מצב המתאר נזק של הדיסק הבין חולייתי. פריצת דיסק היא בעצם כינוי לפתולוגיה בה הנוזל הג’לטיני, המרכיב את פנים הדיסק, פורץ אל מחוץ לטבעת הפיברוטית שנועדה לשמור על גבולותיו (של אותו נוזל). לטבעת זו חשיבות רבת משמעות נוספת. היא נועדה למנוע את חיכוכן של החוליות אחת עם השנייה וכאשר תכונה זו נפגעת לא די בכך שהנוזל יפרוץ את גבולותיה אלא גם יופיעו דלקות על רקע שחיקתי וניווני ועל כך נפרט בהמשך. מרבית פריצות הדיסק מתרחשות באזור התחתון של עמוד השדרה (בו נמצא רוב העומס) או ליתר דיוק בין 2 קבוצות החוליות L4-L5, L5-S1.
הכאב העז אינו מופיע דווקא בגלל הפריצה אלא מפאת העובדה כי הדיסק הפרוץ או הנוזל שזלג לוחצים על שורש עצב ולכן אין כל הבדל תסמיני בין פריצה או בליטה (בלט) של דיסק בו (בבלט) עלול להיווצר לחץ עצבי חמור מזה שבפריצה. מרבית הפריצות והבלטים מתרחשים בעת תנועת הכפיפה הקדמית (רכינה לפנים עם הגב) והרוטציה. הפריצה, בנוסף לזאת, נעשית לכיוון אחורי – צידי (שעה 5 או 7) וזאת עקב המבנה של עמוד השדרה ורצועותיו. עם זאת במקרים חמורים יותר הנוזל פורץ אחורנית או לצדדים (שעה 3, 9, 6).
פריצת דיסק או בליטתו – כאשר הופיעו, עלולים לגרום לכאבים עזים ביותר. ישנם כאלו שתארו זאת כמצב משתק בו כל תנועה זעירה גורמת לסבל בלתי נתפס. רבים שחווה התקפה מצאו עצמם מנוטרלים מתנועה ומצאו מזור באשפוז בלבד. גם כאשר ההתקפה נסתיימה והחיים שבו לשגרתם עלולים להופיע כאבים על רקע דלקות הנוצרות במקום. לעתים רבות מופיעים גם סימנים ניאורולוגיים המקרינים לכל אורך העצב או לחלקו.
לצערנו לא ניתן לרפא פריצת דיסק בדרך שמרנית וכל שנוכל הוא להקל על הכאב על ידי ריווח וחיזוק שרירי תומך.
סוגי פתולוגיות מערבות דיסק
בלט דיסק – עיוות של הדיסק הבין חוליתי ללא פריצת גבולותיו הטבעתיות. לא תמיד מלווה בכאב.
ניוון דיסק – שינויים בגוף החוליה ומנחים בהן היא מוצבת עלולים לגרום לקרעים, סדקים ועוד תהליכים דגנרטיביים.
פריצה משולבת ניתוק של של הגרעין – נחשב כמקרה חמור בו גרעין הדיסק יוצא מגבולות המעטפת ועלול ללחוץ על חוט השדרה או שורש עצב.
פריצה משולבת היווצרות אוסטיאופיטים – מצב הכרוך לרוב בכאבי גב עזים ונוקשות חמורה. מצב זה אופייני לבני הגיל השלישי ובו הגוף מנסה לתקן את חוסר יציבות עמוד השדרה באמצעות יצירה של חלקיקי עצם.
פריצת דיסק הגורמת לסיאטיקה – לחץ עצבי על העצב הסיאטי המקרין לרגל דרך הירך האחורית, השוק והקרסול.
פריצת דיסק נחשבת לאירוע אקוטי כואב מאוד שעלול לגרום לחולשת שרירים ותחושות כמו נימולים, הירדמויות, עקצוצים, זרמים ועוד. כאשר מדובר בפריצת דיסק מותנית עלולה להופיע גם הפרעה במתן שתן ואי שליטה על סוגרים מה שמעיד לרוב (לא בהכרח) על חומרתה הרבה של הפציעה. הפתרון שרבים בוחרים לקבל הוא זריקת משכך באופן מידי ובנוסף טיפולים שמרניים, קרי פיזיותרפיה, אוסטאופתיה, עיסוי, דיקור ועוד. כאשר הכאב מחריף או ממשיך ללא כל שיפור חרף הטיפולים השמרניים וזאת למשך חודשיים לפחות לאחר פרוץ הדיסק (או ליתר דיוק, פריצת הנוזל את דפנות הדיסק הבין חוליתי) יש לשקול התערבות רפואית אשר תפחית את הלחץ שנוצר על חוט השדרה או על שורשי העצבים באזור.
במידה והוחלט על הליך כירורגי כדאי לשקול לבחור בכזה הנעשה בעזרת טכנולוגיה מתקדמת בגישה “זעיר פולשנית” הנעשית עם מיקרוסקופ וצינורות המרחיבות את הרקמות הרכות (שרירים, גידים, רצועות, דיסק).
כאשר מדובר בפריצה צווארית (שהשלכותיה כוללות הירדמויות, נימולים, עקצוצים או כאב לאורך הזרוע ועד כף היד), יבחר המנתח גם כן בגישה זו ויחדור מלפנים או מאחור על מנת לקבל גישה לדיסק וסביבתו הלוחצת.
ניתוח צווארי יחייב שיקום מושך הכולל כלוב ייעודי לקיבוע צווארי (ולא חוליתי פנימי) ובדומה לפריצה מותנית יהיה על המנותח לחזור לשגרה בהדרגה ותחת פיקוח פיזיותרפי מקצועי.
יש לציין כי אחוזי ההצלחה בניתוחים אלו אינו נמוך (סביב 85%) והוא נמדד בהפחתת הכאב ושיפור טווח התנועה.