כשטונוס השריר הוא מאוזן ותקין, התנועה של הגוף היא טבעית יותר, בלתי מוגבלת, מאורגנת יותר והמעברים בין השלבים השונים הם קלים יותר (מעבר לזחילה, לישיבה ועוד). עם זאת, מה קורה כאשר טונוס השריר גבוה והאם אוסטאופתיה יכולה לעזור?
סינטיה רוזמבלום אוסטאופתיה
תינוקות רבים נולדים עם טונוס שרירים מוגבר.
מה זה בעצם טונוס שריר? טונוס שריר מתאר את דרגת המתח השרירי. תינוק יכול להיוולד עם מתח שריר מאוזן, גבוה או נמוך.
תינוק עם טונוס שרירי גבוה הוא תינוק אשר שריריו מכווצים ונוקשים במצב מנוחה כמו גם במאמץ, מה שעלול לגרום לקשיים מסוימים כמו מוגבלות תנועתית, חוסר שקט, קושי בערסול’ קושי להירגע ועוד.
מצד שני, מבחינה התפתחותית תינוק בעל טונוס מוגבר יתפתח מהר יותר ויתקדם בשלבים ההתפתחותיים מוקדם יותר (הרמת ראש, זחילה, הליכה וכו).
המחשבה היא “איזה יופי, התינוק שלי כבר הולך”, אבל זה לאו דווקא נכון וטוב כי תינוק אמור להתפתח בזמן שלו ויש שלבים אבולוציוניים להתפתחות שרצוי ולא יופיעו מוקדם מהרצוי.
תינוק בעל טונוס גבוה יקטר הרבה, יבכה, יקשית את גבו, יתקשה לשכב על הבטן, ימנע מתנוחת ערסול והרגעות. הוא יהיה עצבני, יתקשה להירדם בקלות, יתעורר רבות בלילה ובאופן כללי – לא יישן טוב.
מדוע טיפול אוסטאופתי?
הטיפול האוסטאופתי בהחלט יכול לסייע במקרים של טונוס גבוה.
הטיפול ישחרר את המתחים, העומסים והלחצים שנוצרו בעיקר בראש התינוק, מתחים המשפיעים ישירות על שרירי הצוואר. העצבים הקרניאלים היוצאים מהמוח ואלו היוצאים מחוט השדרה ומעצבבים את שרירי הצוואר, הראש והפנים יוצרים לחץ רב ומתח שרירי גבוה. הטיפול האוסטאופתי יתמקד בשחרורם. האוסטאופת ישחרר את העומסים בבסיס הגולגולת וישחרר את הצוואר.
במקרים מסוימים חגורת הכתפיים כל כך מכווצת והכתפיים עולות מעלה עד לכדי מצב הנראה לעין כקיצור של הצוואר ולכן האוסטאופת יספק גם תרגילים ומתיחות לשרירי הזוקפים של הגב.
מה לגבי שכיבה על הבטן?
ידוע כי טונוס שרירי מוגבר אצל תינוקות מקשה עליהם בשכיבה על הבטן. תינוק השוכב על הבטן מרים את ראשו באופן אינסטינקטיבי מה שבמקרה המדובר מוסיף על העומס הקיים. האוסטאופת מבין את חשיבות השכיבה הבטנית וינסה לטפל כמה שיותר על מנת ששכיבה זו תעשה באופן קל ונעים. עד גיל 3 חודשים לערך, ישכב התינוק על בטנו ובלבד כי צווארו יהיה רפוי מעט וללא טונוס מוגבר. טונוס מוגבר יקצר משמעותית את זמן השכיבה הזו.
טיפול MET
אחת מהטכניקות הטיפוליות המקובלות באוסטאופתיה היא (MET (Muscle Energy Technique אשר נועדה להשיג טווח תנועה משופר. וידועה כמועילה מאוד במצבי כאב וחוסר נוחות. השיטה או המניפולציה האקטיבית הזו מפעילה את שריר המטופל (התינוק במקרה זה) באופן איזומטרי (ללא התארכות או קיצור שריר אך עם כיווצו) תוך התנגדות המטפל ושחרור הכולל השגת טווח תנועה נוסף. במילים אחרות, התינוק מתנגד לפעולת המטפל ובשחרור הראשון המטפל משיג עוד טווח תנועתי במפרק. שיטה זו אופיינית לגיל בוגר יותר בו מתאפשרת שליטה שרירית רצונית.
טכניקות אוסטאופתיות אלו ורבות נוספות, מסייעות בהשגת טווחי תנועה והשפעה על גופיפים בשם GOLGI TENDONS הממוקמים על השרירים המצויים בטונוס (מתח) גבוה וממושך. טכניקות אלו משפיעות על האינפורמציה הסנסורית שבחוט השדרה ומפיקות תגובות מעכבות תנועה או במילים אחרות – מרגיעות.
