גמישות היא דבר נפלא כל עוד איננה מוגזמת ואז מכונה המצב – EDS (על שם – Ehler denlos). ניתן לסווג גמישות יתר ל – 3 דרגות ולבחון אותה קלינית כלומר, לא צריך (לרוב) בדיקה מעבדתית אלא די במספר מבחנים כמו הבאת האגודל לאמה או את אצבע 3 (אמה) נעה לאחור תוך גמישות מוגזמת, יישור יתר של מרפק, הושטת ידיים לרצפה ביתר קלות ועוד. הרפואה רואה בגמישות יתר כהפרעה הקשורה לריכוז הקולגן בגוף (ובפרט במפרקים). במקרים רבים מדובר בתופעה גנטית הגורמת בהמשך לא רק לכאבי פרקים ושרירים (ויתכנו גם פריקות חוזרות עקב מעבר של הגבול התנועתי האנטומי) היא גם נמצאה כקשורה למצבים כמו טכיקרדיה (דופק מוגבר) סחרחורות, סינקופות, אי שליטה על מתן שתן (בעיקר בקרב צעירות לפני הריונות ולידות). גמישות עורית ושטפי דם חוזרים. בקיצור, התופעה מציבה את הסובל במצב של חוסר אונים.
- כאשר מדובר בארטרלגיה מדובר בכאבים של לפחות 4 מפרקים ובמשך של 3 חודשים לפחות.
- לרוב האטיולוגיה לא מאובחנת והמטופלים נותרים חסרי אונים.
- תתכן פגיעה בפרו]ריוספציה. החולה לא מודע למעבר של גבול המפרק בעת התנועה.
- תתכן תופעה בשם סינקופה וגאלית.