול, מדידת חום, מקלחת (בהסכמת האם). חלק מפעולות אלו ניתן לביצוע על ידי האם או המלווה גם במידה והתינוק נלקח לתינוקייה. על האם או המלווה להגיע לתינוקייה לבדיקות ומדדים בהזמנה ותאום עם האחיות אשר יקבלו מהם עדכונים על יציאות ועוד פרמטרים שיצוינו בטבלה. יש לזכור כי קיימת זכות המעוגנת בחוק בה האם או המלווה לשהות בתינוקייה בכל עת. האם זה הדבר הנכון לעשות? לא תמיד. מצבים רפואיים מסוימים יצריכו בדיקות תכופות יותר ורצוי יהיה לפנות את השטח לצוות בית החולים בעתות מסוימות. בין מצבים אלו נכללים: בעיות נשימה, דופק מהיר, רמות לא תקינות של סוכר, צהבת ועוד סיבות שניתן לקרוא כאן.
בדיקות מקיפות יותר
- בדיקת סקר וספירת דם (לרוב מהשלייה כדי למנוע את דקירת התינוק) לשלילת מחלה גנטית בשם Phenylketonuria) – PKU).
- בדיקת תת תרסיות
- בדיקה של בלוטת יותרת הכליה
- בדיקת צהבת
איך כדאי למדוד חום?
ישנם בתי חולים המודדים חום תחת בית השחי, כאלה המודדים דרך האוזן ואחרים דרך פי הטבעת (המדידה נעשית מספר פעמים ביום לאורך האשפוז). האחרונים מעדיפים בדיקה זו מתוך סבירות כי בדיקה זו אמינה יותר וכי באפשרותה לשלול סתימה בפי הטבעת. הבדיקה הרקטאלית לא תמיד נעימה לתינוק ועלולה גם לגרום לקרעים במידה ותבוצע ללא עדינות.
מה לגבי משחת עיניים?
תעלת הלידה משופעת בחיידקים רבים. חלקם אינם מטיבים עם היילוד ועלולים לזהם את רירית העין. כמובן כי מדובר בלידות וואגנליות ולא בקיסרי.
אחת הפעולות הטיפוליות הראשונות בעת הלידה היא מריחת משחה אנטיביוטית (או טיפות) למניעת דלקתיות וחשיפה לחיידקים נוספים (מחלות מין כדוגמת זיבה, כלמדיה ועוד).
עם זאת, הגישה הרווחת בדבר שימוש במשחה, בכל לידה ולידה, השתנתה בשנים האחרונות וכבר ניתן לזהות מדינות (כמו קנדה) הדורשות מהיולדת ובן/בת זוגה להיבדק כדי לשלול מחלות מין ובמידה וימצאו כנשאים המשחה תמרח. למאמר בנושא כנסו.
ההשערה היא כי החיידקים מגלים חסינות לאנטיביוטיקה וגם שהמשחה מפריעה לבונדינג (זה חדש לי). כך או כך, בכל סימן לדלקת יהיה צורך בשימוש מידי במשחה.
שימוש במי סוכר
מכירים את זה שהארוחה נגמרת ברגע מתוק של קינוח או בארטיק שקורץ לכם במקרר הקיוסק? ובכן מתוק זה טעם החיים והוא משרת את צוות בית החולים כבר בימים הראשונים של ילדכם. הטעם המתוק מסיח את דעת התינוק ומפחית את הבכי, מה שמאפשר לבצע בדיקות דם וחיסונים ביתר קלות.
את מי הסוכר נהוג להזליף לפה התינוק באמצעות מזרק, פעולה המתבצעת בבתי חולים רבים כחלק משגרת הלידה על אף מקרים לא מעטים בהם משתרש המנהג בקרב התינוק או במילים אחרות – לא המתקת לי, בכיתי.
האגודה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) ממליצה על הנקה שוטפת ועור לעור במקום שימוש במי סוכר כמה שרק ניתן. במקרים של מיעוט חלב ניתן לסחוט למזרק ולהזליף אותו לפה התינוק.
שוב, מתן סוכר באופן חד פעמי לא צריך להדאיג אותנו אך מספר רב של פעמים יכול להביא לשובע מוקדם וחוסר נכונות לינוק חלב. בנוסף, שימוש מופרז בסוכרוז/ גלוקוז עלול להשפיע על התינוק ברמה הנוירולוגית. לא שווה את זה. במילים אחרות, הכל עניין של מינון.
חיסון צהבת B ביום הלידה?
משרד הבריאות ממליץ לחסן את התינוק כבר ביום הראשון כחלק מסדרת חיסונים שתינתן בהמשך במוקדים כמו טיפת חלב. יש להבחין בין צהבת של היילוד שמהווה תופעה נורמאלית אצל הרך הנולד לבין הזיהום בכבד הידוע לשמצה (הפטיטיס). אימהות רבות מעדיפות להמתין עם החיסון ולעשותו כחודש לאחר הלידה ובמידה והתינוק לא מראה סימנים למחלה. חשוב לציין כי הנגיף, העובר דרך מגע דם או נוזלי גוף, עלול להוביל לאי ספיקת כבד, סרטן, שחמת ועוד מחלות כרוניות אחרות.
ויטמין K
ויטמין K נחשב לחיוני ביותר ואחראי בין השאר לתקינות מערכת הקרישה, כן כן, מחסור בו עתיד להביא לדימום רב בעת פציעה חיצונית או פנימית.
ויטמין זה מופרש במעי ונאגר בכבד אך בכמויות קטנות הדורשות תגבור הניתן בזריקה ביום הלידה או במספר מנות דרך הפה (יום הלידה, לאחר שבוע וחודש)
פרוטוקול מתן הוויטמין משתנה מבית חולים אחד לשני הן ברמת הכמות והתזמון. רופאים רבים מעדיפים לתת בזריקה כתוצאה ממקרים של חוסר יעילות ודימום למרות נטילה בצורה אוראלית.
לסיכום
בין אם בחרת ב – אפס הפרדה או בתינוקייה ייבדק התינוק על ידי רופא ילדים פעם או פעמיים. הזמנת רופאים מומחים תעשה על פי הצורך (אורתופד, אף אוזן גרון, פנימאי ועוד) ובינתיים תופקד בריאותו של התינוק בבורא עולם, טוב נו, באחיות ובצוות המקצועי. היה והכל יתנהל כשורה תמצא עצמה האם בבית בתוך יומיים שלושה ולצורך כך התינוק ייבדק, יתחבר לאם, או לא, כמו שהבנו בשלוש כתבות אלו. בכתוב מעלה לא הובעה דעה בין טוב לרע אלא הצגת העובדות הקיימות. בתי חולים שונים באופן התהליך מתחילתו ועד סופו ובהתאם לגורמים רבים כמו ממשל , דעת העם, מחקר וכתבי עת (יעילות תרופות, תופעות לוואי ועוד) ועוד.
מקווה שהצלחתי לחדש משהו. נאמרו מושגים שכדאי להכיר כמו אפס הפרדה, מי סוכר, משחת עיניים, עור לעור וויטמינים.
ושתהיה לידה קלה למי ששם במסע.
