כדי להבין זאת, חשוב להבין את מבנה הדיסק הבין-חולייתי:
הטבעת הסיבית (annulus fibrosus) זוהי הטבעת החיצונית והקשיחה של הדיסק, העשויה מרקמת חיבור סיבית. תפקידה העיקרי הוא לייצב את הדיסק ולהחזיק את הגרעין הפנימי במקומו. הגרעין הפנימי (nucleus pulposus) זהו החלק הפנימי של הדיסק, בעל מרקם ג’לטיני, שתפקידו לספוג זעזועים.
כאשר נוצר “annular tear“, נוצר קרע או סדק בטבעת הסיבית.
קרע כזה יכול להיווצר כתוצאה ממספר גורמים:
* תהליך ניווני טבעי: עם הגיל, הדיסקים מאבדים נוזלים, הופכים פחות גמישים ונוטים יותר להיקרע.
* טראומה או פציעה: תנועה פתאומית, הרמת משא כבד באופן לא נכון, או תאונה עלולים לגרום לקרע.
* עומס חוזר ונשנה: פעולות חוזרות ונשנות המפעילות לחץ על עמוד השדרה.
תסמינים אפשריים:
* כאב גב או צוואר: תלוי במיקום הקרע.
* כאב מוקרן: אם הקרע מאפשר לחומר הג’לטיני של הדיסק לדלוף החוצה וללחוץ על עצב סמוך (כמו במקרה של פריצת דיסק), זה יכול לגרום לכאב שמתפשט לגפיים (לדוגמה, כאב סכיאטי).
* חולשה, עקצוץ או נימול: תלוי באיזה עצב נפגע.
חשוב לציין שקרעים בטבעת הסיבית הם נפוצים, ולעתים קרובות הם אינם גורמים לכאב ומתגלים במקרה בבדיקות הדמיה. אך במקרים בהם הם אכן גורמים לכאב, זה יכול להיות כאב חריף או כרוני, שכן החלק החיצוני של הטבעת הסיבית מכיל קצות עצבים רבים.
הטיפול בקרע בטבעת הסיבית תלוי בחומרת התסמינים. הוא יכול לכלול:
- מנוחה ופיזיותרפיה
- אוסטאופתיה
- תרופות נוגדות דלקת ומשככי כאבים
- זריקות סטרואידים
- במקרים נדירים וחמורים, ייתכן שיוצע ניתוח