וגיניסמוס הוא מצב שבו שרירי רצפת האגן סביב פתח הנרתיק מתכווצים באופן בלתי רצוני, אוטומטי וחזרתי. תופעה זו הופכת ניסיונות לחדירה – כגון קיום יחסים, בדיקה גינקולוגית או החדרת טמפון – לקשים, מכאיבים ולעיתים בלתי אפשריים לחלוטין.
אלעד גורפינקל אוסטאופת DO
חשוב להבין כי מדובר בתגובה פיזיולוגית שאינה בשליטתה המודעת של האישה. מקור הבעיה יכול להיות ראשוני (מופיע מאז תחילת החיים המיניים) או משני (מתפתח בהמשך החיים בעקבות אירוע רפואי, דלקת, לידה טראומטית או טראומה נפשית).
מבחינה רפואית, וגיניסמוס מחולק לדרגות חומרה שונות: החל מתחושת אי-נוחות קלה ועד להתכווצות עזה המונעת לחלוטין כל מגע חודרני. מעבר להיבט הגופני, למצב יש השפעה רגשית משמעותית, והוא עשוי לגרום לתסכול, תחושת כישלון ופגיעה בדימוי העצמי ובאינטימיות הזוגית.
החדשות הטובות הן שמדובר במצב הניתן לטיפול מלא בהצלחה רבה. הגישה הטיפולית היעילה ביותר היא רב-תחומית ומשלבת:
- פיזיותרפיה של רצפת האגן: לתרגול מודעות, הרפיה ושליטה שרירית.
- טיפול מיני ורגשי (סקסולוגיה): לעיבוד חרדות, הקניית כלים תקשורתיים ובניית ביטחון מחדש.
- שימוש במרחיבים נרתיקיים (Dilators): להתרגלות הדרגתית ובטוחה לתחושת חדירה.
- אוסטאופתיה: גישה טיפולית ידנית ועדינה המתמקדת באיתור ושחרור מתחים במערכת השריר-שלד, ברקמות החיבור ובאגן. הטיפול פועל להפחתת עומסים פיזיים, שיפור זרימת הדם המקומית, הרפיית שרירי האגן התקועים והחזרת הגמישות והאיזון למבנים התומכים באזור, כחלק בלתי נפרד מהתהליך השיקומי.
אם את או מישהי שאתה מכיר מתמודדים עם המצב, מומלץ לפנות לאיש מקצוע המתמחה בבריאות האישה או בטיפול מיני לקבלת מענה רגיש ומותאם אישית.
לרשימת האוסטאופתים הגדולה לחצו כאןכאן
