הצד הכואב של השירה

כבר מבטן ומלידה אנו נחשפים לקסם השירה של הנושאת אותנו ברחמה שדאגה לשיר אל עבר בטנה התופחת. החוויה ממשיכה אתנו בהמשך על העריסה, על מיטת התינוק, סדרות הילדים ושעורי המוזיקה שם אולי זיהינו את הכישרון  שהונצח במקלחת או שנלקח צעד אחד קדימה: כלי נגינה, הרכבים, להקה צבאית, אודישנים, הופעות והשמיים הם הגבול. מסתבר שלא לכולם.

מאת אלעד גורפינקל אוסטאופת DO ומאמן כושר


כשם ששחקן כדור סל מחונן, אשר מצא עצמו נשאב אל עבר ההצלחה ארוכת השנים, עלול למעוד ולהיפצע וכשם שהמתאגרף, השחיין והאצן חשופים לפציעות בכל עת, כך גם קהילת הזמרים ולא, הם אינם צריכים להיות זוכי ריאליטי. די בכך שישירו או ישתמשו בקולם יתר על המידה ומעבר ליכולותיהם הפיזיולוגיות.

פציעות במערכת הווקאלית בדרך כלל מקבלות התייחסות בשלבים מעט מתקדמים. לפציעות אלה חשופים כל מי שמשתמש בקולו במהלך היום ובעיקר אלו המרבים לצעוק כמו מורים, מאמנים, אלו העובדים בסביבה רועשת ועוד.

אז ממש כמו ספורטאי עילית שמאמצים את גופם ומביאים אותו לקצה גבול היכולת, כך גם זמרים וזמרות עלולים לפתח סימנים וסימפטומים שרצוי לזהות ויפה שעה אחת קודם.

סימנים וסימפטומים המעידים על בעיה רפואית (בפרט אם הופיעו לפתע ואינם חולפים):

  • צרידות
  • קול נמוך, עייף ומלווה בנשיפות (אוויר בקול המעיד על אי סגירת מיתרים)
  • כאבי גרון או לוע
  • תחושת תקיעות באזור הלוע בעיקר בעת בליעה, דיבור, שיעול ואף בנשימה עמוקה
  • אובדן קול זמני או כרוני

סיבות התנהגותיות אפשריות להופעת סימפטומים קוליים

שימוש לא תקין במיתרי הקול לאורך זמן

  • הרגלי נשימה לא נכונים – שימוש שגוי של הסרעפת ושאר שרירי הנשימה
  • הרגלי תזונה לקויים
  • הרגלי יציבה ושינה שגויים
  • שימוש בתרופות מסוימות

אם הופיעו אחד או יותר מהסימפטומים מעלה, יהיה זה נכון לקבוע תור לרופא המשפחה שיחליט אם להמשיך ולבדוק.

פתולוגיות העלולות להביא לפגיעה במערכת הקול ואותן נרצה לשלול:

  • Laryngitis – דלקת בקופסית הקול

כאשר מיתרי הקול מודלקים יבוא הדבר לידי ביטוי בהפקת צליל צורם או צרוד המלווה בנפיחות וכאב. סיבות מוכרות לדלקת מלבד שימוש לקוי של הקול הן אלרגיות, זיהום ויראלי או חידקי, ריפלוקס, עישון ושתיית אלכוהול מוגזמים.

  • Vocal nodules – קשרית ווקאלית

קשרית הנראית כסוג של רקמת יבלית המופיעה על מיתרי הקול בהמשך לניצולם הלקוי. סימן ההיכר להופעתן הוא קול צרוד, נמוך ומנושף. אגב הירגעו, היבלית אינה נחשבת לממאירה ומרבית הסובלים הנם זמרים מקצועיים.

  • פוליפים קוליים – Vocal polyps

רקמת גידול רכה ולא ממאירה (לרוב) הנראית כשלפוחית שלעיתים מלאה בדם.

  • כיבים – Ulcers

הפרעה זו אינה שכיחה והיא מתארת פצעים על מיתרי הקול. היא אופיינית לאלו הפותחים שיח בקול רם במקום הגברה הדרגתית. מרבים לסבול מהמצב אלו המרבים לדבר אל קהל רב, אנשים הסובלים מריפלוקס וצרבות.

  • שיתוק מיתרי קול – Vocal cord paralysis and paralysis

מתרחש לעיתים כאשר אחד המיתרים (או שניהם) אינו נפתח או נסגר כהלכה. מלבד הופעת קול חלוש עלולים חלקי מזון או שתיה לחדור לתוך קנה הנשימה ולריאות מה שמביא לתחושות חנק, שיעול ואף לבעיות בליעה. גורמים מוכרים הנקשרים לשיתוק זה כוללים פציעות ראש צוואר וחזה, שבץ, גידול (ריאות, בלוטת התריס ועוד), טרשת נפוצה, פרקינסון ואף זיהום ויראלי.

במידה והשיתוק לא עובר באופן טבעי או בהתערבות טיפולית, קימות גישות פולשניות לטיפול לא לפני שתתבצע בדיקה פנימית בעזרת מכשיר הלארינגוסקופ (laryngoscope).

  • סרטן מיתרי הקול

יכול להיות שפיר או ממאיר ולרוב יגרום לבעיות קוליות. עישון סיגריות ושתיית אלכוהול יגדילו את הסיכוי להיווצרותם ויש להימנע מהם ככל שניתן, בפרט אם האהבה לשירה היא עזה.

הבדיקה הרפואית

הרופא ישאל אודות ההיסטוריה הרפואית של הפציינט. הוא יבחן את איכות ועצמת הצליל אותו יפיק. הרופא ככל הנראה יכניס מראה לתוך הפה ובמקרה הצורך גם מצלמה קטנה עם פנס שיוחדרו לעתים גם דרך האף. במצבים מסוימים (שיתוק או גידול) ובהתאם לשיקול דעתו, יבחר הרופא לבצע הערכה אקוסטית שנועדה למדידת איכות הקול, יציבותו, משכו, ועצמתו. בדיקה זו נועדה לשלול שיתוק של מיתרי הקול והופעת גורם ממלא מקום (SOL) שאם יופיע אחד מאלו, יהיה צורך לביצוע ביופסיה. הליך הבדיקה הרפואית

קצת על מיתרי הקול

מיתרי הקול הינם 2 רקמות חיבור (שריר חלק) הממוקמות בגרון באזור המכונה Larynx או voice box. מיתרים אלו, בדומה לכלי מיתר, מרבים לרטוט בעת יציאת האוויר מחלל בית החזה. כאשר זה האחרון עובר דרכם הוא מייצר את הקול אותו אנו מפיקים. כשם שניתן לשפר את תפקוד שרירי השלד ניתן לשפר גם את השליטה הווקאלית על ידי אימונים לפיתוח קול.

מרבית פציעות השירה מערבות את מיתרי הקול וניתן לחלק אותן לפציעות על רקע התנהגותי ופציעות על רקע פתולוגיה ומחלה.


דרכים למניעת פציעות שירה ושמירה על הקול

  1. חימום הקול

בדומה לכדורגלן המניע את מפרקיו לקראת כניסתו למגרש גם במקרה זה יש להתחיל עם שירה חלשה ולא מאומצת בטרם תתבצע שירה מורכבת ומדויקת. פעולת החימום נועדה למנוע היווצרות מתח בצוואר, בכתפיים ובמיתרי הקול. אחת הדרכים המוכרות היא להמהם כלומר, להוציא צליל עם שפתים סגורות. ניתן ליצר גם ויברציות תוך כדי.

  1. הימנעות משירה מיד אחרי קימה משינה
  2. הפחתת עישונים ושתיית אלכוהול
  3. אכילת ארוחות קטנות יותר למניעת העמסה על הקיבה והגברת הסיכוי לריפלוקס. בנוסף, להימנע מאכילה מיד לפני שכיבה ורצוי להשתמש בכרית.
  4. הקפדה על שירה בטווח הצלילים שניתן להפיק והימנעות מניסיונות ממושכים לצאת ממנו
  5. ריכוז באיכות השירה הקיימת להימנעות ממחשבות יתר העלולות להקשות בשירה
  6. הימנעות משירה ממושכת בעת מחלה או כאבים
  7. בעת הופעת כאב זה או אחר רצוי להימנע מפעילות מאמצת
  8. להקלה ארוכת טווח: יש ללמוד איך להשתמש נכונה בקול ולטפל בכלל הגוף אם זה באמצעות טיפולי מגע (אוסטאופתיה, פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, דיקור, עיסוי ועוד) ואם זה באמצעות שיפור התנועתיות הכללית הכוללת חיזוק שרירים ומתיחתם.
  9. שימוש בשירותי מורה לפיתוח קול או מטפל בקול אשר ידריך וישאף להקפדה על כללי שימוש במיתרי הקול.

אוסטאופתיה ופציעות המערבות את המערכת הווקאלית

ראשית, קצת רקע על אוסטאופתיה:

המושג אוסטאופתיה מגיע אלינו מהשפה הלטינית. המילה –  osteoמסמלת עצם, אך מדובר פה בהרבה יותר מרק עצמות. מדובר בלא פחות מתורה טיפולית מוערכת (עם שורשים מערביים) שהוכיחה את יעילותה בבעיות בריאותיות רבות כשבראשן בעיות שריר שלד ובעיות יציבה המשפיעות על הגוף, שוחקות את מפרקיו ורקמותיו ומעוררות כאב אקוטי ואף כרוני.

לימים התפתחה האוסטאופתיה והביאה עמה שיטות רבות המערבות את איברי הגוף הפנימיים, כלי הדם, הלימפה, העצבים ורקמות החיבור הרבות שלו (שרירים, רצועות, גידים, פאשיה, בורסות ועוד).

האוסטאופת,  שחלק עיקרי מלימודיו כולל הבנה מקיפה של סימני מחלות ומצבים קליניים, מטפל בשלל בעיות כאשר ייחודיותו היא בראייתו ההוליסטית הסוברת כי הגוף הוא יחידה אחת ויש להתייחס לא רק למגבלה הראשית ולתלונת המטופל, אלא גם לגורמים שונים ומוקדי טיפול אחרים.

עוד קצת על הטיפול בהקשר לפציעות זמרים:

האוסטאופת, על ידי הנחת כף יד ואצבעות על עור המטופל, מבחין במתרחש במוקד המגע ואף רחוק ממנו. בעזרת מניפולציות וטכניקות טיפול מגוונות ביותר ישאף האוסטאופת לאזן את הגוף על מערכותיו השונות.

תרומתו לזמר (או לסובל מבעיות וכאבים במיתרי הקול וסביבתם) היא רבה:

  • שחרור ואיזון הסרעפת ושאר שריריי הנשימה
  • שחרור שרירי הלוע, שרירי הלשון והלחיים (במטרה לשפר ולהגדיל את חלל התהודה)
  • שחרור שרירי תיבת הקול (המשפיעים על מיתרי הקול)
  • שחרור שרירי הפנים, הלעיסה והדיבור
  • שחרור חגורת הכתפיים, הצוואר והלסת
  • שחרור של עצב הוואגוס (התועה) הנקשר לבעיות עיכול, לצרידות ועוד
  • טיפול בצרבות, סינוסיטיס, בעיות בוושט, בקיבה ובמעי
  • טיפול למפתי ושחרור צלעות

כאשר המדע והרוח נפגשים נוצר דבר פלאי המכונה – אוסטאופתיה. הטיפול הידני כה מדויק ואנרגטי עד כדי כך שיכולת הריפוי שלו לעתים נראית כבלתי מובנת וניתנת להסבר.

לסיכום

בעיות קוליות נגרמות לרוב משימוש לא נכון במיתרי הקול או בכלל מחוסר שימוש. מרבית הבעיות ניתנות לטיפול ועם זיהוי סימפטומים מחשידים רצוי יהיה לגשת לרופא אף אוזן גרון אשר יעריך את המצב הכללי וימליץ על המשך טיפול (תרופתי, טיפול ותרגול או הליך כירורגי). כל פציעה מעלה תחושות של תסכול והפנמה כי אנו לא בלתי שברים. כאשר זמר לא מסוגל לשיר הוא מרגיש שהוא פגיע, במיוחד אם פרנסתו תלויה בכך. טעות נפוצה וגורלית תהיה הכחשה והמשך שירה, מה שעלול להחמיר את המצב. אם הצלחת לשיר שבוע שעבר במשך שעות זה לא אומר שתוכל לבצע זאת גם השבוע.

זיהיתם בעיה? צרו קשר עם רופא המשפחה והתייעצו עם איש מקצוע מתאים.