כאבי חזה (חלק א’) – מדוע ולמה?

הדבר הראשון שעולה בראשנו בעת כאב חזה הוא התקף לב. בכלל, קשה להתעלם מכאבים המופיעים במוקד מלחיץ זה. עם זאת, יש לזכור כי קיימות סיבות רבות להופעתו ולשמחתנו מרביתן אינן קשורות כלל ללב. הן יכולות לנבוע מהריאות או מהוושט, מהצלעות, מהשרירים ועוד. על כאבי חזה והסיבות האפשריות להופעתם בכתבות הבאות.

אלעד גורפינקל – אוסטאופת גם, ספורטרפיסט ומאמן כושר

הקדמה

לפני מספר שנים החלו להופיע לי כאבי חזה. תחילה זה הגיח במאמץ. הרגשתי חוסר נוחות שבעקבותיו לא הפסקתי להתמתח ולהתעוות לכדי תנועה משחררת. ממש כמו שמישהו קשר לך את החזה עם תחבושת אלסטית ממנה ניסית להיחלץ.

יום יומיים, שבוע שבועיים וגם הנשימה החלה להיות כבדה. האימון במכון הכושר נעצר לא פעם ולאלו שלא מכירים אותי, שנות לימודיי הרבות לא בדיוק הועילו. המחשבות החלו להציף. אולי זה התקף לב או אולי פלאק טרשתי שמתהווה לו ומתחיל להשתחרר? אפילו הפרזתי בדמיוני לכדי גוש מוצק שנותן אותותיו לאחר דגירה ממושכת. וכמו גל צונאמי כך החלה להתפתח לה חרדה סמויה שבן ימים נטשה את המסכה והפכה לגלויה.

החלטתי לעשות מעשה ולבדוק. אק”ג במאמץ היה הברנש הראשון ומשם יצאתי שמח ועב חיוך לפשר התוצאות המרשימות. לא עבר שבוע והכאב חלף. תודה לאל הוא לא השאיר כל זכר.

אל תחום האימון והמגע נכנסתי בשנת 2003 ומאז נתקלתי בלא מעט מקרים שכללו סימנים סומאטיים (הקשורים לגוף). עד שנת 2014 כאב עבורי היה עניין של שריר ושלד. מבחינתי האטיולוגיות נכנסו למעין קופסא מאוד קטנה של אבחנות – מתח של הלאטיסימוס, סרעפת תפוסה, צליפת שוט או אולי משהו שקשור לפריצת דיסק ישנה. הכל השתנה מאותה שנה. בשנת 2014 נרשמתי ללימודי האוסטיאופתיה. אוסטיאופתיה היא מדע הקסמים של הגוף. אין היא מבטיחה שתצא קוסם כי אחרי הכל אתה חייב את השרביט ולצורך כך עליך לצבור לכל הפחות 10 שנות ניסיון כדי להבין מה שיש לך ביד (מספר שעברתי מזמן, מה שמעיד על גילי המופלג).

האוסטיאופתיה עזרה לי להכיר את הגוף מבפנים. היא עזרה לי להבין שאני יודע הרבה יותר ושאיני יודע דבר.

חשוב שתקראו את הכתבה – לכו תדעו, אולי בזכותה תזכו לעזור לאדם אחר, אם לא לעצמכם.

____________________________

לפמי שנתוודע לכאבים ממקורות שאינם לבביים, בואו נכיר את אלו אשר אכן קשורים ללב:

• תעוקת לב יציבה

על אנגינה פקטוריס שמעתם? ובכן, נעים מאוד. מדובר במחלה של שריר הלב וסוג של מחלת לב איסכמית (חסימתית). הכאב נגרם מכיוון שלא מגיע מספיק דם עם חמצן וחומרי מזון לשריר הלב בשל היצרות באחד העורקים הכליליים או בגלל מאמץ יתר של שריר הלב. אז בהתחלה זה יופיע רק לאחר התרגשות, עישון, ארוחה דשנה ומאמץ, אך בהמשך זה עלול לתקוף בתדירות גבוהה יותר ולמשך פרק זמן ארוך יותר.

המושג תעוקת לב יציבה מתואר כתופעה התקפית (פרוקסיסטית) בת שבוע לערך ולאחריה הפוגה טוטאלית. תעוקת לב יציבה שכזו מופיעה סביב גיל 50 ובמיוחד בקרב גברים (נשים חשופות לה בסמוך לגיל המעבר והלאה). בנוסף חשופים לתעוקה זו אלו המרבים לעשן, לשתות אלכוהול, אלו הסובלים מכולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת וכן, גם בעלי קשר גנטי (סיפור משפחתי).

משך התקף ממוצע  נע בין 2 ל 30 דק. התקף נחשב לכזה כאשר הוא ילווה בכאב עז וקשה להגדרה, לא נקודתי, סוג של לחץ מועך וסוחט. הכאב הזה מופיע במאמץ כמו הליכה, ריצה, עליית מדרגות ובעיקר כאשר הטמפרטורה נמוכה או במצב מעורר התרגשות או אולי סטרס. מדובר בכאבים המאפיינים פגיעה או ליז’ן (מונח אוסטאופתי) ויסראלי, כלומר קשור לאיבר פנימי כמו לב, ריאות, מעיים, כליות ועוד. המאפיין במקרה זה של תעוקת לב יציבה הוא שהמטופל מחזיק את בית החזה בידו. מאפיינים נוספים שעלולים להופיע הם כאב מקרין ללסת, לכתפיים ולזרועות, לרום הבטן ובין השכמות. בנוסף יתכנו צרבות, קשיי עיכול, תפיחות בבטן העליונה, קוצר נשימה ואף פלפטציות (דפיקות לב). חשוב לדעת שלזמן ההתקף משמעות רבה שכן אם מדובר בהתקף העולה על חצי שעה יהיה המצב שונה ואין יהיה מדובר בתעוקה יציבה.

סיבוכים – אלו הסובלים מתעוקה יציבה שימו לב. אתם עלולים לעבור לשלב הבא והוא תעוקת חזה בלתי יציבה ומשם אתם חשופים פי 3 לפתח תסמונת כלילית חדה, אירוע מוחי ומוות מסיבה קרדיו – ווסקולארית אז אם אתם לא מטפלים בזה, זה הזמן.

אבחון וטיפול – על מנת למנוע החמרה יש ללכת ולבדוק את המצב.

רופא המשפחה קרוב לוודאי יפנה אתכם לבדיקת ארגומטריה, סוג של אק”ג במאמץ (Stress ECG). בדיקה שכיחה מוכרת ונוספת היא מיפוי הלב (בעלת רגישות של 90%). במידה ואלו יראו צורך בבירור נוסף סביר שהבדיקות הבאות יהיו  אקו לב (US של חדרי הלב) ,הולטר ואף * צנתור (PCI).במידה והועלה חשד לטרשת כזו או אחרת יחל טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון הכולל צנתור מורכב יותר ואף ניתוח מעקפים כאשר זה כשל. ככל שחמור יהיה המצב כך יתארך ויגדל הטיפול התרופתי והשמרני.

החלק החשוב שיתמוך בתהליכים האגרסיביים וזה שימנע מכם סיבוכים או לפחת יפחית את הסיכון להופעתם כולל שינוי אורח חיים כללי וזה אומר לבצע פעילות גופנית ולשמור על משקל תקין מלווה בתזונה נכונה. במקביל יתכן ויהיה צורך בנטילת מדללי דם, ניטראטים, חוסמי בתא וחוסמי תעלות סידן.

• 
  

  צנתור / PCI

הליך פולשני בו ניתן לאבחן ולעקוב אחר המתרחש בתוך כלי הדם שמעורב בהליך הטרשתי או ההיצרותי. מלבד זאת ניתן לנצל את המצב ולשלב התערבות בהוספת בלון לצורך מעיכת הפלאק החוסם. פעולה זו מתארכת כשעה לערך ובסופה יתכן ויוחדר Stent.

• מעקפים/ CABG

פעולה כירורגית הכוללת פתיחה של בית החזה במטרה לשחרור חסימה בכלי דם כליליים. פרוצדורה פולשנית זו יוצאת לפועל בעיקר כאשר שלב הצנתור כשל. הליך ה מתרחש בהרדמה מלאה וזמן ההתאוששות עלול להמשך כ – 3 חודשים לכל הפחות. ניתוח שכזה נחשב למוצלח מאוד אך אינו חף מסיכונים וסיבוכים כמו שיבושים בקצב הלב (AF), אירוע מוחי, התקף לב, זיהום, סגירה כושלת של בית החזה ויצירת סיבוכים צלקתיים (צלקת קלואידית או היפרטרופית).

• טרשת עורקים – Atherosclerosis

כאשר מדובר בתעוקת לב יציבה אותו רובד טרשתי מוכר לשמצה נמצא לרוב כחלק, לא מכוייב (ללא כיבים) ואינו סדוק. המצב המדובר כאן מתאר תהליך ניווני המערב את האינטימה, כלומר את הדופן הפנימי של העורק. כאשר דופן זה מתנוון הוא עלול להיקרע ומכאן, הסיפור עלול לשנות חיים.

מי סובל – בעיקר גברים ונשים (סביב 10 – 15 שנה אחריהם בסמוך לגיל המעבר) בעלי יתר לחץ דם, סוכרת, סובלים מהשמנה, כולסטרול גבוה ועוד.

בדיקה ואבחון – אק”ג במאמץ. במידה ולא ישללו אבחנה יתכן צורך במיפוי לב, סטרס אק”ג או צנתור.

טיפול  – כאשר כאבי החזה שתוארו למעלה החמירו ולא טופלו עלול להגיע גל כאב חד יותר שיגיע בהפתעה, כלומר בפתאומיות. אם כאב זה מתמשך ולא מגיב למנת ניטראטים תת לשוניים (הידועים כמורידי לחץ דם ולכן יש להתחשב בנתון זה כדי לא למנוע את נפילתו) ובפרט אם לא הופיעה תגובה תוך חצי שעה ל – 2 מנות, יהיה זה סימן אפשרי לאוטם של שריר הלב או של אחד מכלי הדם באזור.

_________________________

• יתר לחץ דם

  

הרוצח השקט מכנים אותו רבים כלומר, זו מחלה אתסמינית, עם זאת במצב מתקדם עלולים להופיע כאבי ראש, דימום מהאף, תסמינים נוירולוגיים, אי ספיקת לב ואיך לא? כאבי חזה. לצערנו הרב כשליש מהבוגרים בעולם סובלים ממצב זה כאשר חלק נכבד ממנו אינו דואג לקבל טיפול מה גם שרבים כלל לא אובחנו כלוקים בו. במטרה להימנע מסיבוכים קרדיו – וואסקולאריים יש לקחת כמה מדדים במנוחה ולוודא כי לחץ הדם מצוי בערכיו התקינים (סביב 120/80). כמו כן יש לוודא התרחשות תופעה השם Night Dipping בה לחץ הדם והדופק צונחים באמצע הלילה. במצב של יתר לחץ דם יתכן וצניחה זו תעלם. הבדיקה המוכרת ביותר הנה הולטר ל – 24 שעות.

• אנוריזמה – מפרצת של ה – Aorta

הרחבה פתולוגית של דופן ה – Aorta ממנה. תהליך זה עלול להתרחש (באופן נטול תסמינים) במשך כמה שנים ובמקרים לא מעטים יגמר בבקע. אחד הסימנים המציבים תמרור אזהרה הנו כאב חד בחזה. בנוסף יתכנו שיעולים, צרידות וקושי בבליעה.

מי חשוף – בעיקר גברים בני 50 – 65, מעשנים, היסטוריה אישית או משפחתית. לרובם יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה. הם ממעטים בפעילות גופנית ויתכן כי סובלים מסוכרת בדרגותיה השונות.

סיבוך – התפקעות הדורשת טיפול ניתוחי בהול.

אבחון וטיפול – מפרצת באבי העורקים לרוב מתגלה באופן אקראי. נתון זה די מטיל אימה שכן, לא אחת התסמין הראשון מגיח בעת קרע של אבי העורקים הבטני ומשם הדרך לדמם ומוות היא די קצרה. אבחון אנוריזמה שכזו דורש בדיקת US בטנית, CT או MRI.

• דיסקציה

אירוע חריף ותסמיני ביותר שנוצר על רקע יתר לחץ דם. במצב זה נמצא נמק בדופן הפנימי של העורק וכתוצאה מכך נפער לו חלל חדש, מעין תעלה המתמלאת בדם תחת לחץ.

סימנים וסיבוכים – כאב חד ופתאומי המתואר כקריעה, תלישה של איבר פנימי. מדדים ומבחנים קליניים  מציגים לא אחת צניחת לחץ דם בזרוע בודדת, אי ספיקת כליות, אוטם של שריר הלב ואירוע מוחי. לדאבוננו שעור התמותה לאחר אירוע דיסקציה הנו 28% ב – 24 השעות הראשונות. לאחר 48 שעות עולה המספר ל – 70%, לאחר כחודש ישנה ירידה בשיעור התמותה (50%) ירידה המתמשכת ככל שחולף הזמן.

טיפול – צילום חזה וניתוח.

לסיכום

כפי שהבנו, כאבי חזה אינם כאבים שנרצה לחוות, בטח לא בצעירותינו. כמו כן, נוכחנו לדעת כי דרגות הכאב משתנות ושונות ומקורם של אותם כאבים רב. בכתבה זו הכרנו את אותן סיבות לבביות המהווים מקור לכאבים שכאלה ובחלקו השני של הנושא נחשף לסיבות רבות נוספות שאינן נקשרות ללב ולמערכת הדם.