כאב גב תחתון תוקף כמעט תמיד בעיתוי מפתיע לאחר תנועה פתאומית. הוא יכול גם לתת אותותיו לאורך שבועות ולהעניש אותנו בהשכמת בוקר מלאה בכאב וייסורים. מבנה הגב התחתון מעניק לנו יציבות רבה, אך עם זאת חולשותיו מאמללות את חייהם של רבים. על סוגי הפציעות והדרכים להתמודדות עמם בכתבה הבאה.
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO, ספורטרפיסט, מאמן כושר
כאבי גב תחתון מהווים סיבה נאותה לביקור אצל הרופא או אצל המטפל. הם “מסדרים” לעובדים רבים ימי חופש ומגבילים אותם מלבצע פעולות אלמנטריות כמו נשיאה, נהיגה ואף צעידה.
מה גורם לכאבים אלו להופיע?
ובכן הסיבות רבות. כאבי הגב עלולים להיגרם מפציעה כמו כווץ או מתיחת שרירים. הם יכולים להגיח לאחר מתיחה פתאומית של רצועות, יציבה לקויה, דלקות פרקים, לחץ על שורשי עצבים ואף כתוצאה ממחלות ומגבלות מערכתיות.
מרבית כאבי הגב מתחילים להופיע בין גילאי 30 – 50 וזאת, סביר להניח, כחלק מהשינויים המתרחשים על רקע התבגרותנו ובלותנו. עם השנים הנוזל הבין חולייתי הולך ומתייבש וכתוצאה מכך גירויים מופיעים ביתר קלות.
על פי חוקרי האבולוציה המעבר להליכה על 2 גרם לנו בני האדם לבעיות אורתופדיות מסובכות מאוד. לפי טענתם עמוד השדרה עומד תחת לחצים דחיסתיים המופעלים כנגד כח הגרביטציה. אורח החיים המודרני אינו תורם לשינוי זה. אנו מרבים לשבת ממושכות, לחיות תחת סטרס ובמקרים רבים גם מתעלמים מסימני מצוקה שגופנו משדר (אי טיפול בבעיה מתהווה עלול להביא לנזק רב בהמשך).
אז מדוע דווקא כאב בגב בתחתון?
- עיקר תפקידו של הגב התחתון הוא לשאת את משקל גופנו והכוונה היא לגפיים העליונות, לראש, לבית החזה ולאברים הפנימיים המהווים כ 60% – 70% ממשקלנו הכולל. בנוסף חוליותיו התחתונות של עמוד השדרה נועדו לבלום את הזעזועים המתקבלים מהקרקע. זעזועים אלו הולכים וגוברים בעת תנועה כמו הליכה, ריצה וקפיצה. גוף נטול כושר ויכולות ספורטיביות מעלה את הסיכוי לפציעות גב מאחר ותפקידים אלו שמנינו משתבשים.
- יש לזכור כי מפרקי עמוד השדרה הם מפרקים לכל דבר. המבנה הסחוסי שלהם בשילוב נוזלי סיכוך, רצועות ושרירים רבים מפיק מבנה עשיר בתנועה מחד ויציב מאוד מאידך. עם זאת, חלקו התחתון (המתני) הוא הדל ביותר בתנועה והעשיר ביותר בגורמים מייצבים כמו דיסקים וגופי חוליות עבים מאוד (ביחס לאלו שממעל). סיבה זו די בה כדי להעניק לתנועות פתאומיות את היכולת לפגום במבנה הקיים ולגרום לפציעות, עומסים וכאב.
- סיבה נוספת להופעת כאבים בגב התחתון היא מנח החוליות המחברות בין המותן לעצם הזנב. חוליות אלו (L5 – S1) אינן ממוקמות באופן ורטיקאלי (ישר) אחת על השנייה אלא עם הטיה העלולה להביא לגלישה של החוליה העליונה על זו שתחתיה. מבנה זה מחייב תמיכה בלתי פוסקת העלולה להביא ליצירת עומס רב ומזיק. לא די בעומס זה ובחוסר התנועתיות כדי לגרום פציעה אלא גם שמיקום זה מוצב בין מספר מבנים תנועתיים מאוד – חלקו העליון של הגב ממעל ומנגד עצם הזנב ועצמות האגן מתחת. עובדה זו מכבידה רבות על חוליות המותן.
עמוד השדרה כמבנה יציב ביותר
אחת התכונות למניעת פציעות היא שמירה על איזון בין 2 תכונות – יציבות ותנועתיות. לעמוד השדרה יכולת פנומנאלית של קיום תכונות אלו, תכונות המייצרות סוג של מחוך מייצב. עמוד השדרה מורכב מ – 32 חוליות (בקירוב) המונחות אחת על השנייה במבנה מרשים בעל עקומות המאפשרות תנועתיות לכל כיוון ממש כמו גבעול יציב וגמיש.
תכונות אלו מתאפשרות על ידי 2 מערכות מייצבות:
- מייצבים סטטיים – דיסקים ורצועות הנמשכות לאורך כל עמוד השדרה מלפניו ומאחוריו. לצערנו רוחבן של הרצועות קטן באזור הגב התחתון, דבר המשבש את היציבות ומעודד פציעות כמו בלטים, פריצות דיסק ועוד.
- מייצבים דינמיים – שרירי רצפת האגן, שרירי הבטן, שרירי המרובע המותני (QL) ומותן הכסל (Ilio psoas) שרירי זוקפי הגב, המסובבים, שריר הרחב בטני ועוד; כל אלו מאפשרים לנו להתכופף, להזדקף ולבצע תנועות פיתול תוך כדי הפחתת עומסים על חוליות עמוד השדרה התחתונות.
האם אפשר להימנע מכאבי גב?
יש דרכים רבות להימנע מכאבי גב תחתון והנה כמה מהן:
- אימון וחיזוק של אזור הבטן והגב
- הפחתה במשקל במידה ויש צורך
- הרמת משאות בצורה נכונה
- שמירה על יציבה נכונה
- הימנעות מהליכה עם נעלי עקב
- שינה על מזרן נוח ונוקשה במידה מסוימת כמו גם הקפדה על תנוחות שינה נכונות
- ישיבה על כיסא מותאם ונוח הממוקם בגובה הנכון ובמיקום המתאים ביחס לשולחן ולמחשב
- הימנעות מישיבה ארוכת שעות ונטולת הפסקות לצורך ביצוע תרגילים ותנועות
- הפסקת עישון – ניקוטין מאיץ את תהליך הניוון של הדיסקים ופוגע בכלי הדם
אבחון רפואי של כאבי גב תחתון
ההליך הטריוויאלי המתבצע על ידי הרפואה הקונבנציונלית הוא לרוב ביצוע בדיקות פיזיקליות להערכה ראשונית של מיקום הכאב ובדיקה של טווח התנועה באם הופרע. כמו כן, יבדקו רפלקסים וטסטים עצביים הבוחנים תחושות מסוימות כמו כאב, שינוי טמפרטורה, דגדוג ומגע כללי כדי לבדוק האם מעורבת פגיעה עצבית במוקד הכאב. באם המצב לא נמצא כחמור סביר ששאר הבדיקות וההדמיות יחכו מספר שבועות מכיוון שמרבית כאבי הגב התחתון חולפים באופן שמרני הכולל מנוחה, טיפולים ידניים ומשככי כאבים.
אלו מקרים יחייבו בדיקות מעמיקות יותר?
מקרים מסוימים כמו אי שליטה על סוגרים, חולשה כללית, חום או אף איבוד משקל יחייבו בדקות וטסטים נוספים. גם חוסר שיפור והקלה בטיפול הביתי יצריך המשך בדיקות כמו רנטגן, CT, US או MRI שיאבחנו בעיות בעצם, בדיסק או בשאר רקמות החיבור שבמוקד הבעיה. אם נתגלתה בעיה בעצמות ישלח הרופא לסריקת עצמות או לבדיקת צפיפות עצם. אם קיים יהיה חשד לפגיעה עצבית סביר כי המבחנים שידרשו יהיו EMG או בדיקת הובלה עצבית.
פתולוגיות בגב התחתון
את המושג פתולוגיה בגב התחתון נתאר כגורם המסב נזק ליחידה התנועתית המורכבת משרירים, דיסק, רצועות, סחוסים, גידים המחברים את השרירים לעצם, כלי דם, עצבים וכמובן ממעטפת המפרק (קפסולה). תפקוד רגיל ונטול כאב הוא סימן לתנועתיות נורמלית בטווחים בטוחים. פגיעה באחד ממרכיבי היחידה התנועתית תשפיע על החוליות מעל ומתחת במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב תשפיע על כלל עמוד השדרה ואף על הפריפריה (גפיים, ראש, אברים פנימיים).
אז מה הם המקרים המוכרים שמשפיעים לרעה על תקינות עמוד השדרה?
פריצת דיסק
זהו מצב המתאר נזק של הדיסק הבין חולייתי. פריצת דיסק היא בעצם כינוי לפתולוגיה בה הנוזל הג’לטיני, המרכיב את פנים הדיסק, פורץ אל מחוץ לטבעת הפיברוטית שנועדה לשמור על גבולותיו (של אותו נוזל). לטבעת זו חשיבות רבת משמעות נוספת. היא נועדה למנוע את חיכוכן של החוליות אחת עם השנייה וכאשר תכונה זו נפגעת לא די בכך שהנוזל יפרוץ את גבולותיה אלא גם יופיעו דלקות על רקע שחיקתי וניווני ועל כך נפרט בהמשך. מרבית פריצות הדיסק מתרחשות באזור התחתון של עמוד השדרה (בו נמצא רוב העומס) או ליתר דיוק בין 2 קבוצות החוליות L4-L5, L5-S1.
הכאב העז אינו מופיע דווקא בגלל הפריצה אלא מפאת העובדה כי הדיסק הפרוץ או הנוזל שזלג לוחצים על שורש עצב ולכן אין כל הבדל תסמיני בין פריצה או בליטה (בלט) של דיסק בו (בבלט) עלול להיווצר לחץ עצבי חמור מזה שבפריצה. מרבית הפריצות והבלטים מתרחשים בעת תנועת הכפיפה הקדמית (רכינה לפנים עם הגב) והרוטציה. הפריצה, בנוסף לזאת, נעשית לכיוון אחורי – צידי (שעה 5 או 7) וזאת עקב המבנה של עמוד השדרה ורצועותיו. עם זאת במקרים חמורים יותר הנוזל פורץ אחורנית או לצדדים (שעה 3, 9, 6).
פריצת דיסק או בליטתו – כאשר הופיעו, עלולים לגרום לכאבים עזים ביותר. ישנם כאלו שתארו זאת כמצב משתק בו כל תנועה זעירה גורמת לסבל בלתי נתפס. רבים שחווה התקפה מצאו עצמם מנוטרלים מתנועה ומצאו מזור באשפוז בלבד. גם כאשר ההתקפה נסתיימה והחיים שבו לשגרתם עלולים להופיע כאבים על רקע דלקות הנוצרות במקום. לעתים רבות מופיעים גם סימנים ניאורולוגיים המקרינים לכל אורך העצב או לחלקו.
לצערנו לא ניתן לרפא פריצת דיסק בדרך שמרנית וכל שנוכל הוא להקל על הכאב על ידי ריווח וחיזוק שרירי תומך.
סוגי פתולוגיות מערבות דיסק
בלט דיסק – עיוות של הדיסק הבין חוליתי ללא פריצת גבולותיו הטבעתיות. לא תמיד מלווה בכאב.
ניוון דיסק – שינויים בגוף החוליה ומנחים בהן היא מוצבת עלולים לגרום לקרעים, סדקים ועוד תהליכים דגנרטיביים.
פריצה משולבת ניתוק של של הגרעין – נחשב כמקרה חמור בו גרעין הדיסק יוצא מגבולות המעטפת ועלול ללחוץ על חוט השדרה או שורש עצב.
פריצה משולבת היווצרות אוסטיאופיטים – מצב הכרוך לרוב בכאבי גב עזים ונוקשות חמורה. מצב זה אופייני לבני הגיל השלישי ובו הגוף מנסה לתקן את חוסר יציבות עמוד השדרה באמצעות יצירה של חלקיקי עצם.
פריצת דיסק הגורמת לסיאטיקה – לחץ עצבי על העצב הסיאטי המקרין לרגל דרך הירך האחורית, השוק והקרסול.
כאבים מכאניים מלבד פריצת דיסק
פריצת דיסק לרוב מלווה בכאב כאשר עיקר התלונות מצביע דווקא על תחושות קורנות כמו נימול, עקצוץ, הרדמות, דקירה ועוד. להבדיל מפריצת דיסק ישנם מקרים בהם הכאב אינו מוקרן אלא ממוקד באזור עצמו והנה כמה כאלה:
הגורמים לכך:
- Sprain – קרע או מתיחה של רצועה, קפסולה או דיסק
- Strain – קרע או מתיחה של שריר או גיד
- Facet joint lock – תקיעות של המפרק בין הזיזים. מצב המערב עיבוי רקמתי סביב המפרק וספאזם שרירי
- Hypermobility – תנועתיות יתר במפרק
- Osteoarthritis – קובץ מחלות דלקתיות של המפרקים עם אפשרות של התערבות רקמה חוץ מפרקית, רקמות חיבור וסיבוך סיסטמי.
- Stenosis – הצרות של תעלת השדרה או של המעברים העצביים בין החוליות יוצרת לחץ על חוט השדרה ועל העצבים השדרתיים. מצב זה מוכר במקרים של נוון דיסק לרוב ואז נוצר לחץ עצבי (בעיקר בעמדה והליכה) המתואר כהרדמות, חולשה, נימולים ואף כווץ יתר. זה כול להיות בכל אזור בגוף.
- Abnormal Spine Curvatures – סקוליוזה, קיפוזה ולורדוזה הם 3 מצבים הגורמים לעקומת עמוד השדרה להשתנות. בין אם המצב מולד או נרכש המצב גורם להיווצרות לחץ על שרירים, חוליות ועלולים להביא לידי בעיות יציבה וכאבים.
סיבות נוספות היכולות לגרום לכאב גב תחתון:
- פיברומאלגיה – מחלה המלווה בכאב ורגישות מפרקית, שרירית וגידית
- ספונדילוליטיס – דלקת במפרק שבין חוליות עמוד שדרה
- ספונדילוזיס – תהליך ניווני העלול לפגוע במבנה החוליה ותפקודה. נובע בעיקר בעקבות הגיל המתקדם
- בעיות בכליות ובשלפוחית השתן
- הריון
- אנדומטריוזיס – מחלה גניקולוגית הקשורה לנדידת תאי רירי אל מחוץ לרחם, דבר שעלול להסתבך ולגרום לדימומים, הידבקויות ואף להצטלקויות וציסטות
- ציסטות בשחלה
- בעיות רחמיות
- סרטן
Spondilolysis / Spondilolysthesis
ספונדילוליזיס מתאר קו שבר המופיע באזור החולייתי. במצב זה אין הפרדות של 2 החלקים ויוצר רק שבר מאמץ המעורר כאב בעת הפעלת עומס גבוה ממה שהורגל הסובל. שלב זה נחשב כשלב ראשון לקראת ספונדילוליסטזיס.
ספונדילוליסטזיס – במצב זה ישנה החלקה של חוליה על שכנתה מלמטה מה שמביא לתחושת חוסר יציבות בעת תזוזה ובמקרים חמורים גם ללא כל פעילות. הכאב יופיע לרוב רק בצד אחד של עמוד השדרה. מצב חמור זה מתרחש לרוב, בקרב רקדניות או כאלו המרבים לבצע כפוף יתר לאחור (גשר).
הטיפול בספונדילוליסטזיס תלוי בחומרת המצב. בשלבים הקלים טיפול שמרני (כמו חיזוק שרירי ליבה או חיזוק במנחים שאינם מעוררים כאב) יעזור, אך בשלבים מתקדמים יותר התערבות ניתוחית של קיבוע ומיצוב החוליה, תהיה הכרחית.
_______________
הטיפול בכאבי גב תחתון:
אם אתם סובלים מכאבים בגב התחתון רצוי שתלכו לבדוק זאת אצל אורתופד כדי לאבחן את סיבת הכאב, אך דעו לכם כי במרבית המקרים טיפול שמרני ישפר את מצבכם פלאים.
הטיפול – חשוב שיכלול שחרור מנואלי טיפולי מחד ואימון תנועתי מנגד.
הטיפול הידני יכול להינתן על ידי אנשי מקצוע רבים שיעזרו לשחרר את הנוקשות במוקד הבעיה ובפריפריה. טיפול פזיותרפי יועיל מאוד לשיכוך הכאב ולשיפור התנועה כמו גם טיפול אוסטיאופתי (שישפר את הזרימה הדמית ויאפשר שחרור כללי ונקודתי), דיקור סיני ועוד.
הטיפול התנועתי שיתבקש במקרים רבים יכלול אימוני שיווי משקל ואימונים לחיזוק השרירים המיצבים את החוליות, שרירי רצפת האגן, שרירי הבטן והרגליים. במידה ויש פריצת דיסק יש להיזהר מפעולות כפיפה חדה לפנים וללמוד ביצוע נכון של פעולות יומיומיות כמו קימה, נשיאה, הליכה, שינה ועוד.
דוגמאות לענפי ספורט שנמצאו כיעילים מאוד לשיקום עמוד שדרה: פילאטיס, יוגה, Core conditioning, פלדנקרייז, פיט בול ועוד.
מספר עקרונות בשיקום תנועתי של גב תחתון
תרגול של גיוס של שרירי רצפת האגן. תהליך זה כולל תרגול של נשימה מודעת ושליטה על סוגרים. לחיזוק שרירי רצפת הרגן תפקיד מכריע בטיפול שיקומי של כאבים בגב התחתון. במהלך שלב זה ילמד המטופל לגייס את שרירי רצפת האגן במקביל לשרירי הבטן (בעיקר את השריר הרחב בטני) ובנוסף ילמד לשמור על ניטרליות של האגן ושאיבת הטבור לאחור.
חיזוק של שרירי גב שטחיים ועמוקים ושיפור השליטה על כיווצם. לרוב יבוצע על גבי משטחים לא יציבים כמו פיתות, בוסו, פיטבול, טרמפולינה ותרגילים על רגל אחת.
שילוב של שליטה על שרירי רצפת אגן וביצוע תרגילי יציבה או תרגילי כח שונים של כלל הגוף.
תרגול בעמידת שש – בתנוחה זו נשיג גירוי של שרירים רבים כמו שרירי כתף, ירכיים, בטן, זוקפי גב ועוד. בתנוחה זו נוכל לשפר את השליטה על שרירי הבטן ורצפת האגן, נשפר את שיווי המשקל ואת יכולת ההתארכות של הגוף (מה שמעודד ריווח בן חולייתי).
דגשים לטיפול בפריצת דיסק – שיקום פריצת דיסק דורש איש מקצוע מנוסה שיכיר את מנגנון הכאב וימנע את החרפת המצב. הטיפול יכלול עיסויים משחררי רקמות, מתיחות קלות וחיזוק שרירי כאשר המטרה היא השגת טווח תנועה מלא, יציב ונטול כאב. תנועתיות נמצאה ככלי מועדף לשחרור הנוקשות שנוצרה במקום ולשימון האזור.
לסיכום
כאבי גב הם כמעט נחלת הכלל ויש להתייחס אליהם ברצינות ולהבחין את אשר יש להם להבהיר לנו. אם אתם חווים כאבי גב תחתון מעיקים ראשית הפסיקו את הפעילויות האקטיביות שלכם ל – 48 שעות והניחו קרח (לא ישיר) על אזור הכאב. לאחר יומיים ניתן להמיר לחימום מתון כדי לשחרר את הספאזם באם נוצר (יש הממליצים לשלב בין השניים לסרוגין). בימים ראשונים אלו הגוף מזהה את הבעיה ותגובת הכאב, כמה שמציקה תהיה, היא סימן חיובי שהגוף פועל למיגורו ולכן אם ניתן להתמודד עמו אז יש לכך חשיבות לצורך זיהוי ותיאור המצב. אם קשה המשימה ההתמודדותית סביר שהרופא ימליץ על נטילת מרגיעי שרירים ומשככים, פזיותרפיה, עיסוי, מתיחות, ומניפולציות משחררות אחרות. אם כאבי גב אינו דבר שבשגרה אצלכם, הקפידו על פעולות מתחזקות ומונעות כמו ביצוע פעילות גופנית שמרנית. פעילות זו יכולה להיות פילאטיס, יוגה, שחיה ועוד (אימון זה אינו מהווה תחליף לפעילות פחות שמרנית כמו אומנויות לחמה, משחקי כדור ועוד), כמו כן שחררו את גופכם ממתח יומיומי על ידי עיסוי או טיפול מנואלי אחר, מדיטציות משחררות, טיולים בעולם או כל פעולה שתביא לשחרור של כלל מערכת העצבים והשרירים של הגוף.
