מדובר בדלקת פרקים על רקע שחיקת סחוס. לדאבוננו הברך היא מפרק בו שכיחות פציעה זו גבוהה מאוד. מה שמתרחש בדלקת הפרקים הזו היא לא אחרת מהתקלפותו של הסחוס. הוא פשוט מתפורר מתוך העצם הנחשפת תחתיו. במצב שכזה כשהרקמה מאבדת מרציפותה לא תתאפשר תנועה מפרקית תקינה וחיכוך העצמות יעורר כאב עז.
אחת התופעות האופייניות למצב בו 2 עצמות מתחככות היא הופעת אוסטיאופיטים (זיזי עצמות קטנים) וזו הסיבה העיקרית לאי סדירות בתנועה. כאשר נוצר גירוי והתנועה המפרקית יוצאת מתקינותה, סביר שתתפתח דלקת המלווה בכאבים, נפיחויות, רעשים, קליקים וכמובן ירידה תפקודית כללית של הברך המשפיעה לרעה על מפרקים אחרים ועל יציבותו הכללית של הגוף.
גורמי הסיכון של OA?
דלקת פרקים זו, המאופיינת בשחיקה סחוסית, עוברת בתורשה במקרים רבים. כמו כן, ניתן גם להסיק, על פי שמה, כי כל גורם המעמיס על הברך (משקל יתר, ספורט הכולל קפיצות, שינויי כוון והיתקלויות או נשיאת משקל רב לאורך זמן) יהווה גורם סיכון. בנוסף, פציעות קודמות (שעל חלקן נדון) הגורמות לשינויים בפיזור העומסים, גם להן חלק בתהליך הניווני.
הזכרנו מעלה את מפרק הפטלה והירך (PFJ). ובכן, מפרק זה יכול להיות מעורב בכמה פתולוגיות ופציעות עליהן נדון בהמשך. עם זאת, מעורבות מפרק זה בדלקת פרקים ניוונית (OA) אינה נדירה. כאשר מופיעה דלקת זו מכונה המצב – PFJ Osteoarthritis ואחת הסיבות העיקריות ל OA במפרק הפטלופמוראל היא עבודה ממושכת בברך כפופה. פציעה זו אופיינית לאלו המרבים לשבת ולספורטאים כמו רוכבי אופניים, רוכבי ספינינג, גולשי סקי, נהגים (מרוץ וכמובן אנו, הנוהגים בשגרת יומנו) ועוד. על מנת למנוע את התפתחות המחלה יש לבצע הדמיה בטרם יהפכו הכאבים לכרוניים. פיקת הברך (פטלה) היא עצם קטנה אבל שלא כמו גודלה, השפעתה יכולה לגרום לסבל נוראי. תחילה נוצרת סוג של בועה בסחוס המפרקי ולאחר מכן מתהווים להם סדקים שהולכים ומתרחבים. בשלב זה ההחמרה תבוא לידי ביטוי באותה התפוררות שהזכרנו. חלקים מעצם הפיקה פשוט מתנתקים ונותרת עצם ללא מעטה סחוסי.
שיקום של OA בברך ובמפרק ה – PF
מטרת השיקום במקרים אלו איננה לשחזר את הסחוס שנפגע אלא למנוע את החרפת המצב. פעולת המניעה כוללת שחרור והפחתת עומס מפרקי ולאחר שהכאב וסימני הדלקת (במידה וקיימים) התפוגגו יחל תהליך בנייתה של המסה השרירית שתייצב את הברך ותתקן את המנח הלקוי במידה וקיים. במקרים רבים השיקום יהיה שמרני ויוכל לחסוך את הניתוח, אך ישנם מקרים המחייבים ניתוח שלאחריו שיקום וליווי עד לפעילות פונקציונאלית תקינה. במידה והוחלט על הליך כירורגי חשוב להכין את השטח לניתוח, דבר שיקל רבות על ההתאוששות. במקרים בהם המצב חמור ונדרש ניתוח, נשיאת המשקל אינה מלאה, דבר המסביר את דלדול השריר באזור הירך ולכן, חשוב יהיה לבצע תרגילי חיזוק בהדרגתיות עד להשגת נשיאת משקל מלאה. תרגיל מקובל ובסיסי לחיזוק שריר ה – 4 ראשי הוא שכיבה על הגב כאשר הברך ישרה על המזרן. במצב זה יש ליישר את ברך עד התאפשרות מגע של חלקה האחורי במשטח התחתון.