זהו התחום המרכזי עליו דנה האורתופדיה והיא אף זכתה לסימן בינלאומי – # (סולמית). כאשר מזכירים את המילה שבר מדברים בעצם על פגיעה בשלמות או בהמשכיותה של העצם. על מבנה העצם, סוגי השברים הקיימים, הסיבות להם ועוד, בכתבה הבאה.
העצמות שלנו מורכבות ברובן מחומרים אורגניים, אנאורגניים, מים ועוד כאשר המוכר שבהם הוא המינרל – Calcium לו תפקיד חשוב גם בתהליכים כמו קרישת דם, הולכה עצבית, מערך חומצה – בסיס ועוד. סידן נוכל לקבל במוצרי מזון רבים כמו ברוקולי, טחינת שוםשום, שקדים ואגוזים, קטניות, מאכלי ים, סויה ועוד. כמובן שרצוי לבקר דיאטן או נטורופת במידה וקיים צורך באיזון תפריט התזונה שלכם.
אז איך בנויה העצם שלנו?
רבות מעצמות גופינו מורכבות מקצוות עצם (אפיפיזות) וגוף (דיאפיזה) כאשר המעטפת שלה מכונה פריאוסט ובה כלי דם ועצבים רבים, מה שמסביר את תחושת הכאב העזה בעת מכה יבשה. המבנה המתוחכם של העצם מאפשר לה לשאת עומסים רבים מבלי להישבר. עומסים אלו מופיעים בצורות מספר כמו מתיחת גיד (או עצם), דחיסה, פיתול וכיפוף כאשר למהירות הפגיעה והזווית השפעה רבה על התוצאה.
אם כבר הזכרנו צורות פגיעה אז ניתן לחלק אותן ל – 2:
- חבלה וטראומה – נקע, פריקה או קריעת רצועה (התולשת חלק מן העצם), חבלה ישירה, נפילה ועוד.
- שברי מאמץ – מגיעים לרוב על רקע שימוש יתר (Over use). מופיעים בעיקר בחיילים, רקדנים ואלו המרבים לקפוץ. מדובר בתהליך איטי של שברים מקרוסקופיים העלולים להחמיר לכדי שבר אמתי.
- פתולוגיות – קימות מחלות רבות המערבות את העצמות, הגידים והסחוסים. רובן מתגלות בחלוף מספר שנים והן נחשבות לכרוניות.
הסיבות לשברים פתולוגים:
- גידול – גידולים ישירים או גרורות בעצם (כמו סרטן השד)
- זיהום – הזיהום נתפס על העצם (Osteomyelitis) והטיפול בו נתקל בקשיים רבים. סיבות מוכרות לזיהום שכזה הן שבר פתוח, ניתוח לא סטרילי ואף פצע כאשר החיידק הזדוני והמוכר הנו בעיקר Staphylococcus aureus.
- מחלה מטבולית. המוכרת ביותר היא אוסטאופורוזיס התוקפת בעיקר נשים לאחר גיל הבלות
- מחלה גנטית
סיווג שברים
- שבר סגור (Closed #) – כאשר העצם נשברת, אבל העור נשאר שלם
- שבר פתוח (Open #) – מצב מסוכן העלול לגרום לזיהום ובו השבר פוצע את העור ונמצא במגע עם האוויר
- שבר רוחבי (Transverse #)
- שבר אלכסוני (Oblique #)
- שבר ספירלי (Spiral #) – נראה כמו ספירלה
- שבר מרוסק (Comminuted #) – יותר משני חלקים באזור השבר
- שבר תלישה (Avulsion #) – תלישה של רקמת עצם ע”י רקמה אחרת כמו שריר, גיד, רצועה שצמודה אליה
- שבר מאמץ (Stress #)
- שבר דחיסה (Compression #) – העצם נדחסת ע”י כוחות משני כיוונים מנוגדים. למשל, שברים בחוליות. אופייני לצנחנים בעת נחיתה על העקב
-
שבר תוך פרקי – קו השבר חוצה ופוגע גם במשטח הסחוסי של הפרק. הפרוגנוזה בשברים אלו אינה טובה מכיוון שרמת ההחלמה של סחוס די נמוכה (הזנה דמית ועצבית דלה).
- שבר חוץ פרקי – מרבית השברים הקיימים
אמצעי הדמיה
- רנטגן (X-Ray) – לרוב נעשה מקדימה לאחור AP (Anterior – Posterior). לעתים נעשה גם צילום אלכסוני שנחשב ליעיל בזיהוי שברי תלישה, ספונדילוליסטזיס ועוד.
- מיפוי עצמות. כולל לרוב הזרקת יוד המאפשר זיהוי בעיות כתוצאה מתהליך צבירת דם באותו מוקד. ניתן לזהות אם הבעיה חדשה או ישנה, כרונית או אקוטית.
- CT – פורס לפרוסות את האיבר בפרוסות דקות. יעיל ביותר בפגיעות עצם.
- MRI – יעיל מאוד בפגיעות רקמה רכה
לאחר שהכרנו בעצם את עצם הנושא – העצם נכיר את תהליכי הריפוי וההחלמה מפציעה המערבת שבר. כמו כן ניוודע לצדדים הפחות סימפטיים שבתהליך האיחוי שלא פעם הופך לקשה מסובך.
לחלק ב’ לחצו כאן.
