בעולם הספורט התחרותי והחובבני נהוג להכין את הגוף למשימה הנדרשת כדי למנוע פציעות ולשפר את היכולות המוטוריות. החימום כשמו כן הוא, מביא תועלת רבה לגוף. הוא מגביר את מהירות התגובה בכך שמשפר את ההולכה העצבית והדמית. מכך משתמע כי יכולת התנועה, תפקוד הלב, האוורור הריאתי והמערכת ההורמונאלית גם הם מראים שיפור בעל השפעה. עם זאת, טרם הוכח כי החימום אחראי ישירות על הופעת פציעות ספורט.
- חימום אקטיבי – נועד לשפר את תפקוד מערכות הגוף לפני הפעילות העיקרית לשמה נועד. מע
קיימים שני סוגי חימום:
רכות המושפעות מחימום זה הן בעיקר מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, המערכת ההורמונאלית ומערכת העצבים. דוגמאות לחימום אקטיבי יכולות להיות כלליות כמו ניתורים בחבל, ריצה, הנעות מפרקים ועוד. חימום אקטיבי גם יכול להיות ספציפי לענף הספורט המדובר. בעיטות פס בכדורגל חבטות כדור עף, שינויי כוון בכדור סל והרשימה עוד ארוכה. חימום זה האחרון (ספציפי) נועד בעיקר כדי לייעל את המערכת עצב – שריר הכוללת מהירות תגובה, פרופריוספציה ויציבה. בנוסף מפרק פעיל, מוטב שיפעל בהדרגה בשל העומסים המוטלים עליו.
- חימום פסיבי – ג’קוזי, סאונה, משחת בן גיי, פראפין, אולטרה סאונד (מצוי בעיקר בטיפול הפזיותרפי) הם רק חלק מהשיטות המחממות את גופינו (או לפחות את חלקו). כבר בשנת 1945 ו – 1947 יצאו מחקרים (אסמוסן ושמידט) שגילו שלחימום מלאכותי השפעות חיוביות על היכולת הביצועית של רוכבי אופניים, רצים למרחקים קצרים ועוד. עם זאת, מחקרים נוספים, כדוגמת זה שבוצע בשנת 1971, על יד קרפוביץ, מצאו כי ישנם גורמים נוספים שעלולים להשפיע על טיב הביצועים כמו תועלת מניצחון, יוקרה, שכר עונתי, ציוד ספורט ועוד. המחקרים הראו כי שיפורים אלו התרחשו גם ללא כל ביצוע מחמם.
חוקרים רבים מתנגדים לחימום. הם טוענים שאין בנמצא מחקר רב חשיבות שהוכיח את הקשר המובהק בין ביצוע חימום קבוע (לפני פעילות גופני עצימה) למניעת פציעות. הם מחפשים הוכחה מדעית לכך ששיפורי הביצועים הספורטיביים נעשו בעקבות ביצוע תרגילי חימום. מבינתם מדובר ולו רק בטקס מוכר, מעין הרגל שלא בטוח עוזר.
בכל אופן, כמשקם אני ממליץ לבצע חימום בין 5 – 10 דקות לפני כל פעילות גופנית. חימום זה יעזור לתפקוד משופר ויעיל של מערכת התנועה והיציבה כבר מהרגע הראשון לביצוע.