התינוק שלך נוהג לפלוט את החלב שינק ממך לעתים קרובות ואת חשה חסרת אונים? כנראה שהוא סובל מריפלוקס. אל חשש, את לא לבד וסיכוי רב מאוד כי בקרוב זה יהיה מאחוריכם.
כשמזכירים את המילה ריפלוקס מתכוונים לבעיה הקשורה בשסתום בו עובר מזון מהוושט לקיבה או מהקיבה לתריסריון.
בואו נבין קצת יותר.
התינוק יונק והחלב עובר בוושט לכוון הקיבה, שם יש שסתום שלא תמיד מבשיל באופן מספק. בדיוק כמו כל מערכת העיכול של התינוק, גם אזור זה מבשיל באטיות בחודשים הראשונים לחיים וברגע שהסוגר הזה לא נסגר טוב אז התכולה של הקיבה, יחד עם חומצותיה, עולים בחזרה למעלה ויוצאים דרך הפה.
2 סוגי ריפלוקס מוכרים:
- ריפלוקס גלוי – מצב בו התינוק פולט את מה שבלע
- ריפלוקס סמוי – מצב בו המזון שהתינוק אכל עולה למעלה אבל לא בכמות גדולה וגם לא תמיד נראה ממש פליטה של המזון. בחלק מהמקרים נוכל לשמוע את רחש המזון עולה ולאחר מכן התינוק ישלים את פעולת הבליעה וימשיך כרגיל
זה לא נדיר שתוכן קיבתי חודר לוושט (תוכן חומצי ובסיסי הכולל מלחי מרה ומיצי עיכול מהלבלב במקרים מסוימים). זה הליך פיזיולוגי מוכר שמתרחש לפרק זמן קצר, לא מהווה בעיה ולא מעורר כאבים או נזק לרירית הוושט. עם זאת, כאשר מתלווים תסמינים המשפיעים על חיי היומיום יתכן ויהיה זה סימן לנזק קליני כמו ארוזיות (פגיעה שטחית של הרירית), כיבים ובמקרים נדירים יותר גם הצטברות תאים סרטניים.
סימנים וסימפטומים מוכרים
- מרבית התינוקות פולטים, עם זאת אלו הסובלים מרפלוקס, ניכר כי פולטים ביתר מאמץ
- צרבת ולעתים חוסר נכונות לאכול מה שיוביל לקושי בעלייה במשקל
- כאבי חזה עוצמתיים עם אפשרות להקרנה ללסת דבר המעורר חשד לתעוקת חזה
- התינוק יקשית גבו אחורה ויבכה (בכי של לפחות 3 שעות ביום למעלה מ3 ימים בשבוע)
- בעיות המערבות את הנשימה (בעיקר בשכיבה ישרה) כמו שיעול, נשימה מלווה בשריקה והצטברות גודש בדרכי האוויר
- שיהוקים (שאיפה בלתי רצונית מלווה בצליל) וגיהוקים (גרפטס)
- חוסר מנוחה, הפרעות שינה ועצבנות
מהם הסיבוכים האפשריים?
- ארוזיות, כיבים ותאים סרטניים עקב הנזק שנגרם לרירית הוושט מהחומר החומצי
- היצרות של הוושט
- דמם כתוצאה מהנזק לרירית ויתכנות לאנמיה
- חומצה בוושט עלולה להביא אף להתכווצות של דרכי הנשימה ולגרום לפסאודו אסטמה (דמוי)
- צרידות קשה, הפרעות נוירולוגיות ועוד
סיבות אפשריות לריפלוקס תינוקות
- האטה בהתפתחות הספינקטר המחבר בין הוושט לקיבה מה שמאפשר למזון הקיבתי (החומצי) לעלות מעלה. מרבית התינוקות מסיימים את התפתחות זו בגיל 4 – 7 חודשים, אך זה לא נדיר לראות מקרים הנמשכים מעט למעלה משנה.
- במקרים מסויימים ריפלוקס יופיע בהמשך לבקע סרעפתי (הרנייה הייאטאלית).
איך לרפא ריפלוקס בצורה טבעית?
- חלב אם – הדבר המומלץ ביותר לבריאותו הגופנית והנפשית של התינוק. כמובן במידת היכולת. אם התינוק מתקשה לינוק אז תחליף פורמולה הוא האופציה השניה.
- הטיית גוף התינוק למצב ישיבה לפרק זמן של 20 דקות לאחר הארוחה. הדבר יעודד את ירידת המזון מטה ועתיד למנוע עליתו חזרה לוושט.
- מתן ארוחות קטנות גם אם מדובר בתדירויות גבוהות יותר. הדבר יתאפשר בהדרגה באם התינוק פורץ בבכי כאשר מפסיקים לו את הארוחה.
- מתן הפוגה לצורך גיהוק.
- לא לשחק לאחר הארוחה. התלהבות יתרה, כמו גם תזוזות מהירות וקופצניות יגבירו את הסיכוי לפליטת מזון.
- לא להלביש עם חיתול או ביגוד צמוד מדי.
- הסמכת המזון. ישנם מטפלים הממליצים להוסיף לחלב דגני אורז, קורנפלור או מזון המיועד למטרה זו. יש להיוועץ ברופא.
___________
במידה ורפואה טבעית לא מביאה לסיום הרפלוקס שאף ממשיך להחמיר יש לשקול טיפול רפואי קונבנציונאלי. טיפול זה חיוני בעיקר כאשר ישנו קושי נשימתי או שיעול מטריד שנראה אף כואב. הבחירה הראשונית היא מדכאי חומציות (כמו זנטק).
ריפלוקס מנקודת מבטו של האוסטאופת
תהליך הלידה מציב את ראש העובר תחת לחצים עצומים. לחץ זה עלול ממש לשנות את מיקומן האנטומי של העצמות ואף לפגוע בזרימת הדם התקינה שבגולגולת מה שיתכן ויבוא לידי ביטוי באמצעות סימפטומים רבים וריפלוקס הוא אחד מהם.
במקביל לטיפול הרפואי בריפלוקס, הטיפול המניואלי האוסטאופתי יוכל לעזור לתינוק לשחרר כל מתח יציבתי או מבני אשר תורם ללחץ על הקיבה ועל המבנים שסביבה. הטיפול ישחרר את הסרעפת, את שרירי הבטן, השרירים הבינצלעיים וישפר את התנועה והתפקוד של חוליות עמוד השדרה החזי (T1 – T12). בנוסף, האוסטאופת ידריך את ההורה בביצוע תרגילים תנועתיים ונשימתיים יעילים.
כאשר האוסטאופת מקבל לידיו מקרה שאובחן כרפלוקס הוא יציב לנגד עיניו (וידיו) גורם שסביר כי יהיה מעורב ישירות במצב. השסתום המצוי בבעיה מעוצבב ע”י עצב בשם ואגוס, הקשור גם למערכת העיכול, לעצבוב הלב, הריאות ועוד. כאשר עצב זה פועל כשורה ונמצא במצב משוחרר, הוא אמון על תפקודה התקין של מערכת העיכול. כאשר הוא נלחץ או נפגע, אם זה מתנוחת התינוק בבטן האם, מהמעבר בתעלת הלידה או מאופן הלידה (וואקום, מלקחיים או כל סוג של שליפה), יתכנו הפרעות בכיווצים הטבעיים של מערכת העיכול של התינוק (פריסטלטיקה) ובפרט של השסתומים (ספינקטרים) המדוברים.
האוסטאופת יכול די בקלות לעסות ולשחרר את עצב הוואגוס ובכך להרגיע את מערכת העיכול שלעתים קרובות משתבשת וזאת מסיבות מבניות או רגשיות כאלו ואחרות. לעתים קרובות כל שצריך הוא טיפול אוסטאופתי כדי לאזן ולשפר את המצב. מה שבטוח הוא שהטיפול יעיל ומרגיע גם אם יעשה ככזה התומך בטיפולים אחרים.
פעולות נוספות שיבצע האוסטאופת
- איזון עצמות האגן ועצם הזנב
- שחרור עצמות הגולגולת ובפרט את העצמות הטמפורליות, עצם האוקסיפוט והפרונטאל
- איזון ושיפור התקשורת בין האוזניים, האף, הלוע וקנה הנשימה
- שחרור רצפת הלשון
- עבודה על הקיבה, הוושט וחוליות החזה
- הנעה ושחרור של כל חוליות עמוד השגרה כדי לשפר את זרימת נוזל השדרה – CSF
הכותב הנו אוסטאופת מוסמך DO, מעסה ומאמן כושר.
