פתולוגיות עצביות בקרב נגנים

הם ידועים כצרכני חמצן גדולים ואחראים על הפקת הכח השרירי כמו גם על יכולות החישה העשירות שלנו (טמפרטורה, כאב, מגע גס, מגע עדין ועוד). כמו כן, הם חשופים לפציעות רבות ונוהגים להימעך, להיצבט או להימתח וכתוצאה מכך לאבד את אספקת הדם העשירה הזורמת אליהם. על פציעות המערבות את מערכת העצבים בקרב נגנים בכתבה הבאה.

אלעד גורפינקל אוסטאופתיה – עיסוי – אימון ותחזוקת אמנים

עצבים הם מעין חוטי חשמל העוברים דרך תעלות אותן מייצר הגוף שלנו. תעלות אלו נוצרות על ידי רקמות כמו שרירים, רצועות, עצמות, פאשייה ועוד. לדאבוננו הרב אין אנו בנויים ממתכת חסינה שכן, רקמות אלו יכולות להינזק ולהשפיע על ההולכה העצבית העשירה שבגופינו. סימפטומים הנקשרים לפגיעה בתעלות אלו מוכרים ככאב, עייפות שרירית, נימולים ועקצוצים לאורך מסלול העצב (או חלקו).בניגוד לפציעות גידים או שרירים בהם הכאב לרוב יוקל בעת פעילות וחימום רקמתי, במקרה זה הכאב לרוב ממושך ואף מחמיר בעת פעילות ותנועה.

מוקדי ההילכדות העצבית רבים הם, אך השכיחים ביותר, מהם סובלים נגנים, מצויים במרפק, בשורש כף היד ובאצבעות (במיוחד בקרבת האגודל).

• תסמונת התעלה הקרפאלית – Carpal Tunnel Syndrome

מדובר בלחץ עצבי על העצב המדיאני העובר תחת מעטפת בצורת תעלה בשורש כף היד. תעלה צרה זו מוגדרת על ידי מספר עצמות ורצועה חזקה המשלימה את צורת התעלה. יחד עם העצב המדיאני עוברים עוד 9 גידים האחראים לכיפוף שורש כף היד והאצבעות. המבנה הצפוף שנוצר באזור מאפשר יציבות והגנה מחד, אך עם זאת כאשר נדלק המקום, עלול יתרון זה להשתנות ולא לטובה. מאחר ומדובר בלחץ עצבי עלולה להופיע תחושת שריפה, נימול, עקצוץ ואף ירידה תחושתית (בעיקר בכף היד בצד האגודל ובאצבעות הסמוכות לו. תיתכן גם הקרנה של כאב לאורך האמה, המרפק והכתף.
אחד המאפיינים בטיפול של תסמונת זו  הוא דווקא מתן הדגש על שיפור התנועתיות העצבית עם דגש על מתיחות עדינות של העצב לכל מסלולו. כאשר התסמונת בשיאה, יתקשה הסובל לבצע פעולות פשוטות כמו סבוב מפתח, אחיזת טלפון סלולארי ולכפתר חולצה. הנגינה בשלב זה היא לא פחות מאשר חלום. (לקריאה נוספת)

• תסמונת התעלה הקוביטאלית- Cubital Tunnel Syndrome

• תסמונת התעלה הקוביטאלית מתאפיינת לרוב בתחושה לא נעימה באזור המרפק לאורך האמה בקו הזרת ועד הזרת שם עלולה להופיע גם תחושת נימול, עקצוץ או הרדמות. איש מקצוע בלתי מנוסה עלול להתבלבל באבחונו עם דלקת בגידים (Tendinitis) ומאחר וישנם המון גידים בגפה העליונה יהיה לו קשה למקד את טיפולו בעוד שבמקרה המדובר אותו מוקד ברור ונקודתי.

  להבדיל מתסמונת התעלה הקרפאלית המערבת את העצב המדיאני, תסמונת זו מערבת דווקא את העצב האולנארי (Ulnar nerve) מה שמסביר את אותם שיבושי תחושה לא רק לכוון הזרת אלא גם לכיוון הקמיצה (Ring finger).  עצב זה מתחיל את דרכו אי שם למעלה בחוליות עמוד השדרה הצווארי. הוא ממשיך לכיוון המרפק ועובר תחת עצם המכונה – “Funny bone (רק שמכה שם גורמת לזרמים וכאב וממש לא מצחיקה). משם המסלול כבר ידוע לכיוון הזרת והאצבע שעליה מרביתנו עונדים את הטבעת ביום חתונתנו. לעצב תפקידים מוטוריים וסנסוריים (כלומר תנועתיים ותחושתיים) בשורש כף היד והאצבעות (לסרטון מעניין בנושא לחצו כאן ולקריאה נוספת לחצו כאן).

• דה קרוויין / De Quervain’s Tenosynovitis

דלקת זו  מופיעה במעטפת הסינוביאלית (נוזל הממלא את חלל המפרק) אשר סביב לה מצויים גידים המשמשים אחז לשרירים המניעים את האגודל ולהם מעין שרוול המאגד אותם יחד (הדלקת מתפזרת לרוב גם לשרוול זה). זו אולי הדלקת השכיחה ביותר בצד זה של  שורש כף היד. הסימנים הקליניים במקרה זה הם הופעת כאב ונפיחות מקומית שעשויים להתפשט מעלה לאורך הגידים באמה.
האבחון הראשוני שנעשה על ידי איש המקצוע כולל את מבחן פינקלשטיין. עם זאת, מבחן זה אינו נותן תוצאה מדויקת ואם תוצאתו חיובית הדבר אינו מעיד בהכרח שהמטופל סובל מהתסמונת.

מי נוטה לסבול מהבעיה? 

עומס חזרני הוא מקור להרבה בעיות בגוף. עם זאת, במקרה זה פעולות חוזרות של שורש כף היד כמו גם מתיחות חדות או ממושכות המערבות את האגודל הן הבעיה. מחקרים מראים כי לנשים סיכוי רב יותר לסבול מ – “דה קרוויין” ולא רק הן: גם אלו העוסקים בענפי ספורט עם מחבט, אנשי מחשבים ואף אלו הסובלים מטווחי תנועה ירודים על רקע פציעה, דלקת פרקים ומתח שרירי. בקרב מוזיקאים היא נפוצה בעיקר אצל ספורטאים העוסקים בענפי מחבט, אך לא רק. כנרים, צ’לנים, פסנתרנים, נשפנים, נגני גיטרה בס וקונטרה – בס חשופים גם הם.

הטיפול יכלול תרופות לא סטרואידליות (NSAID), מתיחות לגידים ולעצבים (עם דגש לעצב הרדיאלי), שינוי מנחים ומניעת תנוחות המגבירות את העומס הגידי. בנוסף, תרגילי חיזוק וסבולת לגידים, חבישה  ואם יש צורך, סד מנוחה.

• תסמונת מוצא בית החזה – TOS – thoracic outlet syndrome

מצב המתאר ירידה באספקת הדם או בעצבוב אל הגפיים העליונות עקב לחץ מכני באזור העליון בין הצלע הראשונה לעצם הבריח. למצב זה סיבות היכולות להיות קשורות לניתוחים באזור, עבודה הכרוכה בנשיאת חפצים כבדים, יציבה לא נכונה, חולשה בחגורת הכתפיים, הריון, כיווץ שרירים הממוקמים באזור הצוואר הכתף ועוד. חשופות לבעיה בעיקר נשים בעלות צוואר ארוך, אך גם מוזיקאים המרבים להרים את הזרוע או להטות את צווארם לאורך זמן ממושך. בנוסף קיים קשר בין הסינדרום לאלול המרבים לנשום נשימות עמוקות מהחזה.

סימנים וטיפול – רבים מתלוננים על ירידת תחושה וחולשה של כפות הידיים, ידיים קרות, שינוי במרקם העור, הירדמויות, נפיחות ואף כאב בלתי נסבל. הסימפטומים עלולים להחמיר ולהופיע בשטח כאשר הסובל מתחיל להפיל דברים, לשנות את צבע כפות ידיו (לכחול) ואף לשנות את מבנה חגורת הכתפיים, מנח חוליות הצוואר ובית החזה. במקרה שכזה יש ללכת מיד לרופא ולהמשיך את הטיפול אשר ישחרר ויאוורר את האזור הלחוץ. התוצאות במרבית המקרים די מידיות (שעות – ימים) . אוסטאופתים ופיזיותרפיסטים בהחלט מהווים גורם מקצועי המטפל בסינדרום.

• מורטון נוירומה – Morton’s Neuroma

הטיפול בהילכדויות עצביות

• כידוע מתיחות  יכולות למנוע הילכדות עצבית, אך כשזו כבר מתרחשת אותן מתיחות עלולות רק להחמיר את הסימפטומים. אחת הפעולות המקובלות ביותר במקרים אלו היא פעולת ההחלקה (Gliding). פעולה זו, מוטב כי תתבצע בהדרכת איש מקצוע (פיזיותרפיסט, אוסטאופת, רופא אורתופד) ותעשה מחוץ לטווח הכאב.
• בנוסף, יש להימנע מכל פעולה העלולה להעמיס על המוקד הפגוע. פעולות שכאלה כוללות בין היתר שימוש במחשב, סריגה, נגינה, גינון, נגרות, ציור, ציפוי טאפט, הרמת משאות ועוד.
• חבישה יכולה להוות דרך חיונית ויעילה לשמירה מפני טווחי תנועה המגבירים את המתח העצבי, אך מנגד יכולה גם להחמיר את המצב ולכן יש לבצעה באופן מדוייק ולמשך זמן מוגבל. ניתן לבחור בחבישת KT.
• הטיפול בתסמונות עצביות חייב לאפשר למקום לנוח תחילה כדי להביא למרווח ומעבר עצבי תקין וחלק. לאחר שזה הושג יש לתת תרגילים לשיפור טווחי התנועה המפרקיים של שורש כף היד, האצבעות והצוואר דרך המרפק, חגורת הכתפיים ובית החזה (כולל שכמות).
• במקביל אם יש צורך ניתן ליטול משככים או כדורים אנטי דלקתיים מסוג NSAID (כיוון שאי אפשר לתת למקום זה מנוחה מוחלטת יתכן כי קצב ההחלמה יואט). התערבות כירורגית גם היא באה בחשבון, אך רק לאחר כישלון בדרך השמרנית.

נסכם עם 10 טיפים למניעת הילכדות עצבית

1. הקפידו על מנח טבעי של שורש כף היד
2. הימנעו מכווץ ממושך של השרירים הסמוכים למפרק המרפק, שורש כף היד והאצבעות
3. תנועות החוזרות על עצמן יתר על המידה עלולות לגרום לבעיות רבות. נסו להימנע מהן ככל שניתן
4. הפחיתו מהירות תנועה ושימוש בכח ככל שניתן
5. הקפידו על הפוגות ריענון והחליפו קטעי נגינה מסובכים בקלים לעתים קרובות
6. בצעו מתיחות
7. שמטו את הזרועות לצורך שחרור
8. כוונו ותקנו את מנחי המפרקים בעת שימוש במחשב, בטלפון נייד ובנהיגה
9. הגבילו פעולות ממושכות המצריכות את הנפת הזרועות מעל גובה הכתפיים
10. הימנעו מסחיבת תיקים כבדים על כתף אחת  או יד אחת

לאיתור איש מקצוע לחצו כאן