בדיקת שקיעת דם היא בדיקה חשובה, מוכרת ושכיחה מאוד ותפקידה העיקרי הוא להעריך תהליך דלקתי המתרחש בגוף. ערכיה של הבדיקה עלולים להדליק נורות ולהרים דגלים אדומים. במקרים מסוימים כאשר הערכים גבוהים מהנורמה ניתן, בעזרתה, להעריך את הסיכוי למקרים כמו דלקות פרקים זיהומיות, לוקמיה,לימפומה ועוד מקרים רבים של תהליכים תופסי מקום.
הליך הבדיקה
שמים במבחנה 1.6 מ”ג נוזל דמי ועוד 0.4 מ”ג נוגד קרישה ומודדים לאחר שעה את שקיעת מקטע של תאי הדם האדומים לעומת הנסיוב. מרכיבי הנסיוב (אלבומין, פיברינוגן ועוד) משפיעים על מהירות השקיעה. התוצאות נמדדות במ”מ וערכי הנורמה עומדים על 20-30 מ”מ.
ערכים מקובלים
נשים בהריון: 30 – 40 מ”מ
צעיר ובריא: 20 מ”מ
שפעת: 40 מ”מ
קשיש בריא: 50 מ”מ
דלקת פרקים שגרונית: 50 – 60 מ”מ
דלקת פרקים זיהומית: 80 – 100 מ”מ
לוקמיה לימפומה: 100 “מ”מ ומעלה
ישנם גורמים מספר המשפיעים על ערכי ה ESR אותם מעריכם אנשי המעבדה כמו מצבי אנמיה, רמות אלבומין, שינויים בצורת האריתרוציטים (תאי הדם האדומים), טמפ’ המעבדה ועוד. מבין הגורמים שאינם משפיעם על ערכי ESR אפשר למצוא מצבים של חום גוף גבוה, מצבים של שימוש בתרופות מסוג NSAID ומצבים פוסט-פראנדיאליים (אחרי הסעודה). חובה לדעת כי הבדיקה אינה יעילה במקים של דלקת מקומית כמו כוויה, נקע ועוד.