לפני לא הרבה שנים נהגו לבצע בדיקה אחת כדי לאשר הריון ואולי עוד בדיקה בזמן ההיריון כדי לאשר, כביכול, את תקינותו. כיום מספר הבדיקות רב וזאת במטרה לשלול בעיות וכשלים והעלולים להתעורר במהלך חודשי ההיריון הרבים. על כמה בדיקות חשובות – בכתבה הבאה
אני בהריון
כדי לבדוק אם את בהריון ישנן 2 בדיקות עיקריות. לאחת דרוש דם ולשנייה – שתן. את בדיקת השתן ניתן לעשות בבית (דומה מאוד לזאת המתבצעת אצל הרופא) ואת התוצאה תקבלי תוך דקות ספורות. בעבר דרש הרופא כי השתן הנבדק יוטל לתוך כוס ושיהיה השתן הראשון של הבוקר בגלל ריכוזו הגבוה. עם זאת, הבדיקה אותה רוכשים בפארם – די בה מכיוון שהכימיקלים בה מאפשרים כמות קטנה של כל שתן.
הבדיקות של ימינו לרוב מדויקות. עם זאת, לפעמים הצבע או הפס אינו חד וברור מה שמותיר את הבודקת ספקנית וחסרת ודאות. לפעמים הורמון ההיריון אינו שופע בכמותו, דבר שעלול לשבש מעט את תוקף הבדיקה. זו עוד סיבה ללכת לרופא ולבקש בדיקת דם או בשפה ההריונית – בדיקת בטא המשמשת לאבחון הריון באמצעות איתור ההורמון HCG שזה קיצור ל – Human Chorionic Gonadotropin. מדובר בהורמון הנוצר בשליה ותפקידו נקשר למושגים כמו “גופיף צהוב“, “פרוגסטרון“, “טסטוסטרון” ועוד הורמונים המאפשרים התפתחות ומהלך הריון תקין. רצוי להמתין עם בדיקת הבטא מספר ימים לאחר תאריך הווסת המשוער.
גם לערכי הבטא ולקצב ההכפלה השפעה על ההיריון ותקינותו, אך לא נדירים המקרים בהם קשר זה מתבטל ושאר הבדיקות מתארות את ההיפך מערכי הבטא.
אז אחרי שהבנת נכון, את בהיריון ישנה סדרת בדיקות שעליך לעשות. כדי לדעת את סוג הבדיקות המומלצות עבורך יש להתייעץ עם הרופא שלך. הוא יספק לך מידע נחוץ כמו תכלית הבדיקה, יתרונותיה וגורמי הסיכון שלה. כמו כן הוא יענה לך על שאלות הנוגעות לפרוצדורת הבדיקה והכנותיה, רמת הכאב שלה, משכה ואולי גם יענה על שאלות הדנות בעלויות וביטוחים.
היריון בסיכון
אם יש לך היסטוריית מצבים בריאותיים במשפחה כדאי מאוד שתקבלי יעוץ גנטי, כזה שיעניק לך מידע אודות מחלות וסיבוכים גנטיים אפשריים העלולים לסבך את הריונך ואת תוצאותיו. בנוסף, את חלק מהבדיקות הטרום לידתיות עוברות כל הנשים ההרות, אך חלק מומלצות לנשים שהריונן נתון בסיכון כדוגמת:
- נשים מעל גיל 35
- נשים תחת גיל 18
- נשים שילדו תינוק מוקדם מהצפוי (פג)
- אימהות שילדו תינוק עם בעיה לבבית, גנטית (כולל סיכון על רקע מוצא) או כל בעיה אחרת
- נשים הנושאות יותר מתינוק אחד ברחמן
- נשים הסובלות מלחץ דם גבוה, סכרת, זאבת (לופוס), מחלת לב, מחלת כלייה, סרטן, מחלת מין, אסטמה, סחרחורות ועוד.
בדיקת תרביות וגינאליות
כאשר ירצה הרופא לוודא סיכויים ללידה מוקדמת או להיווצרות סרטן של צוואר הרחם, הוא יאסוף רקמה מתעלת הנרתיק וצוואר הרחם וישלח אותה לבדיקה. מדובר במשטח פאפ המוחדר באמצעות מרחב (מעין כלי המרחיב את פתח הנרתיק) המאפשר לבודק האם צוואר הרחם סגור היטב והאם מקבל את הגוון האדמדם האופייני להיריון. כעת יכניס הרופא מנקה אוזניים גדול שילקט מעט הפרשות אשר יילקחו לבדיקה.
בדיקות שתן
בדיקה פשוטה הנעשית לא פעם בזמן ההיריון ולא רק כדי לאמת אותו אלא גם כדי לזהות חלבון (Protein) בשתן המעיד על תהליכים שאינם רצויים כמו רעלת הריון או בעיית כליה. ערכים נוספים הנמדדים בבדיקה פשוטה זו הם סוכר (Glucose), אצטון (מהווה כלי מדידה להתייבשות ורעב), כדוריות דם לבנות (לצורך זיהוי תהליכים דלקתיים בגוף כמו דלקת בדרכי השתן ועוד) וכדוריות דם אדומות (לזיהוי אבנים בדרכי השתן ועוד).
בדיקת לחץ דם
זה ידוע כי נשים הרות סובלות מלחץ דם גבוה ויש להתייחס לנתון זה ברצינות רבה. כאשר מדברים על לחץ גם גם הכוונה היא ללחץ המופעל על דפנות העורקים וללחץ זה גורמים שונים כמו עצמת התכווצות שריר הלב, גמישות כלי הדם, נפחו של הדם ועוד. לחץ דם תקין נחשב ל – 120/80 וכל עלייה חריגה מערך זה מצריכה בדיקה ומעקב רפואי, ופרט כאשר מתרחשת בהיריון, על מנת להבטיח את מהלכו התקין ואת בריאות האם והעובר.
לחץ הדם עתיד לעלות בהיריון גם אצל נשים שמעולם לא סבלו מיתר לחץ דם. זה קורה סביב השבוע ה – 20 להיריון וחולף כחודש עד חודשיים מהלידה. אם לחץ הדם הגבוה מתחיל לפני השבוע ה – 20, יש מקום להניח כי היה קיים גם בתקופת הפוריות של טרום ההיריון ולא יהיה זה חריג אם לא יחלוף לאחר ההיריון.
בלי כל קשר לסוג לחץ הדם, ערכים גבוהים שלו מעמידים את האם והעובר בסכנה כמו רעלת הריון, מצב הדורש מעקב צמוד וטיפול קבוע (תרופתי והתנהגותי) עד מועד הלידה (ומעט אחריו). מחלות נוספות הנקשרות ללחץ דם גבוה הן סוכרת, מחלות לב, אירועים מוחיים, קריש דם ועוד. רעלת הריון היא מצב מסכן חיים ולרוב יופיעו סימנים לכך. במצב חמור תתכן פגיעה משמעותית בכליות, בכבד, במוח ועוד.
בדיקת אולטרה סאונד – US
כמה חשוב לראות מה קורה שם בפנים, בתוך הרחם, משהו קטן ופועם חי שם. בבדיקה זו תשכבי על גבך ותימרחי בג’ל (קר, ראי הוזהרת) שיאפשר את החלקת המתמר על בטנך ומעבר האינפורמציה אל עבר המסך שמולך. הבדיקה, בעזרת גלי הקול, מאפשר לאבחן ולהבחין בעצמות, בלב, במוח ועוד. אם יתמזל מזלך, תראי את הבייבי זז או אף מוצץ אצבע. ניתן לעבור גם את הבדיקה עם אולטרה סאונד ואגינאלי. את בדיקה זו ניתן לעשות כמה וכמה פעמים במהלך ההיריון כאשר לפחות 2 מהן נחשבות למקיפות (ויקרות) מאוד ושמן – “סקירת מערכות”.
בדיקת העמסת סוכר
על סכרת היריון שמעת? ובכן, לא מן ההכרח שההריונית סבלה מסכרת בעבר כדי שזו תופיע כעת בזמן ההיריון. מדובר בתופעה די נפוצה שחולפת לה במרבית המקרים לאחר הלידה. בבדיקת העמסת הסוכר מתבקשת הנבדקת לגמוע נוזל, שהוסיפו לו כמות נכבדה של סוכר, ולאחר כשעה לערך, נדרשת האישה לבצע בדיקת דם. על מנת שתחושת בחילה תבלם מלהופיע ניתן לקרר את הנוזל, להוסיף לימון סחוט או לשתות בהפוגות ולא להפתיע את מערכת העיכול, היא עלולה להתהפך עליך. ערכים גבוהים של סוכר יאלצו את הנבדקת לשתות עוד שיקוי קסמים מבחיל ולאחר 2 התוצאות יוחלט אם אכן קיימת סכרת היריון.
בדיקת מי שפיר (דיקור)
אז מלבד בדיקת הדם לאיתור בעיות גנטיות קיימת בדיקה רצינית מאוד הידועה בשמה – בדיקת מי שפיר הנעשית בחודשי ההיריון הראשונים (עד החודש ה – 5 לרוב). מורכבותה של הבדיקה טמונה בעיקר בפרוצדורה עצמה בה נשאבים נוזלים (מי שפיר) מרחם האם, פעולה שבסיכויים מעטים עלולה להביא לסיבוכים ואף להפלה וזו הסיבה כי נשים העוברות אותה הן כאלה שעברו את גיל 35 או שיש סיבה לחשוד בהופעת מום גנטי זה או אחר, מיקרים שעל פי רוב מקבלים הכרה ומימון של חברות הביטוח (כן כן, מדובר בבדיקה לא זולה). אם כן, אם חשבת לבצע את הבדיקה רק כדי לגלות את מן העובר, חשבי פעמיים (את זה ניתן לבדוק בסקירת המערכות הראשונה או השנייה). נוזל מי השפיר נשלח למעבדה, שם במשך 10 ימים, מגדלים תרביות תאים שנלקחו ממנו. אז, קצת סבלנות. שבועיים מהבדיקה ותדעו מה עולה ממנה.
בדיקת CVS – סיסי שליה
עוד בדיקה קצרה לזיהוי מומים גנטיים ומין העובר. בדיקת כרומוזומים זו נעשית תוך שימוש מדויק של אולטרה – סאונד (US) ומתבצעת סביב השבוע ה – 10 או 12. תוצאותיה נמסרות סביב השבוע ה – 12 עד 15 להריון (שלב מתקדם בו קשה לקבל החלטות במידה ויש צורך). בבדיקה זו חודרים עם צינורית פלסטיק אל השליה דרך פתח הנרתיק ובמידה ומדובר בשלבים מתקדמים יותר של ההיריון, נוהגים לחדור דרך דפנות הבטן.
הבדיקה אמנם מהירה מבדיקת מי שפיר, אך פחות יעילה בזיהוי פיגור שכלי (הנבדק בבדיקת צ’יפ גנטי) ובניגוד לבדיקת מי שפיר, לא ניתן לזהות זיהום תוך רחמי ויתכן גם מקרים של זיהום אימהי העלולים להטעות עם תוצאות שונות. בנוסף, לא ניתן לזהות חלבון עוברי ולכן נדרשת גם בדיקה זו סביב שבוע 16 – 18.
אם חשבתן שבדיקת מי שפיר מסוכנת אז דעו כי בדיקה זו מסוכנת כפליים, אך עדיין לא מעט נשים בוחרות לבצעה מסיבות שונות כמו צורך דחוף לתשובה, נשאות גנטית ידועה אצל אחד או שניים מבני הזוג, שינוי כרומוזומלי מאוזן, סיכוי לתסמונת דאון לפי בדיקת שקיפות עורפית ועוד.
חלבון עוברי
בדיקה זו, המתבצעת סביב השבוע ה – 16 עד ה – 18 באמצעות בדיקת דם. היא נועדה לראות האם מוחו ועמוד השדרה של העובר תקינים. מומים של עמוד השדרה אינם שכיחים אבל בהחלט קיימים ורצוי לשלול הימצאותם בטרם עת. בדיקה זו יחד עם בדיקת מי שפיר ושקיפות עורפית מספיקים לרוב לקבלת תמונת מצב.
ניטור לב העובר (מוניטור עוברי – NST)
בדיקה זו נעשית בסמוך ללידה והיא נמשך דקות רבות בהן צופים בגרף המתעד את קצב פעימות הלב. חגורת גומי עם מיקרופון תיחגר סביב בטן האם כמה שיותר קרוב ללב העובר. בבדיקה רואים את פעילות לב העובר גם ביחס לעובר עצמו, אך גם ביחס לתפקוד האם וכיווציה. אחת הסיבות העיקריות היא לוודא אי שהיה ממושכת מדי של העובר בבריכה הנעימה שלו. לא להתרגש אם התינוקי מתעצל לזוז. אגב, במקרים כאלו מעודדים את האם לשתות מיץ פרות כזה או אחר כדי להעירו.
שקילה
בדיקה זו נעשית בכל ביקור אצל הרופא כדי לזהות שינויים בבריאותך ובבריאות העובר שלך. נשים רבות רואות בבדיקה זו ככואבת במיוחד (ולא פיזית), אחרי הכל, אף אחת לא רוצה לראות את משקלה נוסק. עליה במשקל איננה דבר חריג ולעיתים קרובות העלייה דומה בכל ההריונות (משתנה מאם לאם). רצוי לבצע מעקב תזונתי על ידי דיאטנית קלינית ולשמור על תפריט מאוזן ככל הניתן (משימה לא קלה בתקופת ההיריון).
לסיכום
בדיקות טרום לידתיות נועדו כדי לבחון את בריאות האם והעובר לצורך תקינותו של הליך ההיריון. הן נועדו כדי לאתר או למנוע מצבים העלולים להציב את העובר בסיכון במידה ולא יטופל המצב. מדובר בין השאר במצבים גנטיים וכרומוזומליים מורכבים כמו CF (סיסטיק פיברוזיס), בעיות לבביות, Sickle cell disease (אנמיה חרמשית), תסמונת דאון ועוד. חלק מהבדיקות נעשות מספר פעמים בהיריון כמו בדיקת דם, שתן או לחץ דם, בהתאם לדרישת הרופא. חלק נוסף עם זאת, מתבצע פעם או פעמיים בזמן כל ההיריון.
