גאוט (שיגדון) – מחלת המלכים ומלכת המחלות

מחלת הגאוט, או בשמה העברי – שיגדוןהנה מחלה התקפית מטאבולית (הקשורה לחילוף חומרים לקוי). היא מתבטאת בדלקת פרקים הנוצרת כתוצאה מפינוי לקוי של חומצה אורית (שתן) מהגוף ושקיעתה בתוך המפרקים וסביבתם. החומצה נשפכת מהרקמות ונוצרים מעין גבישים המעירים את הכאב העז ואת התהליך הדלקתי הכולל לא רק כאבים אלא גם חום, נפיחות, אודם ומגבלת תנועה.

מדוע מחלה זו נחשבת כ”מחלת המלכים“? מכיוון שהיא מופיעה בקרב אנשים בעלי כלכלה עתירת חלבונים ובפרט בשר אדום, נקניקים, חלקים פנימיים, פירות ים ואלכוהול. פרטים אלו ידועים כטריגרים להתקפי גאוט.

ישנן תרופות המפחיתות את רמת פינוי החומצה דרך השתן כמו משתנים ואספירין.

אז הבנו כי מחלת הגאוט הנה מחלת פרקים התקפית, מטאבולית התוקפת בעיקר בלילה ובפרט את בסיס בוהן כף הרגל.

מאפיינים נוספים של מחלת הגאוט: המחלה מופיעה יותר בקרב גברים באזור גיל 30. קיים קשר משפחתי וככל הנראה ההתקפות תופענה באופן כרוני פעם בשנה או שנתיים ותמשכנה מימים ספורים ועד שבועיים – שלושה. כמעט תמיד יהיה מעורב מפרק אחד לפחות ולא תמיד יהיה מעורב אותו מפרק בהתקפים החוזרים. הבדיקה הראומטולוגית השכיחה והחד משמעית תנסה לאתר הצטברות חומצה אורית בנוזל התוך מפרקי (סינוביאלי) מאחר וצבר חומצה זו ברקמה הרכה הסובבת את המפרק לעתים קרובות אינה מלווה בתופעות דלקתיות. נתון מעניין נוסף מצביע על מיקום מאוד אופייני בו מצטברים גבישי חומצה אורית והוא – אפרכסת האוזן.

הטיפול במחלת הגאוט מתחיל עוד לפני התקפתה ומטרתו היא הורדת רמת החומציות בדם. ההתקפים, כאשר הופיעו, מגיבים בעיקר לתרופת הקולכיצין (חומר רעיל היעיל בהפגת כאבים ובדלקות פרקים) ובמקרים חריפים לתרופות ממשפחת ה NSAIDS. סטרואידים, גם הם יעילים ויש לקחתם בחשבון במקרים שאף תרופה לא הועילה.

לסיכום:

מחלה התקפית מטאבולית (הקשורה לחילוף חומרים לקוי) המתבטאת בדלקת פרקים הנוצרת כתוצאה מפינוי לקוי של חומצה אורית (שתן) מהגוף ושקיעתה בתוך המפרקים וסביבתם. היא תוקפת בעיקר בלילה ובפרט את בסיס בוהן כף הרגל. החומצה בעצם נשפכת מהרקמות ונוצרים מעין גבישים המעירים את הכאב העז ואת התהליך הדלקתי הכולל לא רק כאבים אלא גם חום, נפיחות, אודם ומגבלת תנועה. המחלה מופיעה יותר בקרב גברים באזור גיל 30. קיים קשר משפחתי וככל הנראה ההתקפות תופענה באופן כרוני פעם בשנה או שנתיים ותמשכנה מימים ספורים ועד שבועיים – שלושה. כמעט תמיד יהיה מעורב מפרק אחד לפחות ולא תמיד יהיה מעורב אותו מפרק בהתקפים החוזרים.