בברך 2 מניסקוסים שנועדו הן לצורך בלימת זעזועים, הן לצורך הגדלת שטח המגע בין עצם הירך והשוק ולצורך שיפור יכולת הסיכוך הטבעית של הגוף.
לפני שנמשיך חשוב שנדע כי רקמת המניסקוס הנה סחוסית ואספקת הדם אליה מזערית, מה שמסביר את יכולת ההתחדשות (רגנרציה) הלקויה שלה ולא די בזאת, גם תאי החישה של המניסקוסים אינם מפותחים כך שלרוב הכאב, כאשר הוא מופיע, מעיד על רקמה שכבר ניזוקה. כאשר נוצר כוח דחיסתי, הכולל כיפוף ופיתול, נמחצים 2 המניסקוסים ונלחצים לכוון השוק וכתוצאה מכך עלול להיקרע חלק מהמניסקוס באופן חלקי או מלא. כאשר הסיבה היא אכן לחץ דחיסתי מכונה המצב – Overload והוא יכול להתרחש בריצה על דשא בה הרגל נתקעת ונשארת במקום, בשינוי כוון פתאומי, במעידה או בפגיעה ישירה של אדם אחר (התקלות בסוגי ספורט שונים). קריעת מניסקוס יכולה לנבוע גם כתוצאה מפעולה חוזרנית – Overuse, המביאה לשחיקה מניסקיאלית. קרע מסוג זה מכונה לרוב- קרע ידית דלי – Bucket Handle Tear בו משתדלים שלא להסיר את הרקמה הקרועה אלא לתפורה בלבד.
יש לציין כי מרבית הפגיעות קורות למניסקוס הפנימי (מדיאלי) והסיבות לכך טמונות בחוסר התניידותו ובמיקומו. מניסקוס זה מחובר לרצועה הצדית הפנימית (בניגוד למניסקוס החיצוני) ובנוסף לזאת הוא נלחץ יותר על ידי עצם הירך (בגלל המבנה שלה) מה שמגדיל את הלחץ המפרקי בצידה הפנימי של הברך. סיבות אלו וכאלו הנקשרות לחולשת שרירים מסוימים (מרחיקי הירך והמסובבים החיצוניים שלה), גורמים לקריסה ודחיסה סיבובית של מניסקוס זה, כלומר למנח לקוי המשבש את יציבות המפרק כולו. חלק נכבד מהפציעות מאידך, מערבות גם את המניסקוס החיצוני, אך כאשר הפגיעה כוללת את הצולבת הקדמית, הרצועה הצדית (MCL) והמניסקוס הפנימי (מדיאלי) יכונה המצב כ – UnhappyTriad.
בעת פגיעת מניסקוס מרבית הרופאים ינסו להימנע מהסרת חלקים ואף יעודדו את תפירת הקרעים בכדי למנוע שחיקה בלתי הפיכה, מה גם שטיפולים שמרניים נמצאו כיעילים יותר כאשר הבעיה לוותה בכאב ובטווח תנועה מלא. עם זאת, כאשר הנזק המניסקיאלי גורם לבעיות מכאניות המגבילות את טווח התנועה (קושי בכיפוף, קליקים, נעילות ברך), ניתוח הוא כנראה הפתרון. כפי שהזכרנו, הרפואה המודרנית נוטה להימנע מהסרה מסיבית של המניסקוס הפגוע, כפי שהיה נהוג בעבר, והיא נוטה לשמר את הרקמה ככל שניתן כדי למנוע התחככות של העצמות, מצב שעלול לגרום לבעיות חמורות לא פחות.
השיקום מניתוח מחייב מנוחה והימנעות מנשיאת משקל בתחילה תוך כדי שמירה על תנועתיות ובהדרגה לבצע תנועות בהתנגדות. השיקום יעשה על ידי איש מקצוע כמו פיזיותרפיסט, ספורטתרפיסט, אוסטאופת ועוד.
איך אדע כי עלי לבדוק את הברך?
אם בתחילת הפעילות מופיעים כאבים החולפים לאחר מספר דקות או שהם מתגברים בריצה ובעליית מדרגות, ירידות ושינויי כוון יש לגשת אל הרופא ולבדוק את המצב. גם במקרים בהם הכאב מתעצם בקימה לאחר ישיבה ממושכת ובעת עלייה וירידת מדרגות מופיעים קנאקים יש לסור לרופא. סימן נוסף לבעיית מניסקוס היא הופעת כאב או מגבלה בעת כפיפה מלאה של הברך (סקוואט מלא).
MRI, בניגוד לרנטגן, יציג את מיקומו ואופיו של הקרע ואת מידת השחיקה והנזק המפרקי במידה וקיים.
הטיפול, כמו במרבית הפציעות, כולל הנחת קרח על המקום למשך 15-20 דק בכל מספר שעות בשלבים האקוטיים של הפציעה וכאשר חלה רגיעה יש לבצע תרגילי חיזוק והגמשה של כל השרירים המפעילים את הברך ולהשיב את טווח התנועה הרצוי. תחילה יש לבצע תרגילי חיזוק סטטיים ובהמשך תרגילים פונקציונליים שישפרו את התפקוד היומיומי. ניתן ורצוי להיעזר בחבישות, משככי כאב, משחות, מדרסים והתאמת נעליים, אך לעולם לא להפסיק לחזק ולנוע.
כחלק מתהליך השיקום רצוי להימנע מפעולות כמו עלייה וירידת מדרגות או פעילות הגורמת לכיפוף וסיבוב של הברך. בעת טראומה למניסקוס יש צורך לקבע את המפרק כדי למנוע החמרה נוספת ולהתחיל שיקום על פי פרוטוקול מובנה ואישי. כאשר אדם סובל מבעיות מניסקוס כרוניות עליו לבצע חימום לפני כל אימון בשלב השיקום ולאחריו. בנוסף, קירורה של הברך בתום פעילותה הוא הכרחי למניעת דלקת ופציעות חוזרות. תחזוקה שוטפת של ברך ידועת סבל מניסקיאלי תכלול גם עיסויים של שרירי הארבע ראשי (בעיקר של הראש החיצוני) ושרירי התאומים. כמו כן, בעת ישיבה ממושכת (עבודה משרדית, טיסות ועוד) רצוי להניע את הרגל כל מספר דקות כדי למנוע את ניוונו של הסחוס ולהבטיח זרימה דמית ופינוי פסולת מהמפרק ומהרגל כולה. ניתן למצוא תרגילים רבים למשרד ברחבי הרשת.