ההמלצה הרווחת היא שכן, יש להתעמל בהתאם ליכולות וזאת תחת השגחה של גורם מוסמך ובעל ניסיון למקרים שכאלה. אוסטיאופורוזיס היא מחלה סיסטמית, גנטית (לרוב) של מערכת השלד המאופיינת באבדן מסיבי של סידן מהגוף ובפרט מהעצמות. היא מופיעה יותר אצל נשים מעל גיל 50 ומחקרים קושרים אותה עם שברים במפרק הירך, צריכה מופרזת של קפה, מחלות כמו קרוהן, צליאק, סטרואידים, עישון וחוסר פעילות גופנית. היא באה לידי ביטוי בהרס של מבנה העצם ההופכת לדקה, חלשה ושבירה. תחילה תסמיניה של המחלה אינם מורגשים, אך אט אט ניכרת ירידה בגובה, עלולים להופיע כאבי גב ולעתים גם מעין גבנון באזור הגב העליון והשכמות, מה שמכונה בעגה המקצועית – היפר קיפוזה. אימון במקרה של אוסטיאופורוזיס חייב לקחת בחשבון כי העמוס המוטל על הגוף יהיה מוגבל. עם זאת, להעמסה המכאנית המוטלת על הגוף חשיבות רבה על המשך דלדול העצם ואיבוד הסידן. למצב הגופני טרם המחלה חשיבות רבה גם כן, אך יש לזכור כי עלולה להיות החמרה ולעתים תהיה ירידה ביכולות אליה החולה הורגל/ה. באימונים יש לתת דגש על תרגילי כח (כגד התנגדות) ותרגילי שיווי משקל. לתרגילים אלו השפעה רבה על האוסטיאובלסטים האחראים על יצירת עצם חדשה. כמו כן, להליכה בקצב בינוני – מהיר חשיבות איתנה כמו גם לחיזוק של שרירי הליבה, לאימון שיווי המשקל, לטיפוח .היציבה ולהארכת עמוד השדרה. על מה עוד רצוי לעבוד ולחזק? שורש כף יד, זוקפי גב שרירי נשימה עמוקים ושטחיים.
איני רופא וכל מה שנכתב כאן הוא בגדר המלצה בלבד והאחריות הנה על המבצע.