קרה לכם שלמדתם למבחן גדוש חומר עד אשר נגדע לו קו המחשבה ומצאתם עצמכם מחטטים במקרר מדי שעה או נשאבים אל מול המסך המרצד? האם הבחנתם כי שינה טובה היא הדבר הנחוץ והיחידי שהושיע אתכם? מה היא השינה ומה הופך אותה לפעולה כה הכרחית עד כדי כך שאם נחסיר שעות שינה הגוף יאלץ לכבות עצמו?
הכותב: אלעד גורפינקל
המילה שינה נקשרת לפעולה ממלאת מצברים ולא בכדי. פעולה כה שכיחה זו נחשבת בעצם לאבדן הכרה פיזיולוגי תקין ונועדה להפנים את אשר חווינו במהלך היום, כלומר היא עוזרת לנו לעבד את שהתרחש. איך? באמצעות חלומות.
השינה מתנהלת על ידי 3 מחזורי שינה בני שעה וחצי סה”כ, מחזורים החוזרים על עצמם והנה הם:
1 .שלב הנים לא נים – בחצי השעה הראשונה להירדמות אנו מאבדים הכרתנו. השינה בשלב זה רדודה ונועדה כהכנה לקראת השלב הבא.
2 .שלב החלומות – זהו שלב בו לא מומלץ להתעורר. במשך חצי השעה השנייה הזו גופינו משותק ואנו שוקעים בשינה עמוקה. זה שלב החלום בו העין מרצדת (REM (Movement Eye Rapid.
3 .בשלב השלישי “מתאוששים” מהשינה העמוקה.
כמו בכל פעולה חשובה וחיונית בגופינו, גם במקרה זה של שינה ישנן הפרעות ותהליכים פחות מועילים. הנה כמה:
- הפרעה די שכיחה ממנה סובלים רבים מוכרת בשם דום נשימה או בלע
ז Sleep Apnea. הפרעה זו מתבטאת בהפסקת נשימה בשינה .נשמע כמו משהו שניתן להתייחס אליו שלא בכובד ראש, אך אם וכאשר המצב חוזר על עצמו פעמים רבות במהלך השינה עלולות להתווסף תופעות סיסטמיות (מערכתיות) נוספות כמו השמנה, יתר לחץ דם, מחלות לב ואף חוסר ריכוז ודיכאון. לעלות על הכביש במצב שכזה נשמע מסוכן לא? - את המושג Jet Leg מכירים? ההפרעה הזו מתאימה בעיקר לאלו המרבים לטוס ולמתבגרים החווים שינויים הורמונליים. מדובר באזור במוח העונה לשם Reticular Formation. מסתבר, כי אזור זה אחראי, בין השאר, על תהליך הערות ועל מעגל השינה ובנוסף לזאת, הוא סובל מרגישות לאור. כן זה אמיתי. אותו חלק במוח דואג לשטוף אותנו במלטונין – הורמון השינה. מדובר בהורמון שתפקידו להעיר אותנו והוא מופרש יותר בחושך. מאחר ושינה היא פעולה חיונית עד בלי די, יש להגדיר אנשים, שאזור זה מתפקד אצלם פחות טוב, כסובלים (קרוב לוודאי שיתקשו לקום בבקרים מה גם שתהליך התעוררותם ימשך מעבר לזמן הממוצע).
- נרקולפסיה – מדובר במצב של אבדן הכרה פתולוגי. הירדמות זו מופיעה ללא כל תהליך הירדמותי (המוזכר מעלה) ועלולה להתרחש בעיצומו של אירוע חברתי או באמצע משפט ועוד. הסיבות לתופעה בעייתית זו (שאגב, מטופלת לרוב על ידי נטילת ממריצים) הן גידולים, שטפי דם ואף התקפים איסכמיים (שקשורים לאספקת דם) בגזע המוח.
ז Sleep Apnea. הפרעה זו מתבטאת בהפסקת נשימה בשינה .נשמע כמו משהו שניתן להתייחס אליו שלא בכובד ראש, אך אם וכאשר המצב חוזר על עצמו פעמים רבות במהלך השינה עלולות להתווסף תופעות סיסטמיות (מערכתיות) נוספות כמו השמנה, יתר לחץ דם, מחלות לב ואף חוסר ריכוז ודיכאון. לעלות על הכביש במצב שכזה נשמע מסוכן לא?
- התופעה הבאה נקראת Stupor ובעברית – ערפול הכרה. להבדיל ממצב בו אנו חולמים בהקיץ ותשומת ליבנו תכוון אל עבר הגירוי המעיר (בקול או במגע קל), מעורפל ההכרה בקושי יגיב לסביבתו למרות שלמראית עין עיניו תהינה פקוחות לרווחה ואף תעקובנה, לרוב, על הנעשה בסביבה. מעורפל הכרה, אם כך, זקוק לגירויים עוצמתיים (ניעור, רעש חזק) כדי לצאת ממצב זה.
- תרדמת Coma – זהו אבדן הכרה גרידא. אדם השרוי בתרדמת יכול לקלוט גירויים בסביבתו, אך ישנן דרגות של תרדמת הנמדדות לפי סולם הערכה בשם “סולם גלאזגו”. זהו מדד נוירולוגי להערכת רמת ההכרה של אדם והוא מורכב מהערכתן של תגובת העין, התגובה המילולית והתנועה לגירויים בעוצמות שונות. אדם שאינו מתמצא בזמן ובמקום ואינו מגיב אפילו למגע קל שרוי בתרדמת עמוקה. כמו כן מודדים כמה זמן חלף עד ההתאוששות מתרדמת וככל שהוא ממושך יותר זה מבשר רעות. יש להבדיל בין עילפון לאבדן הכרה. עילפון לאו דווקא מתרחש מסיבה מוחית אלא יותר מסיבה לבבית: ירידה פתאומית בלחץ הדם לאחר מאמץ, התקף שיעול קיצוני ואף קימה בבת אחת לאחר שכיבה ממושכת.
נסכם ונאמר כי כאשר אנו מקבלים המלצה לישון כ – 8 שעות בלילה יש לכך סיבה. להליך השינה תפקיד כביר. הוא תורם רבות למערכת העצבים שלנו, הן למערכת העצבים התנועתית, התחושתית והאוטונומית (אוטומאטית). הכרתנו תלויה ברובה בגזע המוח המווסת בעת השינה ואחראי על הרפלקסים הבסיסיים שלנו, רפלקסים כמו שיווי משקל, הקאה, רפלקס הצלילה, הנשימה הבליעה, שינוי קצב הלב ועוד.
