זו עובדה – אנו נחשפים לרעשים רבים יותר מבעבר. כמות כלי התחבורה גדלה, הבניה והשיפוצים מתרחשים סביבנו בכל עת (בעיקר בחיי העיר) ומכשירי הסלולר ממטירים צלצולים וסרטים רועשים שעות רבות ביום. שמיעה טובה הכרחית לכולנו ובעיקר לאלו התלויים בה לפרנסתם. אנו הקלינאים שומעים עוד ועוד על מקרים בהם השמיעה נפגעת. חוסר תגובתיות לדברים, צורך להגביר עוצמת ווליום או בקשה שידברו בקול רם הם סימנים ראשוניים. צפצופים, סחרחורות או כאב – אלו כבר מעידים על בעיה הדורשת טיפול רפואי.
אלעד גורפינקל – אוסטאופתיה, אימון, תחזוקה ומניעת פציעות מוזיקה
להיות מוזיקאי זו זכות גדולה הניתנת לאדם. היכולת ליצור מסר ווקאלי ללא שיח מילולי ולהשפיע דרכו על מצבים ורגשות היא דבר מופלא. יחד עם זאת קיימת תופעה נפוצה של כל מוזיקאי – רצוי שיכיר (ובלבד שטרם זכה בכך) והיא ירידה או פגיעה בשמיעה. החשיפה התדירה והמתמשכת לרמות גבוהות של רעש באולם החזרות, באולפנים ובהופעות החיות ידועה כהרסנית ויהיה זה מועיל מאוד לפעול בכל דרך שתשמור על חוש השמיעה, עליו נשענת מרבית העשייה המוזיקאלית.
כאשר מוזיקאי נשאל על בריאותו הכללית סביר שמיד יחשוב על ידיו, אצבעותיו, גבו, צווארו ומערכת הקול שלו. במילים אחרות, למוזיקאי אכפת רק מאותם איברים המפיקים מוזיקה ומסייעים לתפעול כלי הנגינה שלו. עם זאת, זה לא סוד כי מוזיקאים רבים שוכחים להגן על אוזניהם, אותם איברים שכה קשה לשפר את תפקודם במקרים בהם חלה הרעה. זה הרי לא נדיר כי מערכת השמיעה נפגעת כתוצאה מחשיפה למוזיקה רועשת.
חשיפה לרעש
אולי אחת הבעיות השכיחות ביותר אליהן נחשפים מוזיקאים רבים.
כל מוזיקאי, רצוי כי יתכנן היטב את התמודדותו עם רעשים המופקים על הבמה. האם אתם ממוקמים ממש בסמוך לכלי נשיפה המפיקים צלילים בעצמה של 100 דציבלים? האם אתם נגני גיטרה בס המנגנים מול ערכת התופים הרועמת? חשבו על בריאות אוזניכם. חשיפה ממושכת לרעשים עוצמתיים יביאו לנזקים כרוניים כמו טנטון, סחרחורות ואף פגיעה בלתי הפיכה בשמיעה. הרבו להשתמש באטמי אוזניים המותאמים למוזיקאים. אטמים אלו מפחיתים את עצמת החשיפה מבלי לפגוע רבות באיכות השמע.
אם אתם מוזיקאים החושבים כי שמיעתכם תקינה ולא נפגעה כלל מחשיפתכם למוזיקה קחו בחשבון כי יתכן מאוד וטעות בידיכם. אפילו אלו שאינם חשופים בקביעות לרמות קול גבוהות מאוד עתידים לסבול מנזק שמיעתי כזה או אחר. זה מתחיל כבר בימי הנעורים עם השימוש באזניות, שימוש בטלפונים, במשחקי המחשב הרועשים ובהשתתפות באירועי ספורט גדושי קהל. ימי הבגרות גם הם עלולים לתרום לנזקים אם זה מחשיפה לכלי נשק בצבא, למוזיקה הרועשת הפוצחת בתרועה ממעמקיי הרמקולים ומכלי הנגינה בהם מנגנים או להם מקשיבים כחלק מהעשייה המוזיקאלית.
אנו חשופים לרמות גבוהות מאוד של רעש מדי יום, אם מדובר ברעש רגעי כמו מטוס סילון, רכב צופר או עבודות בבניין לידו חלפתם. סביר שלא תפתחו נזקים למערכת השמיעה. עם זאת, אם הרעש העצמתי ממושך, לא מן הנמנע כי יווצרו נזקים לתאי השמיעה המרכיבים את אותן שערות זעירות שבמבנה דמוי השבלול אשר באוזן. חלק מאותם תאים יתחדשו ויוחלפו בעוד שאחרים לא וכך תגרם לה ירידה באיכות השמיעה שעתידה להחמיר עוד ועוד עד לכדי פגיעה תגובתית ותפקודית.
אז איך נדע כי השמיעה נפגעה?
- קשה לנהל שיחה במקביל לרעשי רקע.
- צלילים חזקים הופכים לבלתי נסבלים. הם נעשים לחזקים ולעתים גם מכאיבים לאוזן, לצוואר.
- חוסר אחידות בהגדרת גובה הצליל בין אוזן לאוזן (הצליל דו מוגדר כ – רה).
- צפצוים באוזנים הנעים בין – עדינים לבין דופקים כפטיש. הצפצופים יכולים להמשך בין שניות ועד דקות ארוכות וכמעט תמיד מפריעים לשמיעה התקינה, מצב המכונה – טנטון. בטנטון לא פעם קשה לשמוע פרטים באופן ברור מה שדורש מהסובל לשוחח בקול רם, להגביר טלויזיה, טלפון או כל מקור צליל אחר.
נרחיב על המונח טנטון. מדובר באחד הסימנים השכיחים ביותר. הוא בא לידי ביטוי בצפצופים באוזניים. רבים מהסובלים מטנטון הם נגנים וזמרים הנמצאים בסביבה רועשת כמו מבנים הומי אדם, אתרי בניה או במקרה שלנו, בחדר החזרות או אולם ההופעות והקונצרטים. רעש הדציבלים המופק מצעקות ההמון, מהרמקולים או מכלי הנגינה יכול להוות סיבה מספקת להיווצרות אותם נזקים לתאי השמיעה.
אם מיד לאחר חשיפה לרעש רם אתם שומעים זמזום או צליל מונוטוני, כנראה ששמיעתכם נפגעה. מידת הנזק תלויה בעצמת הרעש אליו נחשפתם ולמרחק שלכם ממנו. אם אכן ניכר כי השמיעה נפגעה, כדאי ללכת לרופא אף אוזן גרון לבדיקה מקיפה יותר ובהמשך גם לבדיקת שמיעה.
אז איך מונעים פגיעות שמיעתיות
- אם אתם יודעים כי צפויה לכם נגינה אנרגטית ורועשת, נסו לתרגל נגינה רכה ושקטה. שמרו את האנרגיה לחזרה הראשית של ההופעה או הקונצרט
- השתמשו באטמי אוזניים.אטמים הם בהחלט פתרון לשמירה על השמיעה, אך מכיוון שרוב אטמי האוזניים פוגעים באיכות השמע הנקלטת יש להשתמש בסוג כזה שתוכנן במיוחד כדי לאטום את האוזן מבלי להפחית ולשבש את תדר הצלילים לרמה טוטאלית (חלקם אף בעלי עיצוב מודרני ומותאם למשתמש). ניתן למצוא עוד פרטים כאןו כאן.
- הימנעו מאוזניות. אוזניות ובמיוחד כאלו המופעלות בעצמה רבה, ידועות כפוגעות פגיעה רבה בשמיעה. ההמלצה הגורפת היא להימנע ככל שניתן מהאזנה בסביבה רועשת, כזו שתצריך הגברה לעוצמות שיאפרו האזנה ברורה וטובה. מומלץ לרכוש אוזניות מבודדות רעשים ובכלל, כאלו התואמות את מבנה תעלת האוזן, אלו ידועות כחוסמות מקורות רעש חיצוני ומאפשרות האזנה בטוחה יותר.
- המנעו מנגינה בחדר קטן מדי
- התרחקו ממקורות רעש בסיסב הנגינה ומחוץ לה (כלי הנגינה שלידכם, מהמגבר, מהסלולר בעל הצלצול החזק ועוד)
לסיכום
פגיעה בשמיעה, בדומה לפציעות על רקע שימוש יתר (Over use injury), נפוצה מאוד בקרב מוזיקאים ובדומה לשאר הפציעות, גם היא עלולה להיות משנת חיים. בנוסף לירידה בשמיעה עלולות להופיע תופעות נוספות הכרוכות בכאב, בירידה אנרגטית ובמצב כללי ירוד ולכן יש להימנע מרעש ככל שניתן (נמצא קשר בין חשיפה לרעש לבין עליה בלץ דם ועל כך בכתבה אחרת).
כבר במעמד הלידה נלקח התינוק לבדיקת שמיעה שם שוללים הצטברות מים בתעלת השמיעה (Eustachian tube), בעיה שרירית או עצבית. היה ולא נמצאה כל בעיה תעשה הבדיקה הבאה רק במעמד הגיוס, פרק זמן סביר להיווצרות בעיות שמיעה רבות אותן ניתן למנוע או לפחות לעכב בעזרת חשיפה מינימלית למקורות רעש מוגבר. גם במעמד הגיוס לצה”ל יתכן מאוד ולא תמצא פגיעה בשמיעה או מום שפוספס בימיי החיים הראשונים ומשם יתחיל לו שירות צבאי שעלול להוות גורם סיכון לפגיעה בלתי הפיכה (ירי תותחים וכלי נשק שונים). מוזיקאים רבים חשופים לשלל פגיעות במערכת השמיעה, פגיעות שעלולות אט אט להשפיע על היכולות הביצועיות שלהם ורצוי יהיה אם יעברו בדיקות שמיעה תקופתיות ויקפידו על כללי זהירות שנועדו לשמור עליה. היה ועלה חשד לפגיעה שמיעתית יש לסור לרופא אף אוזן גרון או לאודיולוג שיאתר, יאבחן ויטפל בהפרעות העלולות להפר את האיזון של מערכת השמיעה ושיווי המשקל.
לאיתור אוסטאופת לחצו כאן
