האם ידעתם שבכל פעם שמוזיקאי מתחיל לנגן, מתחילה במוחו מסיבת זיקוקים. אולי כלפי חוץ ניכר כי המוזיקאי מרוכז בתווים ונינוחות שוטפת את גופו. הוא מתקשר עם חבריו להרכב, מחייך ומתרכז בביצוע, אך עמוק – הקרנבל נפתח.
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO, מאמן כושר ומלווה מוזיקאים
במהלך העשורים האחרונים החליטו מדעני מוח שונים להתעניין בתחום. הם גילו כמה ממצאים שנחשבים למופלאים וזאת באמצעות ביצוע הדמיות תוך כדי נגינה. הבדיקות שנערכו כללו בעיקר את בדיקת ה – FMRI (או בשם המלא – Functional Magnetic Resonance Imaging) ואת בדיקת ה – PETscan (או בשמה המלא – Position Emission Tomography). בדיקות אלו אפשרו הערכה מדויקת למתרחש בתוך הגוף או במקרה המדובר – בתוך המוח.
הנבדקים נתבקשו תחילה לבצע פעולות כמו קריאה ופתירת פעולות מתמטיות והציגו פעולות מרשימות שהוצגו על המסך. פעולות אלו היו עקביות ותואמות את האזור הספציפי שפעל במוח. ניתן היה למדוד ולבדל את האותות שנראו לעין על המוניטור.
עם זאת, כאשר הנבדקים נתבקשו להקשיב למוזיקה המראה היה מרשים יותר והציג אזורים רבים יותר במוח אשר הבהבו באופן בלתי סדיר ולעתים גם בו זמנית. מסתבר שפעולת ההקשבה למוזיקה – די בה כדי להביא לתהליכים מורכבים מאוד במוח, הרבה מעבר לפעולות אלמנטריות אחרות.
נמצא כי תהליך קליטת הצלילים, המשתנה בהתאם לכמות כלי הנגינה הסמוכים, והפיכתם למלודיה מתנגנת ומסודרת היא פעולה מורכבת ביותר, פעולה אותה מבצע מוחנו במהירות אדירה.
מה לגבי מוזיקאים קוראיי תווים ואלו המנגנים בליווי כלים נוספים?
אצלם ניכרת טלטלה רצינית השקולה לאימון כלל גופני. המדענים גילו מוקדים רבים במוח שהתעוררו והוצגו כמו ” זיקוקים ” על גבי המוניטור. קצב הופעת אותם תהליכים היה מהיר באופן בלתי מוסבר ובסימולטניות מבלבלת ובלתי סדירה.
השערת המדענים לפשר התופעה סברה כי אותם נגנים הפעילו בנגינתם את כלל אזורי המוח ובאופן כמעט תמידי ורצוף. עיקר הפעילות המוחית נעשה, עם זאת, האזורים האחראים על הראייה, השמיעה והתנועה פעלו יותר, משמעותית.
הבדל מהותי נוסף בין קוראי התווים לאלו שרק מאזינים למוזיקה הוא הצורך בהפעלתן של 2 חלקי המוח (אמיספרות): הימני והשמאלי. קריאת התווים משלבת גם את החלק השפתי והחלק המתמטי (חישובי) במוח. הדרישה לביצוע נקי ומדויק מפעילה את המוח באופן מרשים ביותר.
נגינת יצירה בעזרת תווים מאמצת חלק במוח המכונה: Corpus Callosum. תפקידו העיקרי הוא לחבר ולדאוג להעברת מידע בין 2 חלקי המוח ובכלל להעברתו בשלל כיוונים.
יתכן כי שיפור מיומנות בחלק זה הוא המאפשר למוזיקאים לפתור בעיות בצורה אפקטיבית ויעילה בהרבה מצבים בחיים. מאחר והנגינה עם תווים גם מערבת עיצוב מוקדי הבנה של מצבים אמוציונאליים רבים, הנגנים ניחנים ברמה גבוהה של תכנון, בניית אסטרטגיות והבנת פרטים ונתונים. נגינה עם תווים דורשת בחינת מצבים סימולטנית ברמה הקוגניטיבית והרגשית
ההשפעה החיובית הזו איה פוסחת על זיכרון הנגן. נגנים קוראי תווים מציגים זיכרון מרשים ונרחב הבא לידי ביטוי בהבנה, סיפור ושליפת מידע מהירה ומדויקת.
מוזיקאים מרבים לנצל את הקשרים במוחם ולשלוף מידע לאחר שימנו ותייגו נושאים המתארים תחומי מידע כמו – מושגים, מצבים רגשיים, סאונד וקטעי קול שונים, הקשרים ועוד, ממש כמו תוכנת חיפוש אינטרנטית.
מסתבר שהאספקט האומנותי והיפה של למידת מוזיקה ונגינה על כלי נגינה, שונה מכל פעילות אחרת נלמדת כמו ציור, פיסול, משחקי כדור ועוד.
