כאשר העונה מתחלפת לה במהירות והטמפרטורות צונחות התקררויות ומיני שפעות מתפשטות במהירות הבזק ומשפיעות על רבים מאתנו. השפעת עוזבת אותנו (במרבית המקרים), אך מותירה אחריה תופעות כמו שיעול, כאבי גרון, גוף דואב, כאבי ראש, אף זולג ואף גודש וליחה עליה נדון כעת. אה, גם ללידה קשר ישיר.
אלעד גורפינקל – אוסטאופת DO
הליחה בגוף נמצאת במערכת כלי הנשימה, באף, בגרון ובסינוסים.
תפקידה משמעותי ביותר עבור המערכת החיסונית. היא נועדה ללכוד כל דבר שחודר לדרכי הנשימה ולהוציאו החוצה ע”י שיעול, נזלת או התעטשות.
ליחה גורמת לנו לרצות לנקות את הגרון ע”י כחכוח או שיעול, שכן הצטברות שלה מביאה לנזלת מרובה, קשיי נשימה ולחץ באזור המצח או קדמת הגולגולת מה שיגרור קרוב לוודאי לעייפות, חום, כאבי ראש סחרחורות ועוד.
אצל הקטנטנים – הליחה ותופעותיה יקשו עליהם לישון, לנשום, לאכול וזה יבוא לידי ביטוי בעיקר בחוסר נוחות ובכי.
מה הקשר בין ליחה לסינוסיטיס?
הסינוסים הם חללים בעצמות הפנים בהם מתבצע ליחוח של אוויר בטרם יגיע אל הריאות. חללים אלו עשירים בליחה שנועדה בעיקר ללכוד בקטריות ופסולת הנפלטת מהגוף בעת קינוח האף או ביריקה. כאשר אותה ליחה (מוקוס) נערמת בסינוסים (מסיבות שונות כמו טראומה לפנים ולראש, טיפול שיניים, תרופות מסוימות, לידה ועוד), היא עלולה לאגור את אותן בקטריות, סוגי ווירוסים, פטריות ואלרגנים שונים שבמקרים רבים יביאו לתגובה דלקתית אותה אנו כבר מכירים בשם – סינוסיטיס.
קיימים 4 סינוסים מוכרים:
- Frontal sinus – באזור המצח
- Ethmoid sinus – בין העיניים
- Maxillary sinus – בין האף לשפתיים
- Sphenoid sinus – מאחורי הלחיים באזור הרקות
סימני סינוסיטיס:
- כאב ראש (בעיקר בקימת הבוקר)
- רגישות במצח, באזור הלסת העליונה, בלחיים ואף בשיניים
- נפיחות סביב העיניים וכאב ביניהן
- רגישות למגע בצידיי האף
- ירידה בחוש הריח
- אף אדום וגדוש
- כאב גרון
- פוליפים באזור האף
- יתכנו סימנים מערכתיים כמו חום, בחילות, סחרחורות וחולשה כללית
האם טיפול אוסטאופתי יכול לעזור ולהקל?
במקרים רבים טיפול אוסטאופתי הוא הפתרון במצבי סינוסיטיס ושעה יפה אחת קודם. האוסטאופתיה מעניקה לתנועה בין עצמות הפנים חשיבות רבה ובמיוחד בהקשר של ניקוז הסינוסים ומעבר האוויר דרך תעלות האף.
האוסטאופת יתחיל עם הערכה של מידת הגודש והתקיעות הנוצרת כתוצאה מהצטברות הליחה. הוא ירצה לעבוד על כל האזורים בהם מצטברת הליחה (סינוסים, תעלות האף, גרון וכלי הנשימה) ויבצע טיפול פיזי המתמקד בעצמות הגולגולת וירחיק גם לכלוב הצלעות, עצמות האגן, השכמות, עצמות הבריח ועוד. מטרתו העיקרית תהיה – תנועה טובה של מערכת השלד. זו, תמנע חסימות ובכך תפחת תקיעות הנוזלים המאפשרת למצע החיידקים להתיישב באזור ולגרום לנזלת, לדלקות, לשיעול ועוד סימפטומים שתוארו מעלה.
בנוסף לטיפול אוסטאופתי רצוי גם להימנע ממזונות המגבירים ליחה (בעיקר מוצרי חלב ובעיקר חלב ניגר).
כמו כן, מומלץ להרתיח אגסים ולתת לתינוק (שכבר שותה מים). אגסים נמצאו כמועילים מאוד לריאות ולהצטברות ליחה בסביבתן.
אחד הזרמים המוכרים ביותר באוסטאופתיה הוא הטיפול הקרניאלי ולו תפקיד חשוב בשחרור הסוטורות, אותם תפרים הממוקמים בין העצמות. אלה, נוטות להידחס אחת אל השנייה וזה ידוע כי תנועתיות נורמאלית שלהן תסייע לניקוז הנוזלים במוח, לזרימת דם שוצפת ובכלל, תטיב עם תהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף.
גורמים נוספים המטופלים על ידי האוסטאופת כוללים את מערכת הורידים והלימפה של הגולגולת, העצב הטריג’ימינלי (trigeminal nerve) המעצבב את מרבית הסינוסים, כלוב החזה ועוד.
ומה בנוגע לתינוקות?
לידת תינוק נחשבת לפלא של הטבע, עם זאת רבים מהתינוקות סובלים מכאבי בטן, קשיי אכילה ובעיות שינה. נשמע לא נעים ולא רק לאהובים הקטנים, אלא גם להורים.
קוטרו הממוצע של פתח הלידה הנו 11 ס”מ בעוד שקוטרו הממוצע של ראש התינוק עומד על 10 ס”מ. סיבה זו, די בה להבין מדוע מבצע התינוק פיתולים ושינויי תנוחה רבים עד יציאתו לאוויר העולם, מה גם שגולגולתו עודנה גמישה ורכה. עם זאת, במקרים לא מעטים רצף הלידה אינו חלק מה שמצריך, מלבד לחיצותיה העוצמתיות של היולדת, גם התערבות מכאנית נוספת או כמו שאנו מכירים זאת כלידת וואקום, מלקחיים או ניתוח קיסרי.
לחץ על צוואר התינוק וגולגלתו יכול להביא לעיוות ומתחים ברקמות הצוואריות ואלו שבבסיס הגולגולת ובין השאר להשפיע על העצבים היוצאים משם ועל מערכת הנשימה שלנו (דרך הסרעפת).
גולגולת התינוק בשנתו הראשונה ידועה ככזו שלא נתגרמה במלואה. עצמותיה מופרדות אחת מהשנייה ברמה מינורית ביותר, אך מספיק גדולה לאפשר תנועתיות זעירה, כזו המושפעת גם מהנשימה וגם וגלים פנימיים עמם עובד האוסטאופת.
אחד מעקרונות היסוד של האוסטאופתיה סובר כי לגוף יכולת ריפוי עצמי מרהיבה. מכאן סביר הדבר כי רקמותיו של התינוק ישאפו תמיד לשחרור מתחים (שנוצרו כבר בלידה לרוב, אך גם במשך שנות הילדות). לפעמים השחרור המרבי אינו מתאפשר וכאן נכנס תפקידו של האוסטאופת.
לסיכום
הטיפול האוסטאופתי עוזר במקרים של גודש בסינוסים באמצעות השגת תנועה נאותה של עצמות הגולגולת (והפנים) המאפשרת ניקוז של הסינוסים ותפקוד תקין של כלל מערכות הגוף. הטיפול האוסטאופתי מעודד את תהליך הריפוי הכללי של הגוף מדלקות ומצבים פתולוגיים אחרים.
