על אנגינה פקטוריס שמעתם? ובכן, נעים מאוד. מדובר במחלה של שריר הלב וסוג של מחלת לב איסכמית (חסימתית). הכאב נגרם מכיוון שלא מגיע מספיק דם עם חמצן וחומרי מזון לשריר הלב בשל היצרות באחד העורקים הכליליים או בגלל מאמץ יתר של שריר הלב. אז בהתחלה זה יופיע רק לאחר התרגשות, עישון, ארוחה דשנה ומאמץ, אך בהמשך זה עלול לתקוף בתדירות גבוהה יותר ולמשך פרק זמן ארוך יותר.
המושג תעוקת לב יציבה מתואר כתופעה התקפית (פרוקסיסטית) בת שבוע לערך ולאחריה הפוגה טוטאלית. תעוקת לב יציבה שכזו מופיעה סביב גיל 50 ובמיוחד בקרב גברים (נשים חשופות לה בסמוך לגיל המעבר והלאה). בנוסף חשופים לתעוקה זו אלו המרבים לעשן, לשתות אלכוהול, אלו הסובלים מכולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת וכן, גם בעלי קשר גנטי (סיפור משפחתי).
משך התקף ממוצע נע בין 2 ל 30 דק. התקף נחשב לכזה כאשר הוא ילווה בכאב עז וקשה להגדרה, לא נקודתי, סוג של לחץ מועך וסוחט. הכאב הזה מופיע במאמץ כמו הליכה, ריצה, עליית מדרגות ובעיקר כאשר הטמפרטורה נמוכה או במצב מעורר התרגשות או אולי סטרס. מדובר בכאבים המאפיינים פגיעה או ליז’ן (מונח אוסטאופתי) ויסראלי, כלומר קשור לאיבר פנימי כמו לב, ריאות, מעיים, כליות ועוד. המאפיין במקרה זה של תעוקת לב יציבה הוא שהמטופל מחזיק את בית החזה בידו. מאפיינים נוספים שעלולים להופיע הם כאב מקרין ללסת, לכתפיים ולזרועות, לרום הבטן ובין השכמות. בנוסף יתכנו צרבות, קשיי עיכול, תפיחות בבטן העליונה, קוצר נשימה ואף פלפטציות (דפיקות לב). חשוב לדעת שלזמן ההתקף משמעות רבה שכן אם מדובר בהתקף העולה על חצי שעה יהיה המצב שונה ואין יהיה מדובר בתעוקה יציבה.
סיבוכים – אלו הסובלים מתעוקה יציבה שימו לב. אתם עלולים לעבור לשלב הבא והוא תעוקת חזה בלתי יציבה ומשם אתם חשופים פי 3 לפתח תסמונת כלילית חדה, אירוע מוחי ומוות מסיבה קרדיו – ווסקולארית אז אם אתם לא מטפלים בזה, זה הזמן.
אבחון וטיפול – על מנת למנוע החמרה יש ללכת ולבדוק את המצב.
רופא המשפחה קרוב לוודאי יפנה אתכם לבדיקת ארגומטריה, סוג של אק”ג במאמץ (Stress ECG). בדיקה שכיחה מוכרת ונוספת היא מיפוי הלב (בעלת רגישות של 90%). במידה ואלו יראו צורך בבירור נוסף סביר שהבדיקות הבאות יהיו אקו לב (US של חדרי הלב) ,הולטר ואף * צנתור (PCI).במידה והועלה חשד לטרשת כזו או אחרת יחל טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון הכולל צנתור מורכב יותר ואף ניתוח מעקפים כאשר זה כשל. ככל שחמור יהיה המצב כך יתארך ויגדל הטיפול התרופתי והשמרני.
החלק החשוב שיתמוך בתהליכים האגרסיביים וזה שימנע מכם סיבוכים או לפחת יפחית את הסיכון להופעתם כולל שינוי אורח חיים כללי וזה אומר לבצע פעילות גופנית ולשמור על משקל תקין מלווה בתזונה נכונה. במקביל יתכן ויהיה צורך בנטילת מדללי דם, ניטראטים, חוסמי בתא וחוסמי תעלות סידן.